[pain is MY love]

בינתיים לא כדאי

אני דיי נראית כמו חניבעל משתיקת הכבשים...

 

[Paranoid Eyes]

חחחחחחחחח תהיי בריאה.

 

[Cobe Anan]

יותר כמו רקון, לא...?

לא נורא, גם לזורו יש שחור מסביב לעיניים והוא עדיין נחשב לסמל סקס...

 

[pain is MY love]

ניחא שחור מסביב לעיניים

אבל למה לשים לי גבס על כל הפרצוף?! כי זה נראה באמת כאילו הם לא רוצים שאני בטעות אקח ביס מאיזה בן אדם!!

 

[Cobe Anan]

עזבי אותך ביס מאיזה בנאדם..

עכשיו את כבר לא יכולה לפתוח כמוני קופסאות שימורים עם האף.. נה נה נה נה נה!

 

[pain is MY love]

חחחח בוא תיסחף!

מעולם לא יכלתי לפתוח קופסאות שימורים עם האף!!!! עכשיו אתה יכול לרדת חופשי על האף שהיה לי חחחחח אבל הוא באמת לא היה כ-ז-ה גרוע...

 

[חןשסק]

מזל טוב! החלמה מהירה ../images/Emo24.gif

בתור אחת שאוהבת ביולוגיה ורפואה וכל זה, אני רואה את התוכנית ד"ר פלסטיק בערוץ E, ואני ממש מצדיעה לך, זה נראה כואב

תעלי תמונות כשתוכלי! זה מסקרן

 

[Paranoid Eyes]

רק כואב???

זה מזעזע!!!!! תראי את הסדרה ניפ טאק.. תראי גם כמה דברים כאלה! בע!

 

[pain is MY love]

כמו כל ניתוח

זה כואב אבל זה לא מזעזע!!!! קודם כל יש בי מספיק משכחי כאבים כדי שני לא ארגיש כלום ודבר שני, כמו שכבר אמרתי- החלום שווה את הכל! זה משהו שפשוט הייתי חייבת לעצמי...

 

[חןשסק]

ניפ טאק מראים את זה בצורה מזעזעת

הכל בעצם, בגלל זה אני לא רואה את זה

 

[pain is MY love]

אל תאמינו לסדרות

המציאות עולה על כל דמיון

 

[צהוב שחור היחיד]

אני לא חושב שזה משפט נכון להגיד

שזה שווה הכל בדיוק אחרי שלא מזמן משהי מתה מניתוח כזה אבל בכל זאת שיהיה לך המון מזל טוב שהתוצאה תצא לשביעות רצונך ותהי בריאה הכי חשוב

 

[Paranoid Eyes]

יש פה שרשור של acid שנמחק?

או שאני מדמיינת?

 

[צהוב שחור היחיד]

לכמה שטח אדמה בן אדם זקוק

סיפור קצרצר של לייב טולסטוי יום אחד חוואי אחד קבל הצעה נדיבה. תמורת אלף רובל הוא יכול היה לקנות את כל האדמה שהוא יכול לחצות ביום אחד שלם. היה תנאי אחד לעסקה: הוא חייב לחזור לנקודת ההתחלה בסוף היום, עם רדת החמה. מוקדם בבקר המחרת, עם הנץ החמה, הוא החל לצעוד בקצב מהיר. בצוהרי היום הוא כבר היה עייף מאד, אך הוא המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח. מאוחר אחר הצהריים הוא הבין שחמדנותו לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה. הוא החיש את הקצב וכשהשמש החלה לשקוע, הוא החל לרוץ, מבין שהוא לא יצליח לשוב עד השקיעה וכי ההזדמנות להיות בעל קרקעות רבות, תאבד. כשהשמש החלה לשקוע מעבר לקו האופק, הוא הגיע כמטווחי ראייה מקו הסיום. בלב פועם בחוזקה, בריאות מחפשות אויר בקדחתנות, הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה מעבר לקו הסיום בדיוק לפני שהשמש נעלמה. אז הוא התמוטט, זרזיף דם דק ניגר מזוויות פיו ותוך דקות הוא נפח את נשמתו. משרתו הנאמן חפר אז את קברו. הקבר לא היה הרבה מעבר למטר ושמונים - אורכו, ותשעים סנטימטר - רוחבו. הכותרת שבחר לב טולסטוי לסיפורו הייתה: "לכמה שטח אדמה אדם זקוק?" מוסר השכל : כל הרדיפה אחרי ממון וכסף ולבסוף גם עשיר וגם אני נשארים עם חלקה קטנה