[Le Fay]

ממזר מקסים שכמותו. יום אחד עוד

אשיג DVD של "רסיסי חיים". כמעט אף פעם לא מקרינים.

 

[סלסרו]

נצלוש לניצלוש - אתר לסרטים ישראלים

אפשר לצפות בסרטים ישירות באתר.

 

[uri80]

חילול הקודש זה מה שהולך שם.

 

[סלסרו]

גאוני בעיניי. מראה מה חיתוך חכם +

מוזיקה יכולים לעשות.

 

[uri80]

חוץ מזה שמרי פופינס הוא באמת

סרט אימה כמובן...

 

[ShakeSpearE]

../images/Emo45.gif

 

[חיים טובים 28]

יוצאים מדעתם?

או יוצאים ידי חובה? על איזה יוצאים שאלת?? לפי ה"מפקד" האחרון היו בלונדון כמה יוצאים , היכן הם נעלמו? אולי זקני הפורום יעזרו קמעא.

 

[evc]

אולי אנסה למצוא אותו.

 

[evc]

ובכן,לא מצאתי,אבל את זה כן:

ציטוט של לה פיי לפני שנתיים מ"בעקבות האנגלים". שנתיים לאחר בואי ללונדון, טלפנה אלי ידידה שאך זה הגיעה לעיר מקייפ-טאון. "הי דוריס, בנאדם," היא אומרת, "מה שלומך ואיך את מסתדרת עם האנגלים?" "ובכן," אמרתי, "העניין הוא שאיני חושבת שפגשתי אי-פעם אנגלי. לונדון מלאה זרים." "לעזאזל, כן אני יודעת למה את מתכוונת. אבל אמש פגשתי אנגלי." "לא יתכן." "כן, כן. בבאר. והוא היה הדבר האמיתי. במבט ראשון ידעתי שהוא הדבר האמיתי. גבוה, חלוש, מנוכר; ומעל לכול, הוא נושא סממנים מובהקים של מלנכוליה פנימית פתלתולת-קרביים. שוחחנו על מזג-האוויר ועל מפלגת הלייבור. ולפתע, בבת אחת, כאילו על-פי דחף אחד - הוא העיר שהבאר לוהט מדי - הנחנו עליו חברתי ואני ידיים נלהבות. סוף סוף, אמרנו, אנו פוגשות אנגלים. הוא הזדקף והתכווץ. זיק ניעור סוף סוף בעיניו התכולות. 'אינני אנגלי,' אמר בשחצנות בוטה אך סולחת ביסודה. 'סבתי וולשית.'" [הוצאת כנרת, 1987, מאנגלית: כרמית גיא]

 

[evc]

וגם:מה Boazone עושה במילואים.

קורא את המדריך מאת דגלאס אדאמס תרגם את זה מדליק מתי ונגריק אז עוד מעט מרווין יתעצבן על ארתור דנט והוא אחד המדוכאים בייקום הוא כבר איבד את הבית ואת העולם אז הוא מטייל לו בחלל, וזו האפשרות היחידה נאסף לחללית לא הגיונית, לא מאמין שהוא יפגוש כאן את זו שתמיד רצה מפגש עם כמה חייזרים ועם זונה משולשת שדיים רוצה סיפור ושיהיה בו את התשובה הסופית הוא מספר לה על לונדון ותחנת הרדיו שלו פתאום נכנסת היא, עם מדי חלל זרקו כמה הערות ציניות, וגם דמעה או שתיים לא הייתה שלו מעולם וגם הלילה לא תהיה אבל את הערב יעבירו על כוס Pan Galactic Gargle Blaster אני עכשיו אל השמירה יוצא... עננים כבדים מכסים את ההרים, היער, גזרת המכינה פתאום עולים במוטורולה, ומודיעים הלילה יש הקפצה הלוך ושוב עם המקלדת, שנמשכת על האנטר, כמו פריחה אך שום מילה אינה נראית דויד רוצה אותה, שרים במצעד הפזמונים, אז שייקח אותה וייתן לי קצת שקט אולי מחר אני יוצא סופסוף הביתה לחופשה אני נצמד אל השבעים ושבע, לא לחשוב בקרוון מחכים לי אור ותה וחטיף מסויה וסיפור מצחיק וטוב חוץ מבחור אחד שהתברר כנצנוץ חשוד סיורים עברו בסך בלי שום דבר ועוד מבט אחד אל הירח והמוניטור של הגדר אז חבר בא ואומר זמנך עבר נפלו שני אגסים, ארבע חמש סוכריות, כי פתאום נתקע למאיר כאן השיר אבל עכשיו הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו והוא אחד העצובים בעיר לילה שקט עבר על כוחותינו בצופית...

 

[evc]

אולי אוציא ספר,אבל

זה מה שביג לבובסקי עבר בלונדון: עת הגיע הקיץ ,ומבחני סוף הסמסטר אך הסתיימו,חשתי כי עלי לפנק עצמי בחופשה שלווה. היות ונופי ארצנו נפלאים עציה ירוקים וריחם משכר,ובהיותי ציוני נלהב, אך טבעי היה בעיני לתת מרגוע לנפשי בין רגביה. כשנחתתי בלונדון,קידם את פני דוד אימי-הרולד,שעימו שמרתי על קשר הדוק בכל פעם שבא לבקר בארץ. לכן הופתעתי כשחלפתי על פניו מבלי לזהותו. לאחר חיבוק והחלפת דברי נימוסין בריטיים נסענו לביתו השוכן באחד מפרברי לונדון. הקצתי למשמע רעשים לא ברורים שעלו מהמטבח,הצצתי בשעון שהראה 6:30, והתיישבתי. ברור קצר העלה שהרולד ניסה כוחו בשירת "אול יו ניד איז לאב" תוך כדי לגימת תה עם חלב. לאחר שהתגברתי על הטראומה,שמנו פעמינו לעבר בית קפה שכונתי לארוחת בוקר אנגלית טיפוסית שבאופן מפתיע לוותה בכוס תה עם חלב. לא אלאה אתכם בפרטי היום,די אם אומר שעד לשעה 4 לערך פגשתי כמות עצומה של אנשים שהופתעו כמוני לגלות שהננו קרובים ובגופי שכנו כמויות לא ברורות של תה. שאר הימים חלפו להם ללא אירועים מיוחדים ובעונג בל יתואר כתייר מן המניין,עד ללילה האחרון. נפגשתי ערב נסיעתי עם בנו של הרולד,איאן וחברתו המקסימה לארוחת ערב. לשאלתו האם אעדיף לשתות משהו בבאר אופנתי לפני הארוחה השבתי בהתלהבות בחיוב שהרי אי אפשר לה לאכילה בלא שתיה. כשגיליתי לחרדתי שהמשקה הזול ביותר קרוב לכלות את כל מעותי ניסיתי באלגנטיות להצהיר על השטות שבשתיית משקה טרום הארוחה,אך לשווא. המשוכה נחצתה כשהתברר שבעל המקום הינו ידידו ואין עלינו לשלם. יצאנו לעבר המסעדה היוקרתית, שלו הייתם אוספים את כל רכושי עלי אדמות באגרות חוב ובנכסי דלא ניידי לא היה בהם די לשלם את מחיר הארוחה. כמובן שלא נתתי לפרט שולי מעין זה למנוע ממני לאכול במלוא פי . אך כידוע לכל שבת יש מוצאי שבת והגיעה עת התשלום. כאן בקור רוח מופתי של שחקן פוקר שלחתי ידי לארנק בכדי לשלם,ביודעי שאם לא ימנעו בעדי יתגלה קלוני ברבים. אינני יודע זכותו של איזה קדוש עמדה לי,אך קרובי טענו שהנני אורח ואין מצב שאשלם ,ובאופן מפתיע ואבירי לא התווכחתי איתם. את המשך עלילותי בשדה התעופה ובניו יורק אכתוב באם התגובות תהיינה נלהבות...

 

[קלידוסקופ]

וואו ! בהחלט מעניין!

גם מזכיר לי את שאהבה נפשי, ואת שקרקרה בטני, כי כדי לקנות פחית קולה שם, אתה צריך לשבור חסכון.

 

[evc]

בהחלט.

מה אהבה נפשך? במקומות שמסתובבים התיירים הכל יקר,אבל אם אתה חי שם אפשר להסתדר לגמרי.אני אומר שדווקא פה יקר,כי יחסית למשכורות המחירים הריאליים יותר גבוהים.

 

[justchip]

למרות תכנונים רבים

עדיין לא ראיתי את הסרט, אז אם יורשה לי אצרף ביקורת של מישהי שאני מעריכה את דעתה בכל הנוגע לספרים וסרטים. http://madwomanintheattic.typepad.com/home/2007/03/escapism_and_pa.html

 

[סלסרו]

לא ראיתי את הסרט, אבל מצאתי

Labyrinth כזה אצלנו בפארק.

 

[אנדרנליסט]

גמני רוצה מצלמה

זו המחשבה שעולה לי בכל פעם שאני רואה את הצילומים שלך

 

[Le Fay]

יותר פשוט לקחת את סלסרו עם מצלמה.

לא רבים יכולים להפיק ממנה את מה שהוא מצליח.

 

[אנדרנליסט]

בדיאוק

 

[uri80]

תראה. תגיד לי מה דעתך

אח"כ. נראה לי שיש מצב שתאהב.

 

[סלסרו]

בעקבות הדוניסטית, הוספתי כבר את

הסרט בNetflix. יבא בקרוב ממ"ש. הסרט הבא ברשימה - Children of Men. רציתי לראות בקולנוע ולא יצא.