נו טוב, אז גם פירוט...
אז ככה, המסע של הדר ושלי לירושלים הוכתר כהצלחה למרות הפחד התמידי שבי, מהנסיעה לירושלים. איכשהו הגענו בלי תקלות, ואפילו הקדמנו, אחרי שפגשנו את דניאל, תמר ונוגה, נכנסנו למקומות בשורה השלישית(!!) ממש מול רונה. התרגשות!!! רונה עלתה לבמה מלווה בערן וייץ [שמסר למעוניינים שיש לו ולכרמי הופעה ב-2 ביוני באוזן-בר! |סיחצ"נות| ], כנרית [שלצערי אני לא זוכרת את שמה, אבל הייתה נהדרת, בחיי, שהיא הייתה נהדרת!!], ואסף תלמודי, על הפסנתר. הם ניגנו את "שירים ליואל", ברצף, עם עיבוד פסנתר [פסנתר זה אחד הכלים. ואוו, זה היה נהדר!!]. גילינו בדרך שיש לנו מושא אימה חדש העונה לשם אסף תלמודי [רעות, לטיפולך]. הוא מטורף על הפסנתר!! חייבים לראות את זה כדי להיווכח! רונה עשתה ביצוע מדהים ל "אם תלך לשם היום", כרגיל. היא הקריאה באמצע קטע מקץ עידן הזוחלים. לא שמתי לב אם זה הקטע הקבוע, כי משום מה הוא נשמע לי קצת אחר(?) יחד עם זאת, יתכן שאני ממציאה. וכמובן, אחרי ההקראה, היה שיא אינסטרומנטלי נהדר, כיאה לפסנתר וכינור והגיטרה החשמלית של ערן, והאקוסטית של רונה. ואז.... שלומי עלה.
אסף תלמודי תפס את עמדת האקורדיון [כן כן, גם על האקורדיון הוא מטורף!], שלומי התיישב לייד הפסנתר והם המשיכו ברצף "שירים ליואל". היה נהדר-נהדר-נהדר "אני לא יודעת על מי להסתכל", לחשה לי הדר, כשהיא נרגשת מעוצמת המופע. גמני, פלטתי כל כמה דקות קריאת "ואוו", נרגשות. אחרי שסיימו את שירים ליואל, רונה והנגנים ירדו מהבמה, ופינו לשלומי את הפסנתר. "מוזר", שלומי אמר, ופתח בביצוע נהדר ל"סיגריות", מהדיסק הראשון ["קו חמש דרומה, האהבה שלך מוכרת תקליטים/ העיר הזאת היא לא קטנה עלי, היא רק לוחצת בצדדים..."]. אחרי זה, שלומי התנצל, וביקש את רשותנו לשכוח את המילים של השיר הבא, "כי יש בו הרבה-הרבה מילים!" ואז הוא שר לנו את new age woman. נהדר, כמו ששלומי יודע. אחרי זה רונה עלתה בחזרה לבמה, בליוויו של ניסים קלדרון. שמו לו מדונה, וזה נראה נורא משעשע... רונה סיפרה, שכשירדה מהבמה, אחרי שהשאירה אותה לשלומי, חשבה בראש "מוזר", ואז שמעה את שלומי אומר "מוזר". שלומי הרגיע, "אבל עכשיו עברנו את שלב המוזר, עכשיו זה סתם משונה..." :] ניסים התחיל לספר על אור וחושך, על שירת אבידן, וההתבוננות שלו על תל אביב. תחילה, לא הבנתי למה הוא מתבונן רק לעבר השורה הראשונה ולא מטר אחד גבוה יותר, עד שהדר הסבה את תשומת לבי שדויד גרוסמן יושב שם, בשורה הראשונה [רעות?]. נו, אז בסדר, גמני לא הייתי יכולה להוריד ממנו את המבט, אם הוא היה יושב מולי. תמר התייאשה לחלוטין בשלב הזה של הערב, והתחילה לסמס לי "הוא חופר!". באיזשהו שלב, ניסים פנה לשלומי ושאל אותו שאלה בנוגע למקום ממנו שלומי רואה את תל אביב, "אני חושב שכדאי שנענה לפי סדר הא'-ב', רונה זה לפני שלומי." רונה צחקה, ענתה, וכשרשות הדיבור עברה לשלומי, הוא התעקש ואמר "אבל זה בדיוק מה שרציתי להגיד, לא היינו צריכים להחליף את הסדר..." ככל שהזמן נמתח, רונה ניסתה לעבור בחזרה לתוכנית האומנותית, אבל נוכחנו לגלות שניסים לא מבין רמזים, וכך נבוכה לחלוטין, רונה אמרה לניסים שצריך לסגור כדי שהיא ושלומי יספיקו לנגן לנו עוד... מי אנחנו שנתנגד? הם פתחו תחילה בשיר של אבידן "בעיות אישיות". ביצוע מקסים, כמו זה שאנחנו מכירים :] [אני לא בטוחה לגבי הסדר מכאן, אבל אלו השירים שהיו: ] שלומי שר לבד את "החיים שלי טובים", התגלגלתי מצחוק, בחיי. הוא עשה לזה ביצוע נהדר, וסחף את כל הקהל!! רונה שרה לבד את "האזרח האחד", ונתנה לו ביצוע עוצמתי ויוצא דופן [היא הרי אמרה מתישהו שזה שיר העשור שלה, לא כן? בהחלט ניתן היה להרגיש את זעקת השבר שצפה ממנה כששרה את השיר.] ואז הם שרו ביחד את "עברנו לצפון", זה היה נורא משעשע, כי שלומי אמר לפני זה,שבסוף נעשה שני קולות, ומי שלא מכיר את השיר ישיר עם רונה "לא מתגעגעים", ומי שמכיר את השיר, שישיר איתו את החלק המסובך של "עכשיו תביט בשקדיה, בפרח לוע הארי.." רונה התרעמה לרגע, ותהתה, למה היא שרה את החלק הקל?! ואמרה שהיא צריכה לחשוב על זה, ואחרי זה, הייתה ממש כמעט תחרות שכזאת, בתוך הקהל, תוך כדי נסיון לראות אחרי מי נסחפים יותר, אחרי רונה וה "לא מתגעגעים", או אחרי שלומי וה "תביט בשקדיה..." , וזה היה נורא-נורא משעשע! :] וכיף! :] אחרי זה הם ירדו וחזרו להדרן, הם שרו שיר של יוסי בנאי, [למילים של נתן אלתרמן], "ערב עירוני". היה באמת נהדר, וכיף, ומלא אנרגיות!! ולא, רונה עדיין לא מסרה את הספר ליהוא :/