תשובה
באופן כללי טענת מומים שיש לבעל מהווה עילת גירושין אם האשה לא ידעה עליהם לפני הנישואין ולא יכלה לדעת עליהם. יש הסבורים שגם אם ידעה והסכימה, הרי שאם המומים (מחלה במקרה הזה) החריפו לאחר הנישואין אין לדרוש ממנה לחיות עמו. המצב ההלכתי לא ברור לפי המקורות שבידי, ויש צורך בבדיקה מעמיקה. קושי נוסף שעמו תצטרכי להתמודד הוא יכולתו לתת לך גט. הוא צריך להיות שפוי בשעת מעשה.
גירושין ומחלה
של מה שאמר חברי לעניין מומים זה נכון (כעקרון) אך לגבי מומים גופניים. לגבי מום נפשי המצב לא כל כך ברור וכל מקרה לגופו וצריך לבדוק בדיוק מה הבעיה ואיך זה משפיע עליו. מה שכן, ככל שהזמן עובר מצבו ככל הנראה לא משפתר, ולכן את צריכה לקחת בחשבון כי אדם לא שפוי לא יכול לגרש אותך וכי לא ניתן למנות אדם אחר שיתן לך את הגט. תנסי להוביל את בעלך להסכמה ואז אפשר להריץ את זה מהר ברבני בגלל הנסיבות.