שאלה לשבת2

[אורלנדה]

"אין אישה שלא רוצה ילדים"...הרי

זוהי תמצית הדיכוי. האטימות, צרות המחשבה, חוסר ההקשבה, הרצון הנורא לצעוד בתלם ולהצעיד בו את כולם ואת כולן. הדעות האלה, השולטות בכיפה, פשוט לא מאפשרות לי להיות משהו אחר, מלבד פמיניסטית.

 

[S i r i u s]

ממש לא.

אני לא רוצה ילדים כי אני לא אוהבת ילדים.

 

[ילדת הכוכבים]

מותר לשאול שאלה?

אני לא חלק מהפורום ולכן לא יכולה לענת לשאלה הנשאלת, אבל יש לי שאלה משלי. כמה מכן ציינו כי היותן פמינסטיות אינה קשורה לרצון שלא להביא ילדים. ואני רוצה לחדד מעט את הנק'. אבל האם אתן לא חושבות שעצם התפיסה הפמינסטית היא זו שנתנה תוקף לרצון שלא להביא ילדים? (והכוונה שלי היא שלפני הרעיונות הפמינסטיים אי-הבאת ילדים מרצון נחשב למעשה שלא יעשה, ואילו כיום הוא מתקבל קצת יותר בהבנה ולכן גם יותר קל לממש אותו)

 

[גאטו נגרו]

ברור שהיום יותר קל לומר דבר כזה

ברור שלפני נגיד 30 שנה זה היה הרבה יותר קשה, והיה נתקל ביותר התנגדות. בכלל, ברור שהיום יותר קל להיות אישה "אחרת", וזה לא רק נוגע לילדים - היום קל יותר להיות אישה בצבא (לא רק פקידה), קל יותר להיות מתדלקת בתחנת דלק, מכונאית רכב, טכנאית אלקטרוניקה. כל זה הוא תודות לתנועה הפמיניסטית כמובן, אבל זאת כבר שאלה אחרת לגמרי. גם נשים שאינן פמיניסטיות, ואפילו אינן חריגות מהנורמה - אפילו עקרות בית מסורתיות - "נהנות" מפירות התנועה הפמיניסטית, גם אם הן אישית נגד המגמות הנוכחיות שלה: הזכות להצביע, לעבוד, לפתוח חשבון בנק הם כולם פירות התנועה הפמיניסטית. אפילו זכויות בסיסיות יותר כמו ענישה על אונס והטרדה מינית הם פירות המהפיכה הפמיניסטית, וכנראה לא היו נאכפות אילוליה. האם זה הופך כל אישה אוטומטית לפמיניסטית? כמובן שלא. היום התנועה הפמיניסטית נלחמת על זכויות הרבה פחות טריוויאליות כמו הזכות לשוויון הזדמנויות (שדורשת קודם כל הגדרה של מהו שוויון הזדמנויות כמובן), אפליה מתקנת ועוד כל מני דברים שלא כל אחת מסכימה אתם, ולכן, עצם העובדה שמישהי נהנית מפירות הפמיניזם, לא בהכרח אומר שהיא תומכת במטרות הנוכחיות של התנועה.

 

[ילדת הכוכבים]

מסכימה עם כל מה שאמרת

אני לא התכוונתי רק לכך שהיום קל יותר, אלא התכוונתי לכך שעצם העובדה שמישהי באה ואומרת שהיא לא רוצה ילדים אצלי אישית במח היא "מתוייגת" גם כפמינסטית (ואני מתכוונת לבסיס הפמינזם המאמין בשיוויון ובחירה חופשית). אני לא מצליחה לדמיין אישה לא פמינסטית שתאמר שהיא לא רוצה ילדים. כלומר אני חושבת שגם אם אין קשר ישיר (אני פמינסטית ולכן לא רוצה ילדים או להפך), יש לדעתי קשר מסויים. ואני מניחה שאני לא אמצא בפורום הנל נשים שאינן פמינסטיות. יצא לי קצת מבולגן...

אולי בכל זאת מבינים אותי?

 

[גאטו נגרו]

א. אם תקראי כאן את התשובות תראי

שיש ויש כאן נשים שלא רוצות ילדים, אך אינן פמיניסטיות. ב. גם אני עצמי הייתי לא-פמיניסטית שנים רבות (שבמהלכן גם לא רציתי ילדים), כך שאין קשר בין הדברים. ג. ומה עם הדוגמא ההפוכה: אישה פמיניסטית לוחמת עם כל ההצהרות שבעולם, שבוחרת (מתוך רצון אישי) להיות עקרת בית? האם תאמרי לה שאינה פמיניסטית כי לא יתכן פמיניסטית עקרת בית? האם כל הפמיניסטיות צריכות להיות קרייריסטיות נטולות ילדים? אני חוזרת ואומרת: אני פמיניסטית בלי קשר לאי רצוני בילדים משלי. יותר מזה, אני כן רוצה לגדל ילדים, ואני רוצה לעשות את זה בעצמי, ולא ע"י מטפלת מהבוקר עד הערב! אז מה? אני פמיניסטית או לא?

 

[ילדת הכוכבים]

קראתי רבות

אני קוראת הרבה פעמים את הפורום כי יש בו דעות רבות שמעניינות אותי. ועדיין לא ראיתי מישהיא שאינה פמינסטית. ואני בכוונה הדגשתי שאני מדברת על הפמינזם בבסיסו- שיוויון ובחירה חופשית לנשים- ולא מעבר, כי כשניכנסים לתוך הגדרות סוטים לגמרי מהדיון ויש נשים רבות שתומכות בשיוויון ולא מגדירות את עצמן פמינסטיות (כולל אותי). אני אמרתי שפמינסטית לא יכולה להיות עקרת בית? אני אמרתי שפמינסטית צריכה להיות קרייריסטית? זה בדיוק מה שהפמינזם לא אומר. אני מאמינה שכל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה, בכל שילוב שהוא רוצה. אבל אצלי זה נראה טיבעי שאישה או גבר שהגיעו למסקנה שלאישה יש זכות על גופה ושמקומה בעולם הוא מעבר למכונת ילדים, יגיעו גם למסקנה שמגיעה לה מקום שווה לצד הגברים. אולי אני טועה, וזה בדיוק מה שרציתי לדעת. לשמוע דעות של נשים ואנשים שאולי חושבים אחרת

 

[sara האחת]

לא את לא פמיניסטית. את אשה נורמלית!

 

[קונכיה סגולה]

אז את אישה בת 34

שמאמינה שפמיניסטית היא אישה לא נורמלית? גי'זס... בחיי שלפעמים אחרי קריאת הודעות פה אני מתביישת במין הנשי.

 

[ט ו ש ה]

קונכיה - חבל על האנרגיות שלך....

 

[nili6]

גם אני.

 

[black hole sun 19]

וואו לא ידעתי שהפורום הזה קיים...

אז זה הסיפור שלי.. אממ בעיקרון אני בניגוד לבנות "רגילות" לא אוהבת לדבר על "איך החתונה שלי תיראה"? בעל? ילדים? כל זה לא מדבר אליי אני לא אוהבת לדבר על הדברים האלה... אין לי מושג אם אני יהיה נשואה , לפי מה שנראה בחיים לא יהיה שיוויון רציני , ולא נראה לי שאני ימצא בחור שגם ידגול בזה אולי כן, בהתחלה אבל אחרי כמה זמן הוא יחפף את זה... אין לי בעיה עם זוגיות לטווח ארוך ארוך, ללא טקס חברתי מטומטם וממוסחר בתקופה האחרונה...שכבר כמעט ואין לו ערך... ילדים- אממ אני יודעת שזה פלא שאנחנו יכולות ליצור חיים עוד בתוך גופינו אבל וואלה כמה שזה אחד מפלאי הפלאים בעולם החי זה לא עושה לי את זה חבל שהפלא הזה לא מתרחש בגופם של הגברים... אממ אני לא חושבת שיש לי את האופי של להקדיש את עצמי ואת חיי לילד מבשרי זה לא האופי שלי אני רק יזיק לילד אז חבל...אני טיפוס חופשי , שרוצה למצות את חייו , אני כ"כ אנוכית שחוץ מחתול לא נראה לי שאני יכולה לגדל משהו אחר... הלוואי ובחברה שלנו לא היו נרתעים כ"כ מדעות כאלה , מנשים רווקות , אני לא מבינה מה הקטע בלקשור את עצמך לחיים של טיפול בכולם (בעל,ילדים,ואיכשהו בין היתר בעצמך..) מה הקטע?? כמובן שאח"כ יבואו תחושות הבדידות, ואולי הקנאה מהחברות שממש לא חושבות כמוני...(באסה..) אבל אין לי מושג מה יהיה אני עדיין צעירה אבל מה שכן גידול ילדים אכן פוגע בתפיסה פמיניסטית..אחרי הכל מי שרוב הזמן מקרקרת סביב הילד והבית זו עדיין "האישה הרכה והמסורה" (חסרת חיים..) אממ אלא אם כן את הולכת לעשות ילד מבחנה ... סתם.. בקיצור לי תמיד הייתה בעיה של הסתגלות לכללים החברתיים שמכתיבים לי איך לחיות זה מעצבן שאני מבזבזת את חיי בדך שאני לא רוצה לחיות בה החל ממסגרות "שכביכול תורמות לי.." ובין היתר טווח הגילאים 25-29 שאומר לי להתחתן ויאללה להתכונן לשריצת ילדים... וככה כולם עושים... איכס אותי זה מגעיל...התבניתיות הזו ... (אין לי כוונה לפגוע במישהי זו רק דרך החשיבה שלי...)

 

[marish]

בהתחלה היה קשר

אפשר לומר שבנעוריי חשבתי בכיוון הפמיניזם הליברלי - נשים צריכות להשתוות בכל לגברים כדי לקבל שוויון. אז גם החלטתי שאני לא רוצה ילדים, כי לרצות ילדים זה "נשי". אבל ככל שהתבגרתי נעתי לכיוון של פמיניזם רדיקלי - אין דבר כזה נשי וגברי, וכל אחד צריך לעשות מה שגורם לו אושר ומה שהכי נכון בשבילו, בין אם זה נשי, גברי או חתולי, ולא לשאת במחיר חברתי בשל כך (סטיגמות, מילות גנאי, השתלחויות של טרולים ודברי חוכמה של הדודות בסופר). פמיניזם יכול לשחרר את הגברים מהצורך להיות המפרנסים ההשגיים ומהנטל הנפשי הכבד הכרוך בכך, ולאפשר להם להנות מחיי משפחה פעילים בלי לחוש שהגבריות שלהם נפגעת מזה. בד בבד הגעתי למסקנה שאני לא מתאימה להיות אם לילדים משלי. בבחינת צער בעלי חיים. התרומה של פמיניזם להחלטה שלא להביא ילדים היא לא בעצם האפשרות שלא להביא ילדים - הרי לאורך ההיסטוריה היו נשים רבות שלא הביאו ילדים לעולם (נזירות, נשים שלא התחתנו מעולם וכו'). תופעה זו דווקא היתה נפוצה באירופה יותר מבכל מקום אחר בעולם. הייחוד של הפמיניזם הוא בהבנה שההולדה היא בחירה - והנשים שבוחרות כך אכן בוחרות, ואינן מסכנות שלא שפר גורלן למצוא גבר, או עניות שלא יכולות להרשות לעצמן לגדל ילד. למעשה, אפילו יותר מפמיניזם (אם כי הדברים היו כרוכים אחד בשני), מה שתרם ליכולת הבחירה זה המצאת אמצעי המניעה לנשים - הגלולה.

 

[ליאתוש28]

תשובתי היא

זו שאלה מעניינת, אך תשובתי שונה במקצת, אני רוצה ילדים ואני פמיניסטית! מעניין מה זה עושה אותי... זה נראה לי מאוד טבעי להיות פמיניסטית ולרצות ילדים, הרי לפחות לפי הפמיניסזם התרבותי, צריכים לשמוע את קול האישה, ואם האישה רוצה להביא ילדים אז צריך לתת לה להגשים זאת, למרות בעיות שיכולות להיווצר (בחברה פרימיטיבית)למשל. חוץ מזה, אם לא יהיו ילדים, מי אלו שימשיכו את רעיון "קול האישה" של גיליגן?

 

[ונוס וניל]

אני חונכתי

שאישה היא לא כלי של אף אחד ואין לה שום חובות שהיא צריכה לעמוד בהם בגלל היותה אישה- כל מה שהיא צריכה לעשות את ללמוד להקשיב לעצמה מבפנים, לדעת מה היא רוצה ומה יעשה לה טוב -וללכת על זה. זה חינוך באמת פמיניסטי אבל לא חושבת שזה קשור לעובדה של אי הרצון בילדים אלא לעובדה שהיה לי תמיד האומץ להיות נאמנה לרצון הבסיסי הזה אצלי.

 

[MazeE]

אני לא חושבת

שיש מקום לשאלה כזו. החלטה של כל אחת יכולה לנבוע ממניעים שונים לחלוטין ועל כן אי- אפשר להכליל את כולן באותה הקבוצה, גם אם חלקנו מונע מסיבה זו.