וידוי

[מיקה86]

../images/Emo36.gifוידוי../images/Emo26.gif

1.אני שומעת עכשיו את הפסקול של שיבת המלך וזה מאוד מאוד מרגיע אותי. 2.ראיתי היום את שיבת המלך (שוב) ובכיתי כן בכיתי הייתי כולי אחוזת התרגשות בקטע (הייתי שמה ספויילר אבל לא נראה לי שיש פה מישהו שעוד לא ראה את השלישי,נו טוב שיהיה)

אז בקטע שתאודן מדבר אל כל הרוהירים לפני הקרב,הייתי כולי עם עור ברווז וירדו לי דמעות. זהו הוצאתי את זה אל תשפטו אותי בגלל שאני רגשנית

 

[FRAIFY]

אנחנו בני אדם אחרי הכל...

אני בכל אופן יכול לומר,שבכיתי כשבורמיר מת,נדהמתי שגאנדאלף חזר,והתרגשתי כבדיהרת הרוהירים בסוף הסרט ה-2. הסרט ה-3 הוא גם מאוד מרגש מהמון בחינות,אבל מה שבלט זה הדלקת המשואות-הקרב בשדה הפלנור-דהירת הרוהירים{כשרואים ממבט ציפור עד כמה קטן צבא הרוהירים מול צבא מורדור הענק}אך עדיין הצבא הקטן הזה הצליח לחדור את כל העמדות של האורקים לפלג את הצבא לחצי,ולגרום למי שנותר לברוח,זה פשוט קטע מרגז וכמובן מותו של תיאודן,שבסרט לא בכיתי{בגלל שידעתי שהוא ימות}אבל כשקראתי את הספר אני בכיתי.{אגב בספר זה הרבה יותר מרגש לפי דעתי}וכמובן לסיום הפרידה של פרודו פשוט באותו רגע חשבתי על כל מה שהאחווה עברה וזה מאוד ריגש אותי. הקיצר אנשים אני בן אדם רגיש :\

 

[Dark Muse]

הקטע שחנק אותי

אני לא בוכה בסרטים אבל קטע שמאוד מאוד ריגש היה שפאראמיר צעד למוות בעיקרון שפיפן שר לדנתור. מאוד מרגש היה גם הקטע של הפילים נגד הפרשים של רואהן... כאב לי לראות איך הם נמחצים

 

[Y. Welis]

אצלי זו סצינת הפלך בתחילת הראשון

כל הירוק הזה, השלווה והפסטוראליה - מעוררים תחושה שאני כ"כ לא שייך לכאן... ושאני ממש לא נמצא היכן שאני צריך להיות. כמו לראות את הבית לכמה דקות, ולהתגעגע כל הזמן.

 

[מיקה86]

כל הסצינות ששמתם

גם גרמו לי לבכות אבל אתמול זאת הייתה ההיא במיוחד, לא יודעת למה. כן גם אני בן אדם מאוד רגיש....

 

[OB4ever]

אצלי

זה היה ב3 גם כן כשפראמייר דהר למוות שלו כדי לרצות את אביו......איזה אבא מניאק....

 

[•aniviel•]

חח זה בסדר...

אני מניחה שרובנו כאן היינו רגשניים במקרה אחד או יותר

אני אישית בכיתי כשפיפין שר וגם בסוף הסרט השלישי כשפרודו, גאנדלף ובילבו עזבו, זה היה ממש עצוב לדעתי איך הכל נגמר ככה...

 

[moe777]

אני בהמה חסרת רגשות

אשמה. מ"מ, אני בוכה בגלל האורך... "שיט, נארו עוד שעתיים !!! אהההההה..." -מה שעובד במיוחד בתחילת "שני הצריחים" ובאמצע "שיבת המלך". לא אצפה באף סרט מהטרילוגיה שוב בזמן הקרוב, I'VE HAD ENOUGH ! משעמם לי מאוד מאוד מאוד. חוץ מבקטעים בהם פחות. אבל אני לא משתעממת במהירות שיא מכל דבר שאי פעם אהבתי, זה לא אומר שאיני אוהבת אותו יותר, אלא שפשוט יש צורך במנוחה זמנית.

 

[moe777]

...זה היה לא רציף ולא הגיוני...

""נ-ש-ארו עוד שעתיים..."" , ו"אני -כן- משתעממת במהירות שיא מכל דבר שאי פעם אהבתי".

 

[M i s s M a r i l y]

אם אני אגיד לכם ממה התרגשתי...

תשפטו אותי על קיטשיות! סתם... פשוט הקטע בשני הצריחים שבו אלרונד מספר לארוון שאראגורן ימות : Whether by the sword or the slow decay of time, Aragorn will die. And there will be no comfort for you. No comfort to ease the pain of his passing. He will come to death, an image of the splendor of the kings of men in glory undimmed before the breaking of the world. But you, my daughter, you will linger on in darkness and in doubt. As night falling winter has come without a star. Here you will dwell, bound to you grief, under the fading trees, until all the world has changed and the long years of your life are utterly spent ואז מראים אותה לבד ליד קבר של מלך... פשוט כל-כך ריגש אותי בקולנוע שלא יכלתי להתאפק והזלתי דמעה... קטע מקסים שמאוד אהבתי...

 

[Y. Welis]

הנה המקור ממנו חלק מהקטע הזה לקוח

But Arwen went forth from the House, and the light of her eyes was quenched, and it seemed to her people that she had become cold and grey as nightfall in winter that comes without a star. Then she said farewell to Eldarion, and to her daughters, and to all whom she had loved; and she went out from the city of Minas Tirith and passed away to the land of Lórien, and dwelt there alone under the fading trees until winter came. Galadriel had passed away and Celeborn also was gone, and the land was silent. 'There at last when the mallorn-leaves were falling, but spring had not yet come, she laid herself to rest upon Cerin Amroth; and there is her green grave, until the world is changed, and all the days of her life are utterly forgotten by men that come after, and elanor and niphredil bloom no more east of the Sea.​

 

[FRAIFY]

תמיד טוב שיש את FrAiFy...

 

[moe777]

אני חייבת להודות

שזה היה בעיני החלק האסטטי ביותר בטרילוגיה, בשילוב עם הקטע האינסטרומנטלי המלווה אותו. פשוט מושלם. הקרירות, הדיוק. מצמרר.

 

[Y. Welis]

השירה ברקע היתה של ליז פרייזר, אם

אני לא טועה. זמרת מופלאה בפני עצמה. היתה לה פעם להקה ששווה לבדוק: Coctou Twins (אני לא בטוח לגבי האיות של המילה הראשונה).

 

[M i s s M a r i l y]

נראה לי שטעיתם...

במיוחד זה ששם את התמונה... זה לא קטע משיבת המלך! זה קטע מאוד יפה משני הצריחים!

 

[Y. Welis]

אני לא חושב שהוא אמר את זה

 

[Lordonya]

לא רגשנית

אפילו צינית באופן מדאיג. להזיל דמעה היה משעה מוגזם אבל התרגשתי בכמה קטעים. במיוחד בשירו של פיפין והרכיבה של פארמיר. הכל התשלב פשוט מצוין...השיר, הרכיבה, הצילום... הכל.

 

[°•Eowyn•°]

כנ"ל

 

[snake77]

חח לא פלא..

זה פשוט קטע אדיר (שהרוהירים מסתערים) אני אישית בקטע שהם צועקים DEATH!! DEATH!! הרמתי את היד וצעקתי איתם! חח!

 

[ayaliar]

אני נוטה להזיל דמעה כשמרגש

ופחות כשעצוב. בשלישי בכיתי בסצינה שכולם קדים בפני ההוביטים, באופן עקרוני הסרט די מלא בקטעים מרגשים שעושים מחנק בגרון אבל זו הסצינה היחידה שהעיניים נרטבו ממש בראשון בכיתי כשבורומיר מת אבל רק בפעם השלישית שראיתי את זה.. לקח לי זמן להתחבר אליו חיחי ריגש אותי מה שהוא אמר לאראגורן, פחות בכיתי כי היה לי עצוב שהוא מת..