מישהי מכירה תופעה כזאת?

אמממאאא

New member
../images/Emo4.gif מישהי מכירה תופעה כזאת?

אז היום התל"מ וכן אני לא מתכוונת לקטר ש"היום התל"מ וכלום לא קורה",הלוואי. מיום שני בערב אני עם צירים אמיתיים. צירים שאמנם לא מבשרים על לידה ממש אלא על התחלת ההתחלות שלה. צירים של כמה שעות כל פעם,עם סדירות של כ10-15 דקות כואבים אבל לא משכיבים על הרצפה. בלילה שבן שלישי לרביעי נפרדתי מהפקק ולצערי גם מהאיניטימיות (מדברת על עיסוי,חיבוק ולא מעבר...)מבעלי היקר. אתמול הצירים התגברו,הרגשתי כל ציר יורד לכיון הנרתיק והישבן והיה ברור שזה מתקרב. אחה"צ רק חיכיתי שהצירים יתקרבו ויהיו יותר כואבים,מה שקרה זה שהם היפסיקו! ברור לי שאם הייתי בלידה ראשונה ו/או רוצה לידה התערבותית היתי כבר בחדר לידה או בחדר ניתוח או אחרי הלידה לכן יש טעם לשאלה שלי רק כאן. האם משהי חוותה דבר כזה? אני מתכוונת ללדת בלניאדו וזה מרחק של כ45 דקות נסיעה,כך שלא בא לי לצאת ממש ברגע האחרון,איך אדע שהפעם (כשזה יגיע...) שזה אמיתי? ועוד שאלה ליולדות הבית ואולי דוקא לאמהות לכמה ילדים,איך הסתדרתם עם הכאב והילדים? אני הופכת לחסרת סבלנות כשהילדים סביבי והצרכים שלהם כרגיל כשאני עם צירים. טונות אנדרנלין ,איפה הרוגע שדיברתן עליו?
 
מה שנראה לי

בהתחלה רציתי לומר לך שצירים משמעותיים שמבשרים לידה קרבה הם בדר"כ כל 5 דקות. אבל אז קראתי את תיאורך על האנדרנלין לנוכך דרישות ילדייך. אי אפשר לקיים לידה כך!!! תשקלי לקרא למשהו לקחת אותם, או את עצמך ללכת למקום שקט שבעלך יהיה אתם. אני זוכרת שאצלי לא הצלחתי לפתח לידה נורמלית עד שלקחו את הילדים שלי. עד שלקחו אותם היה לי מה שאת מתארת צירים אפילו ברווח של 5 דקות וכלום לא התקדם. וברגע שלקחו את הילדים הצירים התחזקו משמעותית ממש הרגשתי שהתחילה הלידה. תחשבי על זה. תצרי לך את האווירה שאת זקוקה לה. אם בעלך לא יכול לעזור לך במגע אז שיעזור בזה שיעטוף אותך מבחוץ ויתן לך את המרחב ללדת. נשמע לך? בכל אופן שתהיה לך לידה קלה וטובה.
 

אם פי 3

New member
מוכר מאד (לא אישית)

זה אפילו דפוס אופייני במיוחד ללנל"ק - הגוף מכין את עצמו בעדינות ובהדרגה. לעיתים קרובות, הלידה הפעילה ממש תהיה זריזה, לאחר הכנה כל כך מוצלחת. מצד שני, אני גם מסכימה עם הלילית, שנוכחות הילדים והצורך להמשיך לתפקד, עשויים לגרום לעיכוב התחלת הלידה. אם יש אפשרות לשלוח אותם למקום אחר - אני לא זוכרת את גילאי הילדים שלך, אבל להעזר בחברים/חברות, אירועי חנוכה או משהו בסגנון (אפשר יחד עם אבבבאאא - אם ממילא הוא לא יכול לעזור לך עזרה ממשית כרגע) לא באופן מחייב ("ללידה") אלא ל"סיבוב", שבהמשכו ניתן יהיה להחליט אם מתקדמים, ולאן. שמעתי פעם עצה מוצלחת - כשמתחילים צירים, ללכת לישון (אם זה בלילה/מותשים כבר, אפילו אפשר להעזר במעט יין לבן). אם תצליחי לישון/לנוח - זה יתן לך כוחות להמשך (בין אם זו לידה, ובין אם עדיין לא) ואם תתעוררי באמצע, סביר שתדעי אם זה "זה" (משהו בהרגשה, עוד לפני שממש היו צירים אפילו, אמר לי שזה "זה". לא ממש האמנתי לי, אבל תוך 3 שעות כבר לא היה שום ספק). נשמע שאת ממש ממש קרובה - שיהיה בהצלחה, לידה טובה, וידיים מלאות...
 
הי

אני דווקא לא יעודד אותך לשלוח את הילדים מהבית על מנת להתחיל לידה, למרות שאפשר לפתור את זה גם ככה. כלומר, אין ספק שהפניות מהילדים תעשה את שלה, אבל בעיני יש לזה מחיר. יש משהו מאוד לא טבעי בלהיפרד מהילדים ולנסוע לבי"ח, שלא נדבר על הצורך בלעזוב את הבית לטובת בי"ח... ואני מאמינה שאפשרי בהחלט להתחיל לידה בנוכחות הילדים, בשקט, בשמחה, עם חיוך על הפנים - כפי שלידה צריכה להתחיל ולהמשך, יש בזה משהו שבעיני תורם כל כך למשפחתיות , פשוט אי אפשר להחליף את זה בשום דבר אחר. הזדמנות שלא תחזור על עצמה לעולם. נשמע כאילו את כבר כמה ימים "ממש בתוך הלידה" - מה שלבטח גורם לחוסר סבלנות, למתח וללידה להתעכב (טונות אדרנלין). הצעה: קחי את ילדייך, היכנסו למקלחת יחד, ספרי להם שהלידה קרובה תחת זרם המים , בשקט, קחו את הזמן, המים מרגיעים לא רק אותך אלא גם אותם ואת ה"ביחד" שלכם. צאו, התארגנו בכיף, תשאלי אותם אם נעים להם איתך בבית או שאולי הם רוצים להיות במקום אחר - תני להם את האפשרות לבחור. הם יידעו מה טוב להם. ואת - תסמכי על הגוף שלך שהלידה תתחיל ברגע הנכון, ברגע של שקט, ברגע שתהיי פנויה ללדת. שמחי על כך שהצירים הפסיקו, לגוף שלך יש עכשיו הזדמנות לנוח לקראת הלידה, הרצפטורים לא יהיו עסוקים בצירים לא יעילים, כולך תהיי פנויה ללידה טובה, רגועה. אם הילדים בוחרים להישאר - השליי עם זה, בטחי בהם ובעצמך, בטחי בטבע שיודע לעשות את שלו ויוביל אותך ללידה. אף עובר לא נשאר בפנים, כולם בסוף יוצאים לאויר העולם. את כמעט שם וזה אכן עלול להיות מתסכל , לכי על זה מהצד השני - תחגגי את תחילת הלידה יחד עם ילדייך ובן זוגך. הזדמנות חד-פעמית.
 

g a n i

New member
תגובה מקסימה../images/Emo39.gif

האם זה מתאים לך? מאחלת לך שאם כן - שתצליחי להתחבר לשלווה הזו (לפעמים הרוגז והעצבנות מגיעים לנק' האל-חזור וצריך להתנתק מהסיטואציה ולעשות איתחול...) ובכל מקרה לא ירחק היום
שיהיה באהבה, בשלווה, בשמחה ובידיים מלאות
 
מצטרפת לקודמותיי, וגם סיפור -

יש לי חברה, דולה בעצמה, שבלידתה הרביעית (גם השלישית היתה ביתית) חל חג הפורים. הלידה התחילה בלילה, וכשהילדים קמו בבוקר והיה צריך לארגן ולחפש אותם בתחפושות - הלידה הפסיקה. היא היתה עם מיילדת. המיילדת הלכה לישון, היא היתה עם 6 ס"מ אבל בלידה לא פעילה. רק כשהילדים שוגרו לדרכם, מוכנים ומחופשים, הצירים הטובים חזרו והיא ילדה מהר. היתה לי גם יולדת לנל"ק, ניתוח תאומים לפני שנה וחצי, היא היתה צריכה להגיע די רחוק (מחיפה להלל יפה) כי זה היה בזמן המלחמה. כל היום היא אמרה לי (וזו לידה נרתיקית ראשונה שלה כן ?) שיש לה צירים אבל היא לא פנויה... היא אמרה לי בעצמה שכשהילדים ישכבו לישון (תינוקות בני שנה וחצי, את יודעת...) היא תתפנה ללדת. וכך היה. הגענו לבי"ח ב-23:00, היא היתה עם 2 ס"מ וכמעט שלחו אותה הביתה, השאירו אותה כי "לא נעים, היא באה מרחוק"...
אבל אני ראיתי שהיא פעילה. ב-2:00 התינוקת היתה בחוץ. מחזיקה לך אצבעות ומאמינה...
 
../images/Emo24.gifאמממאאא, זה קרוב../images/Emo70.gif

גם אני הופכת חסרת סבלנות כשאני עם כאבים חזקים.....
בנושא הזה קשה לי לייעץ לך, אבל אני מקווה שתהיה לך לידה קלה, מהירה וטובה, בבריאות ובשמחה, ושתחזרו בידיים מלאות, ולב מאושר
 

אשכר ש

New member
אין לי הרבה מה לחדש

מאוד אהבתי את התגובה של קרן, אך אם את מרגישה שאינך מסוגלת להשאר עם הילדים, והעיסוק בהם מעכב אותך, מצאי להם סידור והתכנסי בעצמך. אני מאחלת לך לידה נפלאה וטובה
 

אמממאאא

New member
תודה לכולכן

מהבוקר עד עכשיו הילדים היו בטיול/הצגה ואני הייתי עם חברה... היא לקחה אותי למעקב הריון עודף,היה מצחיק כי הרופא ראה את המוניטור ופסק מייד:יש לך צירים אני מפנה אותך לבי"ח... אחרי שהוא בדק אותי הוא האמין לי שאני כנראה לא בלידה (מחיקה 50% ופתיחה ס"מ אחד מסכן...) זה דוקא הרגיע אותי,אני יודעת שהצירים שהיו לי לא שווים ועד שלא אדבק לרצפה אין לידה...אני מכירה את הגוף שלי וזה טוב. לשבת אסע להורי קרוב למקום בו אני רוצה ללדת וזה בטח ירגיע אותי כי גם אבבבאאא וגם הורי יעסיקו את הילדים ואני אוכל להיות עם עצמי. אולי אופתע לפני שבת ואולי אלד כבר ב2007..
 
גם אנחנו נוקטים בגישה הזו

(שבת אצל סבא וסבתא) במשך כל החודש התשיעי, כך שאם צריך ללדת- יש שמרטף מוכן....
(בינתיים לא ילדתי בשבת
, אבל יצא לנו לנסוע בשבת ובראש השנה עם צירים שנעלמו להם....
)
 
זה קורה, זה קרה לי, וזה יקרה ../images/Emo8.gif

גם אצלי בלידה רביעית זה קרה. צירים הגיעו, התחלתי בהליכה והם ברחו להם... לא חשוב, בסוף הם חזרו כעבור כמה ימים. אל ייאוש - אנחנו כאן מחכות לעדכונים
ושתהיה לידה נפלאה.
 
צירים באים ונעלמים

זה מתכון בטוח אצלי בלידות. אפילו בפתיחה של שלוש, אפילו עם צירים "יפים" כל שתי דקות, אפילו אם כבר נכנסתי לחדר לידה ("את יולדת היום"), אבל מצד שני- אף פעם לא נפגשתי עם הפקק הרירי, כך שהמצב שונה....
 

אמממאאא

New member
ישבתי לי באמבטית קצף וחשבתי

איך זה היה להיות פה עם כל הילדים כמו שהציעו לי... התשובה צפווווווףףףףףףףףףףף...
בקושי אני והבטן מצליחים לזוז שם...
 
../images/Emo6.gif

וחוץ מזה- זה מאוד אישי אם רוצים את הילדים יחד במקלחת..... וכשאני מנסה לדמיין את זה- גם לששת הגמדים שלי היה צפוף בלעדי.....
(זה
ולא
כי הילדים שלי חושבים ש
=סמיילי עם כיפה....)
 
אחרי שכולן ענו

יכולה לומר לך שגם אצלי היה כך, היו אפילו שעתיים, או יותר, בהפרשים של 5 דקות. כמה בקרים כאלו. חוץ מלהתיש אותי, זה לא עשה הרבה. כשהתחיל הצירים האמיתיים ברחתי מהילדים.
 

אורניקי

New member
איך הסתדרתי עם הכאב והילדים

כל לידה היא משהו אחר, ובאמת זה גם תלוי בגורמים חיצוניים שונים. את מתארת צירים שמתרחשים דווקא בחופש חנוכה, כשאין רגע של שקט בבית, ואני מאוד מבינה את חוסר הסבלנות. מתוך שלוש "לידות הבית" שלי, רק אחת התרחשה בבית שלי! השאר היו בצימר של אילנה, בדיוק מהסיבה הזאת, שהרגשתי צורך להתנתק מההמולה. לא תמיד זה מתאים. יש לידות שמתחילות "לפי התכנון" בזמן שקט, בלילה, או בבוקר מוקדם, ואז מתארגנים בהתאם והכל זורם כמו שצריך, ויש לידות שמתחילות בשעות ההמולה, ואת מסתכלת על הילדים והצרכים שלהם, והבלגן בבית, ויודעת שאת לא תצליחי ככה "לתפוס ראש" ולהיות מרוכזת בעצמך כפי שרצוי להיות במהלך הלידה. הממ... מה הייתי עושה במקומך עכשיו? אני לא יודעת. את יכולה פשוט להשאיר את הילדים (עם אחות גדולה או בייבי סיטר?) ולצאת עם בעלך לסיבוב באוטו. לחלל של מכונית יש יתרונות. א. אפשר לחמם אותו היטב ובמהירות. ב. אפשר להשמיע מוסיקה ולשמוע רק אותה. ג. יש לך פרטיות ואף אחד לא דופק בדלת, אפשר גם להשקיט את הפלאפון ולסנן שיחות אם יש. וכך את יכולה להיות מרוכזת בתהליך, ולאפשר לו להתקדם. האיש יכול לתרום את חלקו בלקיחת זמנים של אורך הצירים והמרווחים ביניהם. המשך לידה בריאה ומאושרת! אורנה.
 

אמממאאא

New member
../images/Emo41.gif מעדכנת

מאתמול אחה"צ עד עכשיו אין צירים בכלל,לפחות לא כאלה שאני מרגישה. הכאב בצד קצת יותר טוב וכנראה שהקב"ה רוצה שקודם אני ארגיש טוב ואז אלד (מזל שלא הכל אנחנו מחליטים) עכשיו קמתי אחרי לילה רצוף שינה (כיון שהעובר עדין כ"כ גבוה אני לא קמה לשירותים כל חצי שעה). אתמול דיברתי עם חברה רופאה והיא אמנם לא רצתה להתחייב אבל לדעתה העובר (שאכן נמצא אצלי בצד שמאל בניגוד למה שקורה בד"כ.) והעובדה שהרחם כ"כ גבוה שפשפו את הצלע כשהשתעלתי חלק ונגרמה שם דלקת מקומית (בדומה למה שקורה לאנשי מחשבים בפרק היד מהעכבר) הפתרון הוא ללדת.... אמרתי אתמול לאבבבאאא שכל דבר בחיים בא ללמד אותנו משהו ואני מרגישה שהלידה הזאת צריכה ללמד אותי לשחרר שליטה,אי אפשר שהכל יהיה בשליטה כנראה וזה משהו שאני באמת צריכה ללמוד כי ב"ה המשפחה גדלה ואני כנראה כבר לא אוכל לשלוט על הכל ואאלץ לשחרר. היום אני אאפה חלות (כמו כל שבת..) וזהו! נקח כמה בגדים וניסע להורים שלי,שם עברתי גם את הלידה הקודמת אולי זאת סגולה... תודה לכולכן על התמיכה אני מתחילה להרגיש פה ב
למרות שהלידה לא תהיה לידת
אבל בע"ה תהיה פעילה ולא התערבותית.
 

swann

New member
שתהיה לך שבת שלום../images/Emo16.gif

ובהצלחה
מחכה לקרוא פה חדשות טובות בקרוב.
 
למעלה