קווים וורודים

[אבא גאה]

לי זה מאוד צורם ../images/Emo70.gif

אבל כמו שאמרה ערבה, אולי זו היתה בת

אמרת שהילד היה חמוד והאבאים היו אובייקט לא רע להתבוננות וכבר חשבתי שזה אנחנו

אבל אנחנו לא מדברים אליו בלשון נקבה. אני לא חושב שאם הם באמת קראו לילד בלשון נקבה וזה צורם לך את הומופובית, אין בזה שום הגיון לקרוא לילד זכר בלשון נקבה ולהיפך. לעיתים כשאושר מתחפש לאשה אז אנחנו משחקים איתו ואומרים לו "איזה יפה את, ומה את רוצה להיות כשתהיי גדולה וכו´..." אבל ככה ביומיום, זה ממש לא נראה לי בריא .

 

[האוסטרלית]

זה באמת לא הייתם אתם,

כי לילד לא קראו אושר. היה לו שם של בן (נכון שאין צורך שאני אשתמש בשם האמיתי? נגיד יוסי), וכשהאבא דיבר אליו בלשון נקבה, הוא גם המיר את השם של הבן לצורת נקבה (נגיד יוסית). ואני שמחה לשמוע שגם לך זה צורם.

 

[אבא גאה]

אני חייב להגיד שזה נורא קשה לי

להאמין. נראה לי שזה מעין אי הבנה. (אלא אם כן תספרי לי שהילד היה עירום) סנריו אפשרי(?): לילדה יש שם דו מיני (ליאור, רוני וכו´..) וכשהם קמו הם השתמשו בשם חיבה: "נו, ליאורה/רונית את באה?" ואז ייתכן כי הסקת שהילדה היא בן כי היא נראית קצת טום-בוי והשם שלה עזר לך לגבש דיעה שהיא בן.....והכל אי הבנה? יכול להיות כזה דבר?

 

[האוסטרלית]

אני ממש לא חושבת.

השם היה שם זכרי מובהק ביותר (אני ממשיכה להמנע מלחשוף אותו, כי אני מניחה שאין יותר מדי זוגות הומואים עם ילדים, וכולם מכירים את כולם, וזו נראית לי קצת פגיעה בפרטיות לנהל כזה דיון כשיודעים במי מדובר.) חוץ מזה, רוב הזמן הם דיברו אליו בלשון זכר. וחוץ מהכל - השאלה שלי היתה עקרונית (אף שהיא התבססה על מקרה ספציפי), אז לא כל כך משנה אם בעצם זו היתה בת (אף ששוב, אני ממשיכה לטעון בעקשנות, זה היה בן).

 

[ערבהאיןקץ]

את לא ממש הומופובית...

אני בכלל, זה קצת , לא אוהבת בנות עם שמות של בנים ולהיפך... זה כנראה "מתקדם" מדיי בשבילי... אנא המנעי כמובן מלציין שם, ו- אני מתעניינת בדיון שאת מעלה ! ריצפז שאלה כאן לפני שנים: למה הומואים מדברים זה לזה בנקבה... נראה לי שיש מכנה משותף לשתי השאלות...

 

[urizv]

קשה לענות

כלומר לבן שלי לא הייתי נותן ללבוש חצאית, אבל אני חושב שהשאלה כיצד לדעתך הוא רואה את עצמו כמובן בהתחשב בגילו הצעיר. או השאלה היותר גדולה מתי בן יכול להגיד אני הומו. ועוד שאלה האם הוא רואה אותך או את מיילס לובשים שמלות?

 

[זגרב]

קווים ורודים ומשבצות

ילדים מקבלים דברים כהווייתם, לפחות בגילאי שנתיים-שלוש, כלומר הם לא שופטים, ולראיה ילדים שלובשים בגדי בנות (ילד אחד) בגן של הקטנה. זה בדיוק כמו ילדים שמתעקשים לנעול מגפיים באמצע יולי, ויש כאלה, אני מיד מגיבה על זה, אבל הם לא עושים מזה עניין; אם יהיה להם חם הם יורידו וילכו יחפים. כך לגבי השמלה. אותו דראג קיד הפסיק ללבוש את השמלות של אחותו, כשמבוגר אחד ברחוב אמר לאמא שלו: איזו ילדה יפה. הוא אמר: מה, חושבים שאני ילדה? ומיד חזר למכנסיים. כך שאין מי יודע מה תגובות שליליות. ובאשר לנו: לנו יש בת, שזה אומר שמותר לה ללבוש גם וגם, אבל בכל זאת אני לא אוהבת כשחושבים שהיא בן ברחוב, אבל זה לא אומר שהגרדרובה שלה על טהרת הורוד והאדום.

 

[זגרב]

עוד קצת קווים

ומעניין לעניין: זה לא רק הבגדים שמדביקים לנו אלא גם התפקידים. היום הייתי בשעת סיפור עם הקטנה, סיפרו אגדה רוסית בשם: הנסיכה צפרדע (לא הנסיך והצפרדע). ביקשו מילדים להשתתף ולקחת תפקידים כמו פיה, צפרדע, נסיך וכו´. ברור שהבנות היו פיות ונסיכות, והבנים היו נסיכים עם חץ וקשת. הקטנה ביקשה להצטרף לקבוצת הנסיכות, שמה על הראש איזו מטפחת מלכותית מצ´וקמקת, היתה מאושרת עד הגג, דילגה מחויכת ושאגה לכל עבר: אני המלך. הייתי גאה בה, שלא בחרה להיות נסיכה חסודה וכנועה. ודי בחלתי בסטריאוטיפים שמדביקים לילדינו בכל האגדות.