../images/Emo4.gif
למה גם אחרי חצי שנה הוא עדיין מצליח להשפיע עליי ככה? למה במילה אחת קטנה שהוא אומר, או אפילו פשוט לא אומר, הוא מצליח לשנות ברגע את מצב הרוח שלי, שבין כה וכה הוא הפכפך ברמות שלא פעם מטרידות ומפחידות אותי? למה אני עדיין מחכה לו, אף על פי שאני יודעת שמאז ומתמיד זה היה חסר סיכוי? למה אני עדיין משתדלת לשכנע את עצמי שיש בי כוחות להמשיך להתראות איתו בלי להפגע, אף על פי שאני יודעת שכל פעם הוא שובר אותי מחדש? למה אני מסרבת להקשיב לכולם שאומרים לי להמשיך הלאה כי הוא סוג של סם מסוכן עבורי? למה הוא מתעקש להשאר בלב ובראש שלי? למה אני לא מצליחה לגרש אותו משם?! למה גם כשמסתמנת מעין אופציה לקום ולהמשיך הלאה אני עדיין ממשיכה לחשוב עליו "במאחורה של הראש"? למה הכרתי אותו בכלל!? ולמה כשכבר החלטתי שדי, ומחקתי את מספר הטלפון שלו, ובכך בעצם מנעתי מעצמי כל אפשרות לתקשר איתו, הוא יצר קשר שוב אחרי חודשיים קשים מנשוא שבהם לא הפסקתי להרהר לגביו ולהתגעגע כל כך? למה למה למה!?
למה גם אחרי חצי שנה הוא עדיין מצליח להשפיע עליי ככה? למה במילה אחת קטנה שהוא אומר, או אפילו פשוט לא אומר, הוא מצליח לשנות ברגע את מצב הרוח שלי, שבין כה וכה הוא הפכפך ברמות שלא פעם מטרידות ומפחידות אותי? למה אני עדיין מחכה לו, אף על פי שאני יודעת שמאז ומתמיד זה היה חסר סיכוי? למה אני עדיין משתדלת לשכנע את עצמי שיש בי כוחות להמשיך להתראות איתו בלי להפגע, אף על פי שאני יודעת שכל פעם הוא שובר אותי מחדש? למה אני מסרבת להקשיב לכולם שאומרים לי להמשיך הלאה כי הוא סוג של סם מסוכן עבורי? למה הוא מתעקש להשאר בלב ובראש שלי? למה אני לא מצליחה לגרש אותו משם?! למה גם כשמסתמנת מעין אופציה לקום ולהמשיך הלאה אני עדיין ממשיכה לחשוב עליו "במאחורה של הראש"? למה הכרתי אותו בכלל!? ולמה כשכבר החלטתי שדי, ומחקתי את מספר הטלפון שלו, ובכך בעצם מנעתי מעצמי כל אפשרות לתקשר איתו, הוא יצר קשר שוב אחרי חודשיים קשים מנשוא שבהם לא הפסקתי להרהר לגביו ולהתגעגע כל כך? למה למה למה!?
