[Dark Muse]

../images/Emo127.gif כל מילה בסלע.

 

[במבה בהפרעה]

כי את לא רוצה.

[נראה לי, זה מה שזה אומר אם הייתי במקומך] זה שמחקת את הטלפון שלו זה הכל טוב ויפה אבל לא מחקת אותו משום מקום אחר משמעותי. כשהייתי במצבך, לא מחקתי שומדבר. זה יעזור לי? לא. זה רק יגרום לי לחשוב איזה צעד משמעותי עשיתי ואיך עכשיו אין לי אופציה לדבר איתו אבל בגלל שלא מחקתי, התגברתי עליו לאט לאט. הייתי מביטה על המספר ונותנת לעצמי כאפה אם הייתי שוקלת לחייג. את צריכה להתגבר עליו עם כל עזר שיהיה שיכול להזכיר לך אותו. היום אני קוראת מכתבים שלו, מסתכלת על המספר שלו, על תמונות שלו ושומדבר אצלי לא זז. אל תשתחררי ממנו בכוח, אלא מרצון. עכשיו תשאלי איך? יופי. אין לי תשובה. רק לך יש. כל אחד מתגבר אחרת. אני אמרתי לך מה לי עזר. ומה שאני חושבת, שאם תנופפי לעצמך "יופי מחקתי אותו ואני לא יכולה להתקשר אליו", זה לא יעזור לך בשיט. תכריחי את עצמך לרצות להתגבר עליו, תשכנעי את עצמך במה שכל הסביבה מנסה [כי רק כשזה בא ממך זה מצליח], פשוט תכריחי את עצמך לרצות להוציא אותו מהחיים, מהראש ומהלב. זה אפשרי, אני נשבעת.

 

[במבה בהפרעה]

פאק, היום אפילו הרחתי את הריח

שלו, שתמיד הייתי מסניפה מהמיטה שלי וממנו בכלל וזה פשוט לא הזיז לי. תשאפי לזה

 

[נועם m]

קודם כל, והכי חשוב-

אל תכעסי על עצמך! ההתנהגות הזו, המחשבות האלה, הן פשוט אנושיות. כפי ששמת לב מההודעות שכתבו לך, כולנו חווינו ו/ או חווים את זה. אל תהי קשה עם עצמך. אל תתעצבי כשאת מבינה שקשה לך להמשיך הלאה. ההשלמה עם כך שזה לעולם לא יקרה, מתחילה בהשלמה עם הרגשות שעדיין נותרו אצלך. קבלי את המציאות ואת הרגשות שלך כמו שהם, ואל תלחמי בזה. ומצד שני- אל תשקעי יומם וליל במחשבות על מה שהיה, ומה שהיה יכול להיות. תמשיכי הלאה בחיים, ומדי פעם, כשזה באמת כבר קשה מנשוא, תקדישי כמה רגעים להתרפקות על העבר. נסי להעסיק את עצמך במחשבות על אנשים חדשים- גם אם את חושבת שזה לא יוביל לקשר ממשי או רציני. רק כדי שתתרגלי לחשוב גם על אחרים. ועם הזמן, הזכרונות יתכהו, ותראי שזה נעשה קל יותר.