חדשנות טכנולגית נכס או נטל

[a e q u i t a s]

../images/Emo40.gifחדשנות טכנולגית נכס או נטל../images/Emo35.gif

תורת היחסים הבינלאומים, יחב"ל היא הענף עליו יושבת בעצם המושג הרחב פוליטיקה עולמית, היכולת לחזות תהליכים, מגמות ותמורות בזירה העולמית הפך להיות חלק מאוד חשוב בחיים שלנו כיחידים, ישנם הרבה תיאוריות שונות שמעלות שאלות ותשובות, חלקם מספקות יותר חלקם פחות. השאלה היום היא האם חדשנות טכנולוגית היא נכס או נטל

ג'יימס רוזנאו, אמר "כוחות הגלובליזציה שחררה את הטכנולוגיה... הם הזרז הבולט במתרחש בעולם". ואולם התוצאות אינם חד משמעיות, כלומר חידושים טכנולוגים פותרים בעיות מסוימות אך מאידך יוצרים אחרות. טכנולוגיות חדשות בכל תחומי החיים מקלים על החיים שלנו, מצד אחד הם יכולים לייצר דרכים חדשות לטיפול ומניעת מחלות שונות, אך מצד שני הם גם יוצרים דרכים חדשות לשכלל את התחכום וכוח הרס באמצעי לחימה. מה אתם חושבים? האם חדשנות טכנולוגית היא נכס או נטל?

 

[a e q u i t a s]

אני חושב שהתקדמות טכנולוגית וכלכלית

טוב אם כך, אני אתחיל

, אני חושב שהתקדמות הטכנולוגית האדירה בעשור אחרון, ללא שינוי תפיסתה מהותית של מקבלי החלטות, יוצר פער עצום בין היכולת הטכנולוגית לייצור התקדמות פזיטיבית (חיובית) לבין היכולת ליצור רגרסיה (נסיגה מהותית). אני אסביר את כוונתי, בעשור אחרון האחרון, העולם שלנו מאבד את הרבה מאוד אפיונים שהיו קיימים במשך למעלה מ 300 שנה, היחידה שנקראת מדינה לרוב היתה מזוהה כמדינה אתנו-פוליטית, כלומר מדינה שמבוססת על לאומיות, מכנה תרבותי ולשוני מיוחד. אך בשנים האחרונות בגלל התפתחות חסרת תקדים של טכנולוגיות המידע בעיקר ופריצת הכלכלה החופשית והפיכתה לכלכלה גלובלית - נפרצו פה הרבה מאוד גבולות. פריצת הגבולות היתה תמורה חיובית, אלמלא מקבלי החלטות והמנהיגים היו משיגים את הפער של בין חדשנות למדיניות. העולם אומנם נראה הפך למוסרי יותר, אך שינוי טכנולוגי כזה מצריך ניהול נכון בונה, אך האם זה אפשרי בעולם אנוכי הנוטה להתפררות, אני מאמין שכן אבל מסויג. בעיקר הפער נמצא בין מדינות הצפון העשירות למדינות הדרום העניות, העולם לאט לאט מנסה לשקם את אפריקה אך בו זמנית גם משכלל ומגדיל את ארסנל הנשק הגרעיני, הופך אותו לקטן יותר והרסני יותר. אני חושב שהתשובה כן, היא לא חד משמעית, אבל האדם מטבעו הוא טוב, ולכן אני מאמין שהוא ידע לנווט... האנושות עברה לא פעם משברים קשים... אבל נראה מה יקרה?

 

[ne ro]

מעניין ../images/Emo2.gif../images/Emo140.gif

 

[a e q u i t a s]

מה אתה חושב?

 

[ne ro]

תגיב בשרשור למעלה..

 

[trigotrigo]

טוּב זה עניין סובייקטיבי

הרי לדעת אחמדי-נג'אד, המלחמה עד חורמה באויב הציוני היא צו הדת העליון. כוונתי היא, שברירה טבעית היא לא דבר שאנחנו צריכים פשוט לאפשר, לפחות כל עוד יש לנו את האפשות להשפיע על מהלך העניינים (וזה נכון לגבי כל מדינה בעולם, לא רק לישראל). אין כאן עניין של ניווט, לדעתי, אלא פשרה שתושג בדרך זו אחרת, לפני או אחרי מלחמה, בנחת הזרוע או בבורסת הפרחים.

 

[a e q u i t a s]

כלומר אם אני מבין אותך נכון?

כלומר אם אני מבין אותך הנכון, אחמדינ'אגד משתמש בטכנולוגיה כנכס מצידו, אך מצידו של העולם זה בעצם נטל? כלומר יש פה שימוש לרעה בטכנולוגיה?

 

[trigotrigo]

לא בדיוק, אבל בערך

(בים, בם, בום) הטכנולוגיה הגרעינית היא נכס עצום. מדובר כאן בחיסכון ענק באנרגיה, כאשר יש שימוש בכור גרעיני "לצורכי שלום", למשל, בתחנות כוח. לגבי הפרשנות - נשיא אירן רואה בשימוש הטכנולוגיה ככלי נשק נכס, שאכן מרתיע את העולם, ומתוקף כך הוא מהווה נטל על כל העולם המערבי, כי עליו פרוס האיום הגרעיני הנגדי - אירן וצפון קוריאה.

 

[a e q u i t a s]

זה בעצם שונה אבל בערך

בום טראח בום

מזכיר לי בדיחה, אבל עזוב חחחח. תסכל איראן לפחות היא דוגמא אחת מהרבה מאוד דוגמאות?! השאלה פה מנסה לכוון האם יש פער בין היכולת של מנהיג לקבל החלטה תבונית ואובססיה האנושית למשול על עם נוכרי אחר, כלומר האם יש פה פער בין התקדמות הטכנולוגיה להתקדמות הטבע האנושי להטיב עם האנושות ולא להרוס אותה.. אני אישית חושב שיש פער עצום, וזה מאוד מסוכן אבל התמונה היא לא שחור לבן..

 

[trigotrigo]

אני חושב שההבדל דק מאוד

בסופו של דבר, גם החלטה מסוימת, שנראית לנו זניחה לכאורה, יכולה להתגלות בעוד כעשור בתור החלטה ששינתה את פני ההיסטוריה. לדוג' חתימה על אמנת קיוטו

 

[a e q u i t a s]

אני לא אשקר לך, זה שאלה מאוד קשה

אני חושב שזה דיי תלוי בצורת הממשל, ביכולות הכלכליות והצבאיות ומעל לכל בתבוניות קבלת החלטות אצל מנהיגים. אני לא אשקר לך, זה שאלה מאוד קשה, מאוד מסובכת והיא בעצם דיי תיאורית, אך כל נושא תורת היחסים הבינלאומים עוסקים בתיאוריות כאלה ואחרות להסביר תופעות פוליטיות בעולם... אני חושב שמדינות שקבלת החלטות שלהם הם רציונאליות ותבונתיות הם מלכתיכלה מדינות הצפון העשירות, שכן מדינות הדרום ידם אינה משגת יכולות הרס מתוכחמים, אבל שזה מגיע לאיראן בין יצואניות הנפט הגדולות בעולם, השאלה רק מתחדדת בעיקר על מוסר, תיאוריה והרבה מטען אישי שכל תיאורטיקן נושא עימו.

 

[trigotrigo]

וזו, לדעתי, שגיאה חמורה

החשיבה המערבית אומרת שהכוח הבינלאומי נמצא במערב. לרוב האזרחים הקטנים במדינות העולם השלישי, לא משנה ממש אצל מי נמצא הכוח הזה, כי הדברים הקטנים יותר, שנוגעים לחיים האישיים של כל אחד ואחד מהם, תופסים חלק הרבה יותר משמעותי מהיומיום, אם לא את כולו. מה שאתה מכוון אליו מזכיר לי את שאלת ההתנהגות, כלומר, האם יש נורמות התנהגות של תרבות אחת, שהן אוניברסליות גם לתרבויות האחרות ללא עוררין, או שאכן יש להבין את העובדה שכל תרבות שונה מאחותה, ואם במקום אחד מקובל לירוק ברחוב, אין זה אומר שגם בכל העולם מותר, למשל

 

[a e q u i t a s]

אבל אם אני אגיד לך..

אפשר להביא דומאות מהרבה מאוד מצבים בפוליטיקה הבינלאומית, כרגע השאלה היא יותר בפן התיאוריתי תקרא לזה ברמה האקדמית... אבל כזה האם הנורמה התנהגותית אצל מנהיג מערבי שונה זו מקבילו באפריקה למשל? בכל מה שנוגע בשימוש בנשק גרעיני למשל?! אני מאמין שכן, אפילו כן מאוד גדול בגלל שמדינה מערבית יש לה את היכולות להעריך את המצב בצורה נכונה יותר, אמיתית ורציונאלית... מה גם שלמנהיג מדינה באפריקה - אין הרבה מה להפסיד מאשר מדינה מערבית אחרת?!

 

[trigotrigo]

ועדיין

אם מנהיג שברשותו יכולת גרעינית, מחליט שברצונו להפיל פצצה גרעינית על מדינה מסוימת, והוא זוכה לכך לתמיכה ממדינתו, יש רק מילה אחת שמפרידה בין הרס טוטאלי לבין מניעתו

 

[a e q u i t a s]

אפשר גם להגיד משהו אחר?!

תסכל, בשבועות הקרובים מידי כמה ימים אני אפתח בדיון תיאורטי כזה, בעצם יש הרבה מאוד שאלות ברמה האקדמית/תיאורטית שנוגעים לסוגיות מעניינות כאלה, אני לא אחשוף את השאלה הבאה שתפורסם בעוד כמה ימים

כדי לא לפתוח פה עוד דיון חדש, אני יכול רק להגיד לך שעם הנושאים האלה אני התווכחתי שעות עם חבר מאוד טוב שלי שלומד יחסים בינלאומים באוניבריסטה... אני ארצה להגביל את הדיון כדי לא לחרוג מנושא הטכנולוגיה, האם בעצם בתקופת המלחמה הקרה לשני מדינות היו יכולות להשמיד אחת את השנייה בעזרת נשק גרעיני אסטרטגי, טיל אחד מכל צד והיו שני נקודות שחורות על הגלובוס. התפתחות הטכנולוגיה, אומנם הביאה איתה שיפורים באורח החיים שלנו, אבל גם שיפרה את יכולות הנשק, בין השאר כדוגמא הביאה פיתוח של כלי נשק פחות קטלניים אבל גם דיי אכזריים כמו סוגים שונים של גז (לוחמה כימית) וחיידקים (לוחמה ביולוגית) ועוד כאלה אמצעי לחימה מתקדמים... מצד אחד הסיכוי למלחמה גרעינית פחת בצורה ניכרת (להוציא כרגע את איראן מהשוואה הזו), שכן יש אמצעי לחימה פחות קטלניים ומתוכחמים יותר, אז אולי אפילו שיכלול אמצעי הלחימה מרחיק עוד יותר את הסכנה לשימוש בנשק גרעיני אסטרטגי?!

 

[trigotrigo]

בסופו של דבר,

מה שאני מנסה להגיד, הוא שנשק להשמדה המונית הוא נשק להשמדה המונית, ואם הוא נמצא בידיים שמוכנות לעשות בו שימוש, ולפתח אותו טכנולוגית, הוא מסוכן.

 

[א י י ק י ד ו ק א]

האדם מטבעו הוא טוב?

מאיפה הבאת את זה? זה בדיוק להפך

 

[a e q u i t a s]

אני לא מסכים איתך...

זה עוד שאלה שתעלה בפורום, וחלק מסדרת שאלות צפויות בתקופה הקרובה, אבל בכמה מילים - בתורת היחסים הבינלאומים, יחב"ל ישנם שני תיאוריות מאוד מרכזיות, שבעגה המקצועית נקראת "פרדיגמה", כלומר דגם או דפוס בסיסי המעצבת את המחשבות בנוגעות לתחום חקירה. ליברליזם וראליזם, בכמה מילים הבדלים... למרות שאני בטוח שזה יהיה ארוך

, כי זה נושא בזכות עצמו... תיאורית הריאלזם: דגשים עיקריים 1. בני האדם מטבעם מרוכזים בעצמם, פגומים מן הבחינה המוסרית, ואינם יכולים להתשחרר מן האמת האכזרית שהם נולדו לדאוג לעצמם. 2. מכל הדרכים הרעות של בני האדם, אין שכיחות יותר, אכזריות יותר או מסוכנות יותר מתאוותם האינסטינקטיבית לכוח ולשלוט באחרים. 3. האפשרות לעקור מהשורש את הדחף לעוצמה היא שאיפה אוטופית. 4. פוליטיקה בינלאומית היא בניסחו של הובס תומס, "מאבק בכוח, מלחמת הכל בכל". 5. חובתה של כל מדינה היא לקדם את האינטרס הלאומי שלה ולרכוש עוצמה למטרה זו. 6. טבעה של המערכת הבינלאומית מכתיב, שכל המדינות ירכוש דיי יכולת צבאית כדי להרתיע אויבים שבכוח התקיפה. 7. כלכלה פחות רלוונטית לביטחון הלאומי מעצמה צבאית. 8. בריתות עשויות להגן על יכולתה של מדינה להגן על עצמה, אך אין לקבל את נאמונתה כמובנות מאליו. 9. לעולם אין להטיל את תפקיד הגנה העצמית על אירגוני ביטחון בינלאומיים. 10 אם כל המדינות יחתרו לצבור עוצמה רבה ככל שאפשר, תהיה יציבות פועל יוצא שכל קיום מאזן כוחות יש עכשיו את הגישה השנייה ליברלזם 1. טבע האדם הוא טוב או מיטיב עם יסודו, ולכן בני האדם מסוגלים לעזור זה לזה ולשתף פעולה בזכות התבונה, חינוך ורוח המוסר. 2. הדאגה האנושית הבסיסית לרווחתם של אחרים מאפשרת קידמה. 3. התנהגות אנושית רעה, היא תולדה לא של בני האדם, אלא של מוסדות רעים המעודדים בני האדם לפעול באנוכיות ולפגוע באחרים. 4. מלחמה ואנרכיה בינלאומית אינן בלתי נמנעות, ואפשר להפחית את תכיפות המלחמה באמצעות מתן יתר תוקף למוסדות בינלאומיים. 5. מלחמה היא בעיה גלובלית המצריכה מאמצים משותפים או רב-צדדים ולא לאומיים כדי לבלום אותה. 6. על החברה הבינלאומית להתארגן מחדש כדי לחסל את המוסדות הגורמים לכן שמלחמות עלולות לפרוץ, ועל מדינות לתקן את המערכות הפוליטיות שלהם כך שהגדרה עצמית ממשל דמוקרטי יכולו לסייע להשכין שלום... השוואות בנוגע לשני השיטות יהיה בעיקר בשאלה אחרת שתפורסם, אבל באופן עקרוני זה שני שיטות המחקר והזרמים העיקריים בעולם כיום

 

[trigotrigo]

ושתיהן מראות אופציה בלתי-נמנעת

של עימות צבאי-טכנולוגי במועד זה או אחר, לפחות איך שאני תופס אותן.

 

[a e q u i t a s]

אולי הצורך לעימות צבאי

זה אולי נראה כך, שהצורך לשעימות צבאי הוא לא תולדה של פיתוח הטכנולוגיה, ולו דווקא מעודד אותה, אם כי אני מאמין שהוא מערער את היציבות העולמית, אף על פי שיש סברה שאומרת ככל שמירוץ החימוש מתגבר כך גבר החשש מלפתוח מלחמה מלכתיכלה בגלל ההרס הדדי הצפוי