איך היה השבוע שלי?

[שרון של לוטן]

../images/Emo41.gifאיך היה השבוע שלי?../images/Emo41.gif

מכל בחינה.

 

[אשרי האשה]

עדכון חודשי - חודש הבריאות הוא נקרא

דחסתי בחודש הזה כמה שיותר איבחונים לגדולה ולקטנה. למרות שבדיקות הדם חזרו לקטנה תקינות ואולי בגלל זה, הצליעה שלה יורת ויותר מדאיגה אותי. נשלחנו לאורטופד שהוא מנהל מחלקה בבי"ח עפולה, אבל אני כבר לא מסוגלת לנסוע, ועוד לנצרת עלית, החלטנו לנסות לדרוש מהאורטופד כאן בעיר לעשות את המדידות, לראות את הרגליים העקומות ולהגיד מה ואיך מטפלים בה. רק אם זה לא יישא פרי, ניסע למומחה השני. אני נגמרת מכל הריצות, הבדיקות, האיבחונים. החופש היחיד שלקחתי זה בימים בהם אנחנו אצל מומחים. לגדולה גם כבר נהיה קשה כל הזמן בודקים אותה ושואלים שאלות, הסוף עוד לא נראה. כולי תקווה שב-1 בספטמבר כבר נהיה עם אבחנה רשמית וכתובה ביד. כל מה שקורה עם ההתנתקות קשה לי מאוד מאוד, בכלל עם כל מה שקשור בזה ובשלטון במדינה. סיפור הדירה נראה ללא סוף וכל פעם שנראה שמשהו מסתדר אז יש עוד כמה שנהייה יותר גרוע. בעבודה אין שיפור, אף אחד לא מדבר איתי מהצוות, הבוסית שלי מתייחסת אלי לפי מצבי הרוח שלה. שלחתי קורות חיים ובנתיים לא הגיבו. אין לי כרגע שום דבר מעודד באופק. שתהיה לכולם שבת נעימה, רגועה ובריאה.

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif

איך אומרים - המצב בטטה

דרך אגב - הבטטה נעשתה קצת יקרה בזמן האחרון - אולי תעשי מזה כסף

סתאאאאאאאאאם... מה שנראה לי טוב, זה שיש לך את האנרגיות להמשיך בבירורי הבראיות ואת לא מזניחה. אני מניחה שבאיזשהו שלב האופק יתבהר - זה ענין של מזג אויר. משהו טוב יקרה.

 

[אשרי האשה]

היום קנינו בטטה, 7 ש"ח לקילו.

תודה, האנרגיות התכלו כמעט לגמרי ולכן אנחנו מנסים קודם את האורטופד כאן ולא את המומחה מנהל המחלקה, כי זו נסיעה לנצרת עלית וכרגע אני לא אעמוד בזה.

 

[שרון של לוטן]

../images/Emo24.gif

קשה האי ודאות הזו. טוב שאת בודקת ואני מאחלת לכם שכל הבדיקות יחזרו תקינות, או לפחות יראו על דברים שניתן לטפל בהם.

 

[boringvered]

לא מזהיר...

העבודה מככבת בקטגוריית הלא מזהיר... מתנצלת גם שאני קצת נעדרת... לא היה לי מי יודע מה טוב בעבודה. המציאות די טפחה על פני. הגיעה הבחור החדש לתפקיד שאני רציתי ולאט לאט אני מרגישה שגם מה שיש לי מתחיל להיות קטן ושולי ולא מעניין. הייתי מאוד מדוכדכת ולא מרוכזת... ישנתי גרוע ובכיתי המון... קשה לי מאוד להרגיש חסרת ערך וככה גרמו לי להרגיש. עבדתי על עצמי, אמרתי לעצמי שנבוא, נעשה מה שצריך ובזמן שנותר אני אדאג לעצמי. אם מצפים ממני להקטין ראש, אני פשוט אתן להם מה שהם רוצים. אהיה קטנה ושולית ובמקום לעסוק בענייני עבודה במרכז, כשיהיה לי זמן פנוי אני אעסוק בענייני שלי. התחלתי קצת להרגיש יותר טוב... באתי לעבודה, קראתי FANFIC בין התקנה לתקלה. ניסיתי גם לשמור מרחק ממנהל הרשת הנוכחי שלנו שחשתי שהוא אחד הסיבות לדכדוך שלי... בעיקר כי גם הוא תמיד מספר לי את כל הבשורות הרעות על המקום הזה וגם כי ככה אני רואה שהוא עושה כל מיני דברים שאני כבר לא מעורבת בהם וזה פשוט עושה לי רע. עבודה חדשה אין... ראיון העבודה היחיד שהיה לא הצליח. אני חושבת שאני מחפשת תפקיד שהוא מעבר ליכולות שלי הנוכחיים. אני יודעת שאני יכולה להצליח בו, אבל הצרה היא שמקומות העבודה לא רוצים מישהו שילמד, רק רוצים מישהו שכבר מנוסה... ורצוי שבהכל. מעבר לזה, להיות אמא מחפשת עבודה זה תיק... אבל בכללי קצת התאוששתי... אבל לסיכום שבוע העבודה נפלה פצצה אחרת... זה קצת ארוך, אז תתאזרו בסבלנות - ממולי יושבת בחורה ממוקד התמיכה שלנו. מעבר לכך ישנו שרת פיתוח ישן לידינו שכבר כמה ימים מנגן. הבחורה מהמוקד התקשרה לאחראי על השרת והתלוננה שהוא עושה רעש. הוא בא, הסתכל עלי ואמר שצריך לטפל. הסברתי לו שזה שרת ישן, אין לו שירות ולכן אי אפשר לטפל. אז הוא שאל מה אפשר לעשות? אמרתי לו שאין מה לעשות... שכדאי שיפנה למעלה בגלל זה. הבחורה מהמוקד אישרה שאין טעם לפתוח קריאה על השרת. אז הוא פנה למנהלת שלו וכתב בין השאר שאני המלצתי להחליף את השרת. היא העבירה למנהל התשתיות שלנו, הוא כתב לי ולמנהל הרשת מכתב שצריך לטפל וגם העיר שזה לא צריך להגיע מהמשתמשים אליו, אלא להגיע מאיתנו. אני לא ראיתי את המכתב... הייתי שקועה בתקלה אחרת ואז קבלתי ממנהל הרשת טלפון זועם עם נוסח דיבור כדלהלן: "ורד, בואי עכשיו לחדר! זה הסוף שלך!...." והמשך צעקות וקללות ובכלל לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי. ניסיתי להגיד לו שאני לא יכולה לבא עכשיו שאני באמצע תקלה והוא חטף קריזה וצרח עלי "ככה?? בסדר! זה הסוף שלך!". וטרק את הטלפון... הייתי בקריזה על זה שהוא צורח עלי, שאני מנסה לטפל בתקלה אבל עזבתי את התקלה והלכתי אליו להגיד לו שירגע כי אני באמצע משהו ושאני אבוא... באתי אליו, והוא המשיך, למה אמרתי למנהל על השרת, מה פתאום אמרתי לאדם על הזה על השרת ועוד מליון פעם שזה הסוף שלי, ניסיתי להגיד לו שמה הוא רוצה ממני שאני לא אמרתי לאדם הזה כלום ביזמתי, שהוא בא לכאן כי הבחורה מהמוקד התלוננה על המחשב וקראתי לבחורה מהמוקד שתסביר לו... אז הוא גם צרח עליה שמה היא מעיזה להגיד למשתמשים שיש בעיות עם השרתים... והיא ניסתה להסביר לו והוא צרח גם עליו כמו משוגע ולא הקשיב, רק צרח כמו פסיכי שזה הסוף שלה ושתצא לו עכשיו מהחדר... היא נורא נפגעה והתחילה לבכות ועלתה למנהל התשתיות שכולנו כעקרון שונאים, אבל בכל זאת זה היה מוגזם... היא התלוננה שמנהל הרשת מאיים עליה... אני הצטרפתי אליה. אני בסך הכל מיודדת עם מנהל הרשת אבל לאחרונה הוא התחרפן. כן, זה בכלל מנהל התשתיות, אבל הוא מוציא את העצבים שלו כמו איזה בעל מכה על החלשים ממנו - עלי ועליה. הוא מעדיף לא להעלות כלום למנהל התשתיות כי זה יוצר לו יותר עבודה. הוא יושב בחדר שלו ועושה את המינימום רק כדי שמנהל התשתיות ירד ממנו. כל התשתית מוזנחת, הכל במצב גרוע כי מנהל הרשת לא מדבר כמעט עם מנהל התשתיות ומנהל התשתיות לא מבין שהוא מתעסק בתפל ולא בעיקר ובסוף הכל יקרוס. מבחינתי אני צריכה כל הזמן לחשוב מליון פעם על מה שאני אומרת כי כל דבר שאני אומרת שמגיע למנהל התשתיות חוזר חזרה בצורת משימה למנהל הרשת (לפחות לטענתו... ואולי לא רק...). לפי מה שאמרו לי, הוא מנפנף אותי ומפיל את הכל על מנהל הרשת שמעדיף לא לעשות כלום. כבר חטפתי כמה תגובות של כעס ממנהל הרשת על משהו שאמרתי שבכלל לא חשבתי שיגיע לידי בעיה. מנהל הרשת לא אכפת לו שאני לא אשמה. הוא לא יכול להוציא את זה על מנהל התשתיות הלא הגון - אז הוא מוציא את זה עלי. ואני, כדי לנסות לשמור על יחסים תקינים מנסה איכשהו להסביר להתנצל... כמו איזה מטומטמת... בסופו של דבר כמו כל מדיניות פיוס, הגיע מה שקרה אתמול... צעקות מאיימות של פסיכופת שהרסו לי לחלוטין את סופ השבוע... ואני, אני רק חושבת על זה שאני אצטרך ללכת ביום ראשון לעבודה ושבטח לא יהיה לי שום דרך לדבר עם מנהל הרשת כי אחרי מה שקרה, לא התאפקתי ואמרתי כמה דברים למנהל התשתיות... אמרתי לו שמנהל הרשת לא מספר לו דברים, שאני מצפים ממני לשתוק ולא להגיד דברים, ושזה הכל קרה מאז שמנהל התשתיות הגיע... לא יכלתי יותר לשתוק... גם ככה הכל רע... סליחה על ההשתפכות. ורד

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo24.gif אוי מתוקה

ועכשיו השאלה: לא נמאס לך? אני חייבת להגיד שאני במקום כזה לא נשארת אפילו יומיים. כן אני יודעת שיהיה קשה לחיות רק ממשכורות אחת. ואני יודעת שבשביל הנפש שלי אני חייבת לעבוד. אבל... בשביל הנפש שלי אני לא מוכנה שיצעקו עלי, ועוד בעבודה, מי הם בכלל? אלוהים שישמור... הייתי מעדיפה לעבוד בקיוסק ואל שם.

 

[נונינקה]

שבוע רגיל מכל הבחינות

סוף סוף יזמתי טיפול עצמי והתחלתי לטפל בחוסר הברזל שלי - מקוה שזה מה שיעזור לי עם תחושת העייפות האין סופית. קניתי לתינוקי המון בגדים השבוע בדלתא - יש שם מבצעים נהדרים לסוף עונה. נפרדנו מהמטפלת אתמול. אני שונאת פרידות. כנראה שבשנת הלימודים הקורבה אקבל יום חופש בשבוע מהעבודה, כדי ללמוד בבוקר. הייתה לי שיחה עם משא"ש וזה מסתמן חיובי. איזה כיף. שבת שעברה הייתה מגעילה -מריבה נוראית עם האיש ואח"כ עם האחים שלי והגיסות שלי (הייתי קרבית משהו...) מקוה שהשבת הזו תהייה נעימה לי יותר ולכולם!!!

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo10.gif../images/Emo13.gif

עובדת המון. לא מספיקה לעשות כלום. אפילו לא לנקות את הבית (אחרי שהמנקה הבריזה השבוע). כל פעם אני מנגבת את הרצפה ובזה מסיימת (הכל קוסמטי). לפחות על כביסה אני מצליחה להשתלט. הילדים בעקבות החופש והעבודה המרובה שלי ושל האיש יצאו מכל פרופורציה אפשרית (של מי המפלצות הקטנות האלו?) אבל... היום הילדים נשארים לישון אצל אמא שלי ואנחנו הולכים לערב שירה בציבור של חברים טובים שמתקיים פעם בשנה.

 

[neta2]

תהנו בשירה, איזה כיף לכם, ערב חופשי

מקנאה

מקווה שהעוזרת לא תבריז שוב, אחרת היא תצטרך לשלם לך על עבודות הניקיון.

 

[נונינקה]

אני מתה על שירה בציבור. כיף לכם

תהנו ותעשו חיים. גם אצלנו במשפחה הייתה פעם מסורת של שירה בציבור בימי הולדת עם הפקת שירונים ונגנים מאולתרים וזה כזה כיף לצרוח במלוא הגרון בלי ששופטים אותך ל"כוכב נולד"...

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo6.gif

אם היו שופטים אותי ל"כוכב נולד" אפילו באמבטיה אל היו מרשים לי לשיר. יש לי קול מזעזע. אני מזייפת נורא. אממה? חולה על שירים. אז כם העולם סובל ואני נהנית

 

[neta2]

מקווה שהשבוע הבא יהיה בסימן ../images/Emo13.gif

כולו!

 

[מאז]

שבוע קשה וכואב

צמודה כל הזמן (עם התינוק) לטלויזיה ולאינטרנט. מתעדכנת ובוכה. ודואגת. מתוסכלת מזה שאני כאן ולא יכולה לעשות כלום (אנחנו מקבלים כל הזמן מיילים על עזרה שהמפונים צריכים- כי למרות הפרסומים היפים של מנהלת סל"ע - היא לא ממש נערכה לפינוי - כמו שכתבתי בהודעתי "כביסה")

 

[פלגיה]

גם לי היה רע

מאותן סיבות בדיוק.

 

[sipi1]

גם אצלי כך, למרות שניסיתי להתנתק

נכנסתי מדי פעם לעידכון קצרצר בכותרות, תמונות כמעט ולא ראיתי, אבל המילים מצטיירות בעצמן. אם לא זה הייתי יכולה לדווח על עבודה חדשה, ועל ילדים שיצאו לחופשה לבד אצל סבתא, אבל אפילו הדברים הטובים העלו לי השבוע רק גוש של דמעות לגרון.

 

[שרון של לוטן]

גם אצלי ככה ../images/Emo10.gif

אנחנו בדיכאון עמוק ורק מזדעזעים יותר ויותר ממה שקורה כאן ומיחס המדינה לאזרחיה. גם מהסיפורים הגדולים וגם מהקטנים והאישיים. לא מרגישה שנשאר לי מקום לחיים אישיים השבוע, אז אין לי מה לכתוב ברובד האישי. ואת המחשבות שלי עדיף שלא אעלה על הכתב. השתדלתי מאוד להגביל את זמן הצפיה בחדשות ובאינטרנט, ובכל מקרה - לוטן לא ראתה דקה מההתנתקות. ואני מקווה שגם לעולם לא תחזה בבושה הזו.

 

[שרון של לוטן]

מאז, לגבי "ההיערכות" של המנהלת

יש לך מושג לאן פונים אם רוצים לעזור, בכביסות למשל? התקשרנו ל"יד לאחים" והם מוכנים רק לקבל תרומות כספיות. אנחנו רוצים לעזור לוגיסטית למי שנזרק באזור ירושלים ואין לו מקום מסודר.

 

[אשרי האשה]

בבקשה, מס' הטלפון: 1-700-501-300

הגדולה שלי שאלה אם גם אותנו יפנו מתישהו ואם כן מה נעשה. שאלה למה אם הכולם או רוב המדינה נגד, למה לא עוצרים את זה. היו לה המון שאלות ומחשבות על זה שזה לא נכון ולא בסדר. אני ניסיתי כמה שפחות לראות ולשמוע, אבל בעלי הדליק מידי פעם בזמן הערות של הבנות, והגדולה צפתה בזה מרותקת.

 

[שרון של לוטן]

תודה! התקשרתי והשארתי פרטים

שאלות קשות שואלת הגדולה שלך. ממש עצוב.