אשת השבוע שלנו - חבי

[אתי אתי]

../images/Emo41.gifאשת השבוע שלנו - חבי ../images/Emo141.gif

חבי תספר לנו קצת על עצמה, ואתן מוזמנות לשאול שאלות

 

[ח ב י]

היי

שמי חבי, בת 35.5 (אוטוטו 36, אבל מי סופר) אמא לתינוקת בת 4 חודשים ולשתי בנות מנישואיו הקודמים של בעלי, שנמצאות אצלנו מחצית מהשבוע. רופאה פנימית, עובדת בבית חולים. מתמודדת עם בעיות משקל מאז השרות הצבאי, אך יש האומרים שתמיד אהבתי לאכול... מה עוד? שאלו ואשמח לענות

שבוע טוב לכולנו!

 

[magic40]

שואלת

את רוצה עוד ילדים? אם כן עוד כמה? כי הגיל מתחיל להלחיץ

 

[ח ב י]

רוצה עוד אחד/אחת

אבל מכל הבחינות: כלכלית, פיזית, נפשית - לא כעת אלא בעוד 3 שנים. מבחינת פוריות אין הבדל גדול בטווח של 35-40.

 

[אתי אתי]

בני כמה הגדולים?

 

[ח ב י]

כמעט 10, 7.5

 

[אתי אתי]

גדולים...

איך הן מקבלות את העוללית? עוזרות לך?

 

[ח ב י]

מאוד אוהבות אותה

הקטנה (או שמא האמצעית

) יותר מעורבת בטיפול, מתנדבת תמיד לתת מוצץ ושמחה לשחק איתה לאורך זמן. הגדולה יותר עסוקה בעצמה, זה הגיל...

 

[אורלי14]

רופאה? יפה!

מה פתאום בחרת במקצוע הזה? איך הוא משתלב עם הילדות והבית? יש לך גם תורנויות לילה? זה מקצוע לא קל לאמא, נכון?! וחוץ מזה: מה תחביבייך? מה את אוהבת לאכול? מה את לא אוהבת? אשאיר לאחרות את שארית הבמה... תודה!

 

[ח ב י]

תמיד עניינו אותי מדעי החיים

בתיכון למדתי במגמה ביולוגית. חשבתי פעם ללמוד הנדסת כימיה אבל אחרי הצבא הבנתי שאני רוצה להיות רופאה. לדעתי, קשה מאוד לשלב את המקצוע עם חיי משפחה. זה תלוי גם באופי של כל אחד. יש לי חברות שילדו פעמיים בהתמחות. אני מאוד פרפקציוניסטית ואולי בגלל זה לא ילדתי בזמן ההתמחות (אז גם עשיתי 7-8 תורנויות לילה בחודש). תחביבים: מאוד אוהבת לקרוא אבל לאחרונה עייפה מידי ולא מספיק מרוכזת; אוהבת להתאמן בחדר כושר, היו שנים שהתאמנתי 3-4 פעמים בשבוע וגם נראיתי טוב; אוהבת לטייל וללכת ברגל. אוהבת לאכול: כמעט הכל. בעיקר מוצרי חלב וירקות. מאז שהילדה נולדה נמנעת ממוצרי חלב שגרמו לה גזים וזה די קשה לי. לא אוהבת לאכול: חלבה (לא יתפסו אותי בחיים, אפילו לא במקרה...), עדשים (מילדות) ו... קשה לי לחשוב על עוד משהו כרגע

 

[חן123]

אני דווקא תהיתי על תחום ההתמחות

למה רפואה פנימית?

 

[ח ב י]

התחום הכי מעניין

לא התמקדות בתחום צר אלא האדם כמכלול מצד אחד וגיוון במחלות מצד שני (מחלתו לב, כבד, כליות, זיהומים למינהם ועוד ועוד). מכאן גם נגזר הקושי הן בהתמחות והן במידת העדכון הנדרש.

 

[חן123]

זה רק נדמה לי

או שזו גם המחלקה הכי קשה?

 

[ח ב י]

יש בה הרבה קושי

ולא רק בגלל גיל החולים, כמו שמקובל לחשוב. כי הרי עם הזדקנות האוכלוסיה, קשישים מאכלסים יותר ויותר גם את המחלקות האחרות (כרורגיה, אורולוגיה ועוד). הקושי לדעתי הוא גם במגוון המצבים/מחלות וגם בחומרתן, וכן בעובדה שמונשמים רבים (שבחו"ל מצויים במסגרת טיפול נמרץ) נמצאים במחלקה פנימית. עוד דבר, זה לא מקצוע שפוגשים בו הכרת תודה מצד המטופלים כדבר שבשגרה. הסיבה לדעתי היא שאין מדובר לרוב באשפוזים אלקטיביים אלא באשפוזים דחופים, שאז החולה ומשפחתו מצויים בשעתם הקשה ביותר. לא קל...

 

[חן123]

נשמע רחוק רחוק מלהיות קל

מותר לשאול באיזה בי"ח את עובדת? למסר?

 

[אתי אתי]

ועוד שאלות...

את לא מפחדת להביא חיידקים הביתה? וסיפורים כבדים מהמחלקה... ועוד שאלה, מה את חושבת על החיבור בין גוף לנפש בהקשר של ריפוי?

 

[ח ב י]

תשובות....../images/Emo13.gif

חיידקים יש באמת בכל מקום, גם הגדולות מביאות מבית הספר ובעלי מהעבודה. אני אקפיד על רחיצת ידיים והחלפת בגדים שוב לפני שאגע בתינוקת ואקווה לטוב. סיפורים כבדים מהמחלקה באים איתי הביתה עוד מאז שהייתי סטודנטית. ככה זה

עקרונית מאמינה מאוד באמרה "נפש בריאה בגוף בריא". יודעת לבטח מנסיוני שאופטימיות והלך רוח חיובי לבדם לא תמיד יכולים לרפא אך אין לי ספק שמצב נפשי בהחלט מחמיר/מקל במיוחד בהתלקחויות של מחלות כרוניות. אופטימיות והלך רוח חיובי יכולים לדעתי להקל את ההתמודדות עם המחלה ומשפרים את התפקוד במהלכה.

 

[אתי אתי]

שמעתי על

מחקר שבדק החלמה של חולים שהתפללו בשבילם, לעומת קבוצת ביקורת. אלה שהתפללו בשבילם החלימו הרבה יותר מהר...מכירה? שמעת על מחקרים כאלה? מה את חושבת על זה?

 

[ח ב י]

גם אני קראתי על זה בידיעות אחרונות

בזמנו. לא קראתי את המחקר עצמו, את שיטות העבודה וניתוח הנתונים ולכן קשה לי להתייחס.

 

[אתי אתי]

ספרי קצת

על ההתמודדות עם האוכל, מה עבד בשבילך ומה את עושה עכשיו