אתגר תסריט-איכות זו לא מילה גסה

shellydeez

New member
../images/Emo41.gif אתגר תסריט-איכות זו לא מילה גסה

ז'אנר: דרמה דמויות: 3, 2 בנים ובת! וזו חובה גבירותיי ורבותיי! לוקיישן: פארק, דירת סטודיו ובית קפה. סיטואציה: לאחר שנים שלא נפגשו, נפגשים לסופ"ש אחד שלושה חברים. טוויסט: מסתבר ששניהם רוצים מהבחורה שני דברים שהיא לא ידעה עליהם... אורך: 3-6 דפים. זמן הגשה: עד יום רביעי ב09:00 בבוקר. תהנו,כתיבה נעימה
שלידיז
 

100police

New member
אין לי ממש איך לפתח את זה..

אולי אם יעלה לי רעיון.. אני עדיין קצת עסוק בפרק השני של סופרביבי השולט. יש נבואה. זה מאגניף.
 

uriya1

New member
דרמה


חיכיתי-חיכיתי והנה סופסוף בא. לא כתבת אם מותר להוסיף דמויות משניות, אז הסקתי שמותר.
 
קצת לא ברור

כתבת בכותרות של סצנות תיאורי זמן יחסיים כמו "כמה שעות לפני כן" וכדומה, למרות שזה אמור להתייחס לבין אם מדובר ביום או בלילה, וכו'. כמו כן, איך הצופים (בסרט, שנעשה על פי התסריט שכתבת), אמורים להבין שמדובר בכמה שעות לפני כן? הרי הם לא קוראים את התסריט. כמו כן, התרגשת מהדרמה, אבל לא כל כך הבנתי מה דרמטי כאן. אני יודע שבארבעה עמודים קצת קשה להכניס עומק לדמויות, אבל קצת לא ברור הקשר בין דודו וגדי אל דליה, או הסיבה שבגללה דליה מתעקשת לא למכור את הציורים שלה. למען האמת, לא כל כך הבנתי גם את המשמעות של הסצנה הפותחת, ושל הסצנה הסוגרת.
 

uriya1

New member
זו לא בעיה ../images/Emo8.gif

בדרך כלל כשאני כותב תסריט כזה בו הזמנים לא מתוארים במדיוק או שאין הזכרות לגביהם על ידי הדמויות, אני מדמיין שעל המסך מופיע רקע שחור ועליו כתובית לבנה עם הזמן המתאים. מה לא ברור בקשר של דודו וגדי אל דליה? הם למדו עם דליה כשהיו צעירים, לאחר מכן נפרדו וכל אחד פנה לדרכו. בבית הקפה הם נפגשים שוב ומבקשים מדליה שתיתן להם חלק מהציורים שציירה. דליה מרגישה נבגדת ומנוצלת, כיוון שהיא רצתה לנהל עם דודו וגדי שיחה רגילה ["חשבתי שפשוט נדבר פה"] ומראה להם שאין בכוונתה להתפרנס על חשבון ציוריה ["יש לי עבודה אחרת"]. חששותיה של דליה מתאמתים כשלאחר שלא מסכימה להביא להם את הציורים הם עוזבים את בית הקפה - זה מה שהוביל אותה לסצנה הפותחת והמסיימת.
 
צר לי, אבל זה לא עובר

דבר ראשון, זה נחמד שאתה מדמיין שעל המסך מופיע רקע שחור ועליו כתובית לבנה, אבל הבמאי שיגש להפוך את התסריט שלך לסרט, עלול לא לדמיין זאת. אם אתה רוצה שתופיע כתובית לבנה על גבי מסך שחור, עליך לכתוב "כתובית לבנה על גבי מסך שחור: מספר שעות מאחור יותר". אם לא תכתוב את זה בתסריט, זה לא יגיע לסרט. לא הרגשתי שיש איזשהו קשר אינטימי בין השלושה. אחרי שנים שעברו, היא בקושי זוכרת אותם, ולפני שהם זוכים בכלל להעלות זיכרונות, המפגש כבר נגמר, כך שאין לנו שום אינדיקציה לאיזשהו קשר שהיה אי פעם ביניהם, חוץ מהעובדה שכן ידועה לנו, שדודו חושב שדליה "כוסית". בכל מקרה, הקונפליקט כאן לא אמין. זה לא כאילו דודו וגדי ארבו לדליה במשך ימים כי היא תקוותם האחרונה ולא - ייזרקו שניהם מהדירה, וכל המפגש הזה ניזום בכוונה תחילה על מנת להשיג את עזרתה של דליה, ומלבד זאת - אם אין להם אפילו כסף לשכר דירה, מה הם עושים בבית קפה יקר-יתר-על-המידה מלכתחילה? זה היה יכול להיות הגיוני אם הם אכן היו אורבים לה, אבל לא כך הדבר, כי משתמע שהם בכלל לא ידעו שדליה מציירת, מכוון שצירוף המקרים הזה שהם כולם ציירים מפתיע גם אותה וגם אותם. ואם כן, למה הם בכלל מבקשים ממנה שתתן להם את הציורים שלה למכירה? מאיפה הם יודעים שהציורים שלה שווים משהו בכלל? הם מתכוונים להפקיד את גורל הגג שמעל לראשיהם בידי מישהי שהם לא ראו שנים, והם לא יודעים מה טיב הכישרון שלה בכלל? אם הם היו אומרים משהו כמו "מה אתך, את עדיין מציירת? תמיד היית מוכשרת..." או משהו כזה, אז החלק הזה לפחות היה נראה הגיוני. אני מקווה שהבהרתי את הבעייתיות המרכזית. לא הצלחת (לדעתי) לבסס שהיה איזשהו קשר אמיתי בין דליה ובין שני הבחורים, וכאן טמון גרעין הסיפור. הרי דליה אמורה להרגיש נבגדת, כי אחרי כל מה שהם עברו ביחד, למרות שעברו שנים רבות, שני חבריה הטובים חושבים רק על עצמם ומנסים לנצל אותה. אבל איך היא יכולה להרגיש נבגדת אם היא אפילו לא זיהתה אותם? מעבר לזה, הסצנה הראשונה לדעתי מיותרת לחלוטין. הרי גם ככה קיבלת מעט עמודים, לא היה עדיף להשקיע את העמוד וכמעט וחצי הזה לעוד דיאלוגים בין הדמויות המרכזיות, על מנת לתת יותר עומק לעניין? יש לרעיון שלך פוטנציאל לדעתי, אבל הוא לא מנוצל. כשדודו אומר דברים כמו "עדיין כוסית" ו"סנובית מהיסודית", זה נותן מעין תחושה שהדמויות שלך עדיין נמצאות בבית ספר יסודי, במקום להתבגר. לא יודע, אולי זה נובע מהגיל שלך (אני רואה בכרטיס האישי שלך שאתה בן שנה... אם כן, סחטיין על יכולות הכתיבה והשימוש במחשב באופן כללי!) אבל חסר פה הרבה. ו... אני מקווה שלא יצאתי בתור איזה נוטר טינה מנגח, הכל מכוונות טובות.
 

uriya1

New member
תודה רבה ../images/Emo45.gif

עכשיו הבנתי יותר על מה אתה מדבר, ושיניתי חלק מהתסריט לפי ההערות שנראו לי. התסריט לא חייב להבנות כולו סביב סיפור הרקע ששלי הציבה. רציתי לכתוב את הסצנה הראשונה כדי שתהיה הקדמה כלשהי לסיפור העיקרי, ולדעתי זה יותר יפה ככה. אני לא אוהב להתחיל תסריטים ב"בּוּם" כזה, זה פוגם קצת, לדעתי. מי אמר שדודו לא מתנהג בתינוקיות?
אתה אומר את זה כאילו הצבתי שלט "דודו מתנהג בבגרות!" - הוא באמת תינוקי לגילו, אבל ניסחת את זה כאילו גם דליה וגדי מתנהגים כמוהו, והם לא. אני בן שנה וחצי! *נעלב*
 
יותר טוב ../images/Emo13.gif

אבל הערה מחדש: אתה לא צריך לכתוב בשורת הסצנה כמה שעות קודם לכן, אלא רק לציין אם זה יום או לילה (או אחה"צ, או שחר, שעת הדמדומים, וכו'). את ההברה שמדובר בכמה שעות קודם לכן אתה עושה כבר עם הכתובית.
 

uriya1

New member
זה כבר גובל בקטנוניות ../images/Emo3.gif

אבל אני מעדיף שגם מי שקורא את התסריט וגם מי שרואה את הסרט ידע באופן ודאי באיזה זמן מדובר.
 
אני לא חושב

ולא פעם בעבר הדגישו כאן את הצורך לכתוב תסריט בפורמט הנכון והמקובל. כשכתוב "חוץ. פארק. יום." בכותרת הסצנה זה אמור להודיע לצוות ההסרטה שאת הסצנה הבאה יש לצלם בחוץ, בפארק, ולאור יום. כשכתוב "חוץ. פארק. כמה שעות קודם לכן." צוות ההסרטה נותר מגרד בראשו, כי הרי אין להם מושג מתי לצלם את הסצנה. לשם כך נועד הכלי הזה. אגב, מי שקורא את התסריט קורא גם את הכתובית. הוא יודע באיזה זמן מדובר. אין צורך לציין זאת פעמיים.
 

uriya1

New member
../images/Emo6.gif

זה הכי הצחיק אותי בתסריט. המכשיר הזה שעושים איתו כדים הוא, ממש במקרה, אָבְנַיִים. בהצלחה
 

uriya1

New member
התסריט שלי [מתוקן]

תודה לשיר דויטש על הערותיו, פעלתי על פי חלקן ותיקנתי את התסריט. מקווה שמותר לעשות את זה
 
למעלה