שמעת את מה שביבי אמר כשפרש?
הוא בעד יציאה מעזה. הבעיה שלו היתה בדרך בה בוצעה ההתנתקות. לנדאו דיבר על כל מיני פשרות. לא יודע עד כמה כואבות. בכלל, "כואב" זה מאוד יחסי. יש כאלה שויתור על מטר רבוע זה פשרה כואבת, יש כאלה שגם חזרה לגבלות 67 כולל הריסת כל הישובים שנשארו ביהודה ושומרון + סיפוח כל הישובים הערביים בגבול הקו הירוק לאותה מדינה פלסטינית {כולל פיצויים לתושבים שאיבדו את הת.ז הכחולה שלהם. למה לא? הכלכלה פורחת}, נראה לו מאוד הגיוני ואפילו לא מזיז כלום לו בכנף. אני משער (לא יודע. משער. מי באמת יודע מה עובר בראש של פוליטיקאי? גם הוא עצמו לא יודע) שאם שרון היה מכנס את מרכז הליכוד, שנה לפני ההתנתקות, מציג את התוכניות, השיקולים שלו, כמובן את נאום "מה שרואים מכאן" המפורסם, המגבלות שלו, קווים אדומים, קווים בסימן שאלה, מה כן, מה לא וכו', אולי הוא גם היה מקשיב לאחרים, משנה , מסביר למה אי אפשר לשנות, מגיע לאיזשהי הסכמה במפלגה (אולי אפילו ע"י איום בהתפטרות והליכה לבחירות. לפני שנה-שנתיים זה היה נחשב איום) - גם עוזי לנדאו היה תומך בו ! ככה זה אמור להיות במפלגה עם דרך מסויימת. מפלגה שמכבדת את עצמה! אבל הוא לא עשה את זה. הוא הכתיב לכולם את הדרך שלו, בלי לשאול אף אחד (כן, אני יודע, המפקד תמיד בודד. כמעט כמו התוף ...
), ניסה ללכת ראש בראש נגד המפלגה, הפסיד בכל התמודדות בה באותו נושא {אפילו במהלך משאל המתפקדים הוא לא דיבר על השיקולים המלאים שלו. רק אמר שזה כדאי ויש לו כל מיני הבטחות {שהתברר שהן הבטחות סרק}}, ואח"כ בכה שמתנגדים לו וברח ...
