זכותך לא להסכים, אבל הנה כמה תשובות
בקשר למה שכתבת על הבחירה, קודם כל - נראה לי שלא קראת מספיק בעיון את תשובתי הקודמת כי היא מסבירה את ההשקפה שלי/שלנו לגבי הבחירה יחד עם מה שקראת לו "ההיפרדות מהעולם החילוני" ומדוע יש היפרדות כזאת. חוץ מזה יש עוד עניין: האם את חושבת שגם להתאבד כדאי לנסות ולראות מה יקרה?! זאת כמובן שאלה תאורתית, אבל תביני שמבחינת היהדות הצרופה להיות חילוני, לא שומר תורה ומצוות, זאת התאבדות רוחנית. מי ינסה לקפוץ מהגג ולהתאבד (תוך לקיחה בחשבון של סיכוי שהוא רק יפגע קלות ויחלים...)? תתני לבנך (אפילו בן גדול ובוגר) לתקוע מסמר בשקע כי עליו להחליט בעצמו מה עליו לעשות?! העיקרון הוא, שכפי שאנו מודעים לכך שאי אפשר לתת לילד את כל רצונו, משום שגם לדחוף מסמר לשקע הוא רצון לגיטימי שלו, כך אנו, כלל היצורים, בנוגע לבורא. ובקשר לנושא המוסריות האנושית מול המוסריות האלוקית: רק לפני חמישים שנה נוצחה החיה הנאצית שאיימה להשתלט על העולם. אך כידוע לך היטלר לא ראה את עצמו כאדם לא מוסרי. להפך, הוא החזיק את עצמו למוסרי מאד, וראה את השמדת היהודים כדבר חיוני להצלת העולם. את, כמו כל אדם הגון וישר בעולם, מתייחסת אליו היום בתיעוב ובסלידה. אבל (עד כמה שנורא לשאול את השאלה הזו) - למה? על פי מה את קובעת שהערכים שאת דוגלת בהם טובים יותר ומוסריים יותר? באיזו זכות באת לשפוט את הנאצים פושעי נירנברג? האם יש בכלל משמעות למושג של `צדק` בעולם של אתיאיזם? הרי ל`צדק` שלך אין שום עדיפות על ה`צדק` של מישהו אחר, גם כאשר שתי הקביעות הן סותרות לחלוטין. ה`צדק` שלו הוא פרי רוחו וצרכיו, וגם אם לך הוא נראה לא צודק ולא מוסרי, אין לך שום עדיפות עליו, כיוון ששניהם באו לעולם באותה צורה. הרי גם בסדום היו שופטים ששפטו `משפט צדק`. צדק סדומי, כמובן. שם נהגו שהפוצע את חבירו קיבל מהמוכה דמי הקזת הדם. בספרטה הפקירו למוות את התינוקות החלשים, האסיקימואים שולחים זקנים למות לבדם בשלג כיוון שאינם מועילים עוד לחברה, והמשטר הקומוניסטי החרים את רכושם של העשירים לאוצר המדינה (ומי שרק ניסה להתנגד ל`צדק הקומוניסטי` מצא עצמו מהר מאד בסיביר. הידעת ש- 30 מליון אנשים קבורים שם מתחת לשלג?). האם את יכולה להוכיח שהמעשים האלו אינם צודקים? על איזה עיקרון אובייקטיבי תסתמכי כאשר הצדק הוא סובייקטיבי? ובכלל, מנקודת מבט אתיאיסטית, מניין הזכות לבוא ולשפוט אנשים ולהתייחס אליהם כ`פושעים` ולהעניש אותם? הרי אם צדק זה עניין סובייקטיבי, אם אין איזה קנה מידה מוחלט הנמצא מחוץ לאדם הקובע מה טוב ומה רע, מה ישר ומה עקום, כיצד יכול לבוא האדם ולשפוט אנשים אחרים על כך שאינם עומדים בקנה המידה של ה`צדק` שלו? האם זה לא חוסר צדק? עכשיו את כבר מבינה?! שלי.
בקשר למה שכתבת על הבחירה, קודם כל - נראה לי שלא קראת מספיק בעיון את תשובתי הקודמת כי היא מסבירה את ההשקפה שלי/שלנו לגבי הבחירה יחד עם מה שקראת לו "ההיפרדות מהעולם החילוני" ומדוע יש היפרדות כזאת. חוץ מזה יש עוד עניין: האם את חושבת שגם להתאבד כדאי לנסות ולראות מה יקרה?! זאת כמובן שאלה תאורתית, אבל תביני שמבחינת היהדות הצרופה להיות חילוני, לא שומר תורה ומצוות, זאת התאבדות רוחנית. מי ינסה לקפוץ מהגג ולהתאבד (תוך לקיחה בחשבון של סיכוי שהוא רק יפגע קלות ויחלים...)? תתני לבנך (אפילו בן גדול ובוגר) לתקוע מסמר בשקע כי עליו להחליט בעצמו מה עליו לעשות?! העיקרון הוא, שכפי שאנו מודעים לכך שאי אפשר לתת לילד את כל רצונו, משום שגם לדחוף מסמר לשקע הוא רצון לגיטימי שלו, כך אנו, כלל היצורים, בנוגע לבורא. ובקשר לנושא המוסריות האנושית מול המוסריות האלוקית: רק לפני חמישים שנה נוצחה החיה הנאצית שאיימה להשתלט על העולם. אך כידוע לך היטלר לא ראה את עצמו כאדם לא מוסרי. להפך, הוא החזיק את עצמו למוסרי מאד, וראה את השמדת היהודים כדבר חיוני להצלת העולם. את, כמו כל אדם הגון וישר בעולם, מתייחסת אליו היום בתיעוב ובסלידה. אבל (עד כמה שנורא לשאול את השאלה הזו) - למה? על פי מה את קובעת שהערכים שאת דוגלת בהם טובים יותר ומוסריים יותר? באיזו זכות באת לשפוט את הנאצים פושעי נירנברג? האם יש בכלל משמעות למושג של `צדק` בעולם של אתיאיזם? הרי ל`צדק` שלך אין שום עדיפות על ה`צדק` של מישהו אחר, גם כאשר שתי הקביעות הן סותרות לחלוטין. ה`צדק` שלו הוא פרי רוחו וצרכיו, וגם אם לך הוא נראה לא צודק ולא מוסרי, אין לך שום עדיפות עליו, כיוון ששניהם באו לעולם באותה צורה. הרי גם בסדום היו שופטים ששפטו `משפט צדק`. צדק סדומי, כמובן. שם נהגו שהפוצע את חבירו קיבל מהמוכה דמי הקזת הדם. בספרטה הפקירו למוות את התינוקות החלשים, האסיקימואים שולחים זקנים למות לבדם בשלג כיוון שאינם מועילים עוד לחברה, והמשטר הקומוניסטי החרים את רכושם של העשירים לאוצר המדינה (ומי שרק ניסה להתנגד ל`צדק הקומוניסטי` מצא עצמו מהר מאד בסיביר. הידעת ש- 30 מליון אנשים קבורים שם מתחת לשלג?). האם את יכולה להוכיח שהמעשים האלו אינם צודקים? על איזה עיקרון אובייקטיבי תסתמכי כאשר הצדק הוא סובייקטיבי? ובכלל, מנקודת מבט אתיאיסטית, מניין הזכות לבוא ולשפוט אנשים ולהתייחס אליהם כ`פושעים` ולהעניש אותם? הרי אם צדק זה עניין סובייקטיבי, אם אין איזה קנה מידה מוחלט הנמצא מחוץ לאדם הקובע מה טוב ומה רע, מה ישר ומה עקום, כיצד יכול לבוא האדם ולשפוט אנשים אחרים על כך שאינם עומדים בקנה המידה של ה`צדק` שלו? האם זה לא חוסר צדק? עכשיו את כבר מבינה?! שלי.
