פרק קשה מאוד לצפייה
אולי הכי קשה אחרי הפרק עם הלחי בעונה 2. בעיקר בגלל הצגה ריאליסטית וכואבת של עולם הזנות והסרסרות. (השחורה שמכריזה בגאווה ש"רק סמות' נוגע ב"בודי" שלי"). הסצינה בסוף היתה קשה מאוד: דאצ', בטוח בעצמו קצת יותר מדי, בעצם יצר אצל פול (האנס) לגיטימציה לבצע פשעים, בכך ששכנע אותו שיש לו "תירוץ": המנגנון של 'מצפון מוסרי' מקולקל אצלו. כאילו נתן לו סיבה להפסיק לנסות לא לפשוע. עצוב. ויק הראה התנגדות עזה להישאב לסיפור קוני 2, אולי בצדק, אבל כרגיל הוא הגזים. מפרק לפרק ההזדהות שלי איתו הולכת ויורדת. אני יודעת שזו עמדה לא פופולארית, אבל הדמות של שיין מתחילה לתפוס נפח ועניין. לא בגלל הקשר הרומנטי עם ההיא, אלא דווקא בגלל שהוא מתחיל לעמוד על שלו, אוהב את ויק אבל מסרב לספוג ממנו את הבולשיט שתמיד ספג. הוא כבר דמות בפני עצמה ולא רק יס מן דרומי נלעג. טוואן ולם - הייתי שמחה אם הם היו מקבלים קצת יותר עומק ודקות מסך. שני דברים לא ברורים לי לגמרי: א. ג'וליאן - מה עובר עליו? האם הוא הופך אלים מרצון או שזה רק ניסיון להשתלב באחוות השוטרים הכוחניים? ב. ויק והשטר של 20 הדולר שקימט וזרק לבחורה בסוף הפרק - זה היה בטעות או עם כוונה שקשורה לכך שהשטרות עומדים לצאת מהמחזור?