דיון - רגע לפני

[ע ד י בכר]

../images/Emo41.gif דיון - רגע לפני../images/Emo41.gif

רגע לפני שמתחילים את תהליך העבודה/הדרכה/טיפול איך אתם עוזרים למטופל לעבור מהתנהלותו היום יומית לתהליך הטיפולי/הדרכתי ? האם יש איזה טקס ? תרגילים מסויימים ? האם לדעתכם חשוב להכין את המודרך לתהליך או שלא ? אשמח לשיתוף עדי

 

[ליביה1]

רגע לפני

לפני שמגיע אלי מטופל אני מביאה את עצמי למקום מקבל ופתוח . ועושה כמיטב יכולתי שהאנרגיה הזו תהיה נוכחת לאורך כל הטיפול . אין טקסים . הצעה של כוס קפה , וכו . חיוך , דיבורים רגילים זורמים לכמה דקות , והתחלה של התהליך . בעקרון הכי חשוב לי להיות הכי טבעית והכי בהווה שאפשר, פתוחה לכל מה שיבוא . למודרך בפעם הראשונה , אני מקדישה כ10 דקות להסבר כללי , על השיטה , על בחירה ואחריות , ותפיסת העולם שלי .

 

[ע ד י בכר]

היי ליבי

המשפט הזה שכתבת - "לפני שמגיע אלי מטופל אני מביאה את עצמי למקום מקבל ופתוח" כבר מרגיש נכון. חושב שאחד הדברים החשובים שמדריך מתחיל צריך הוא את הגישה הזו. קבלה ופתיחות אלו צמד מילים שנמצאות בברומטר (במקרה בחרת מילים אלו?) והמקום הנגדי להם הוא התנגדות וחוסר השתלבות, דבר שמאפיין הרבה מהמדריכים החדשים. מילים אלו ע"פ משמעות הברומטר קבלה - "לקבל את הדברים איך שהם משוחררים מצפיות העבר, מתגובות העבר ודפוסיו. מוכנים לראות, לחשוב ולקבל אופציות ואפשרויות חדשות" פתיחות - "בעל נגישות גבוהה, לא מסויג, לא מחפש להסתיר. מוכן לקבל רעיונות" להיות במקום מקבל ופתוח, אם נוכל להיות בשימת לב למקום הזה, אני מאמין שחלק גדול המחששות שמאפיינות מדריך מתחיל יתפוגגו. תודה ליבי!

 

[פ י ל פ ל י ת]

אני משתדלת לא להפוך את הטיפול לדת.

ולכן אין אצלי שום טקסים. בוודאי לא אצל מטופלים שנפגשים בפעם הראשונה בטיפול קינסיולוגי, אנרגטי. במפגש הראשון, אני מקדישה כחצי שעה להסברים, ולכן, המפגש הראשון לוקח כשעה וחצי. לעומת המפגשים הבאים שהם בני כשעה. אני מסבירה איך עובד מבחן שריר, מדגימה בשאלות פשוטות, ונותנת את הכמה דק' בשביל להבין את הטריק. אני מסבירה איך זה שמחזיקים פתק, פשוט, ביד. והוקוס פוקוס נהיה טיפול. אני מדגישה שזה לא קמע, ולא סגולות. אלא המוח קורא את הכתוב בפתק, דרך העור בדיוק כמו דרך העיניים. אחרי הטיפול אני מסבירה שהטיפול הוא כמו מכונת כביסה. נגשים למכונה, מכנייסים בגדים, שופכים אבקת כביסה, מרכך, מחליטים על תוכנית ועל מעלות. מפעילים את המכונה, והולכים. בזמן שאנחנו עוזבים אותה, המכונה מתחילה לכבס את הבגדים. אותו דבר באייפק- בזמן הפגישה, נתנו לגוף את הכלים, את התכנית, את הנושא לטיפול. ומעכשיו ואילך הגוף מתחיל לטפל בעצמו. ולכן, יתכנו תגובות לטיפול. הן מחשבתיות, הן רגשיות והן פיזיות. אני מבקשת "לצלם" את המצב שהמטופל נמצא בו עכשיו, וכל דבר שחורג ממנו, להתקשר אלי.

 

[ע ד י בכר]

נהנה לקרוא

תגידי.... זו את או עדי שאנן ?

ועכשיו ברצינות, הכוונה היא האם כל המוכנות הזו שאת מציגה כאן בתקופה לא כ"כ ארוכה, קשורה לדרך הלימוד של עדי שאנן או לך באופן אישי (או שילוב), מה לגבי מטפלות אחרות שלומדות/למדו איתך, האם גם הן ברמת מוכנות כזו ועובדות או שאת מהבודדות שמצליחות לעבור את הסף בין תלמיד למטפל ? תודה

 

[פ י ל פ ל י ת]

הרוב עדי שאנן, אבל הוא הגיע לקרקע פורייה

לפני כשלוש שנים עברתי טיפול אייפק ראשון בחיי, הוא סחט ממני התלהבות בגלל התואצות המדהימות. מתוך סקרנות רציתי ללמוד אייפק, אבל מסיבות שונות לא הצלחתי באותה שנה לממש את הרצון. הייתי בשיעור הראשון ואח"כ נשרתי. כאב לי הלב על ההפסד ותיכננתי שבעתיד אני עוד אשלים את החלום. אחרי כשנתיים, חטפתי קריזה. החלטתי שעכשיו אני רוצה ללמוד. הייתי חודש אחרי לידה. וזה היה קצת הזוי, כי בעלי כרגע בתקופת לימודים מאוד אינסטנסיבית. בכל אופן, התקשרתי לרכזת הקורסים של עדי, ושמעתי ממנה שבדיוק בשבוע הבא מתחיל קורס (מי אמר שאין מקרה בעולם?) תוך יום החלטתי שאני הולכת על זה, תוך יומיים השגתי מטפלת לתינוקת בת חודש, ותוך ארבעה ימים הייתי על האוטובוס בדרכי אל השיעור הראשון. עדי התפלא שלא הייתי בשום שיעור מבוא, וכבר הצטרפתי וכו', (הוא לא יכל לזכור אותי משיעור אחד בודד לפני שנתיים) מבחינתי זה היה חלום שהתגשם. כי מאז אותו טיפול ראשון, הספקתי לעבור עוד כמה טיפולי אייפק, ומטיפול לטיפול התחזק בי הרצון ללמוד. הגעתי ללימודים מתוך התלהבות שלא ראיתי אצל החברות שלי ללימודים. אצליהן ראיתי חששות ושאלות (מי אמר שזה עובד? ואיך זה יכול להיות? וכו' כוו') זה היה פרק א'. פרק ב' , הוא פרק תמציתי ביותר: אימונים. המטפלת אייפק שלי, אמרה לי, שהסוד בהצלחת הלימודים זה להתאמן. כמה שאני חושבת שאני מתאמנת, זה עדיין לא מספיק. היא אמרה שאם יש 4 שעות בשבוע של לימודים, אני צריכה לשאוף ל4-8 שעות אימונים בשבוע. נכנסתי ללימודים בידיעה שזה דורש המון המון אימונים. ובאמת זכרתי את דבריה לכל אורך השנה, והתאמנתי בטירוף

גם בהתחלה היבשה של לימוד המבחן שריר , וגם בהתחלה המפחידה של טיפולים קצרים. וגם בהמשך העוד יותר מפחיד, של טיפולים רגשיים ומשולבים. אני כל הזמן אומרת שעדי הפך אותי ממוכרת בחנות, למטפלת. הוא מדרבן כל הזמן להתאמן, ולהתקשר אליו אם נתקלים בקשיים תוך כדי האימון. בתחילת כל שיעור הוא שאל מי התאמנה, ומי נתקלה בקשיים, ובאילו? הוא מדרבן להעלות את השאלות מול כולן כדי שכולן תלמדנה מהנסיון. כל שבוע נפגשנו ל4 שעות לימוד. לא אגזים אם אומר שהשעתיים הראשונות היו מוקדשות לדיונים על ההתנסויות שלנו. למרות הכל, אני הגעתי עם התלהבות ואמונה, ולכן הייתי ראשונה שהעזתי לתת טיפולים אמיתיים, גם לאנשים שאני לא מכירה. אבל במשך השנה, רובן הדביקו את הקצב, ועד כמה שידוע לי הרוב המוחץ של הבנות נותנות היום טיפולים. (אני מדברת על בנות, כי זאת היתה קבוצה מאורגנת של נשים בלבד)

 

[ע ד י בכר]

../images/Emo45.gif ענק

ההתלהבות שלך מדביקה. להתאמן, להתאמן ועוד פעם להתאמן! זה כ"כ נכון שאם יש 4 שעות שבועיות כדאי לשאוף לפחות ל 4 שעות אימון ואז זה נהפך לחלק ממך. את מדברת את זה, את עושה את זה! תודה על השיתוף המאוד מעניין. עדי

 

[freearth10]

תלוי מי המודרך

האם הוא כבר חווה טיפול בקינסיולוגיה? איך הוא הגיע אלי? אם הוא לא מכיר את התהליך, אני אספר לו עליו. אראה לו איך זה עובד, כשאני מבקשת ממנו לחשוב על משהו שמח ובודקת שריר, ועל משהו עצוב/מעצבן ובודקת שריר וכשהוא חווה את זה, גם אם הוא לא מכיר את זה - הוא מסוקרן. יש מטופלים שאיתם אני יכולה מייד להתחיל "לעבוד" יש כאלה שיעדיפו קודם לחוש אותי ואז אני מאפשרת להם להתחבר אלי ואל הדרך שלי באמצעות עיסוי אינטואיטיווי שאם המטופל מסכים אני אכניס לתוכו גם את הדמיון המודרך ואז יש לי אותו, כי הוא יוצא מהטיפול רפוי ושלוו ולפעמים גם ללא כאב שהיה לו לפני. החומה שהיתה בינינו נעלמת והוא מצפה לטיפול הבא. טקס אין לי. מי שמנחה אותי זו בדיקת השריר. מאיה

 

[m1955]

הי עדי!הרעיון נפלא ואני שמחה לשתף

לקראת פגישה עם מודרך/מטופל, אני עושה ח.פ.צ. חיים ומבקשת להיות כאן ועכשיו עבורו.בעיקר בהקשבה מלאה. מכינה לנו מים לשתיה, פותחת את הדלת ומברכת אותו עם חיוך ואנרגיות טובות. (מוסיקת שקטה ונרות דולקים לאוירה) זהו השלב בו אני מעבירה את האדם שבא אלי - מהתנהלותו היום יומית לתהליך הדרכתי. לדעתי, חשוב להסביר ולקיים שיחה עם המודרך על השיטה ועל התרגילים. זה המקום לברר אם יש קושי בתנועות מסויימות, הרכבה של עדשות מגע ועוד... הכי חשוב - להקשיב, לשים לב ולהיות עבור המודרך/מטופל. בהצלחה לכולם! עדי! תודה על האפשרות...

 

[ע ד י בכר]

ח.פ.צ חיים

חיכיתי שזה יגיע אכן, זוהי אפשרות נפלאה לעבור מהמקום של היום יום אל המקום של הטיפול. סדרת תרגילים של מספר דקות שעושים נפלא את המעבר. תודה על השיתוף

עדי

 

[m1955]

../images/Emo140.gif