פה קבור ה ../images/Emo107.gif
הייתי מחלק את המגמגמים לשניים: (ותקנו אותי אם אני טועה) מגמגמים בגלל טראומות, פחדים וכדו' - ואלה מטבעם מדברים לאט כי הם אף פעם לא דיברו מהר ולא המהירות היא סיבת דיבורם. מגמגמים בגלל בעיות בדיבור עצמו, דהיינו שיש להם דיבור מהיר ולא מובן שהוביל אותם לגמגום כי בגלל בעיה זו או אחרת הם לא מצליחים לעמוד בקצב דיבורם והם מגמגמים. - ואלה (ואני בתוכם) דיברו מהר , ייתכן ואף משפחתית ובגלל חוסר תיאום מוח דיבור הם לא מצליחים כאמור לעמוד בקצב ואז נוצר הגמגום. אשמח לשמוע אם מישהו חושב כמוני. בכל מקרה אני בגיל קטן דיברתי מהר ולא ברור, ומזה החילותי לגמגם. הייתי זורק מילים בשצף קצף. דוגמא אחרת לכך הייתה שמתוקף היותי דתי הייתי חזן (אתם יודעים זה שבבית הכנסת מסלסל בקולו...) ותמיד אבל תמיד קראתי את הטקסט במהירות גבוהה, עד שהיו מעירים לי על כך. עד שלמדתי שע"י הטעמה של המילים ושל המשפטים, ע"י נגינה של המילים אני מצליח לגבור על הרצון לדבר מהר. ככה שאני אישית לא נתקלתי בעמדה נחותה מול אדם מדבר מהר אם כי תמיד אדם עם סמכות מערער טיפה את הבטחון אבל זה אצל כולנו לא?
