לא חייבים לענות בכל מחיר.
לפחות לא לפני שהבנת את דברי. למה, למשל, כתבת את הפסקה הארוכה הזאת "ונניח שכל..."? וכי אינני מסכים לדברים? וכי אני טוען שהפלסטינים היו צריכים לפתוח באינתיפדה? גם רוב המנהיגים הפלסטינים טוענים שהיא היתה שגיאה מיותרת מבחינתם. איך אתה מגיע מזה ל"קיצוניוּת" שלי ולראיַת שחור-לבן שלי? על מה אתה בעצם "מתווכח" אתי? האם אני מצדיק את הטרור ברחובותינו? האם אני מעניק למישהו זכות להתאבד ברחובותינו? מי שמעניק להם זכות כזאת, אם ביודעין ואם מתוך טמטום, זה המוני הבוחרים המצביעים בעד המשך הכיבוש. תאר לעצמך שכובש זר מסתובב ברחובותיך, וחייליו פורצים לבתיך יום ולילה, ומפוצצים את ביתך על כל יושביו בגלל שאחד משכניך הוא "מבוקש", ושאינך יכול להגיע לעבודה או ללימודים או למרפאה או לשדה שלך בגלל המחסומים, ושאותו כובש זר מקים התנחלויות על אדמותיך, גוזל את מרחב המחיה שלך ואת עתודות הקרקע שלך - האם זה היה מעורר בלבך אהבה יוקדת לאותו כובש זר? ומה היית כותב בספרי הלימוד שלך? "ואהבת לרעך כמוך"? האם היית מתפלא שילדיך הופכים לטרוריסטים בתנאים אלה? איך הרשות הפלסטינית יכלה להדביר את הטרור, כאשר הצבא החזק ביותר במזה"ת לא הצליח לעשות זאת ב-37 שנות כיבוש, עם כל הטנקים וחיל האויר שלו? איך הרשות הפלסטינית יכלה להאבק בטרור, כאשר ישראל הרסה בשיטתיות את כל תשתיותיה, כולל... בתי הכלא שלה? איך הרשות הפלסטינית יכלה לשכנע את העם שלה לנטוש את דרך הטרור, נוכח הטרור הממלכתי שלנו, נוכח הכרזותיהן של כל ממשלותינו שלעולם לא יסכימו לריבונות פלסטינית מלאה בשטחים הכבושים? מה אנחנו עושים להפסקת הכיבוש והטרור? מה אנחנו עושים למען השגת שלום? נניח שאין טרור פלסטיני. מה הלאה? מסיימים את הכיבוש?