שאלה (נקודה למחשבה):
מדוע לאסור על הזקפה? הזקפה היא תהליך מאוד טבעי, ויכולה גם, ר"ל, להתעורר בישיבה בסלון מול הטלויזיה ביום שישי עם חברים (ועם התוכן שמוצג בטלויזיה, לא פלא). זקפה יכולה לקרות גם לבן זוג שמתנשק עם חבר/ת/ו, האם גם זה אסור? מצד שני - ברור ומובן האיסור על פעילות מינית במפגשים, זהו מפגש חברתי ולא אורגיה. ובכל זאת, החובה להסתיר קצת מקוממת אותי. אדם אינו חייב להפסיק להתנהג כמו בן אדם במהלך זקפה (למרות מה שאומרים), ונכון שלא צריך לנפנף את זה או לעשות דברים מגונים, אבל גם לא צריך ליצור חוקים שנותנים תחושה של 'תתבייש לך' (אני מתאר לעצמי שהנשים לא יבינו על מה אני מדבר אבל הגברים ודאי יבינו). נטוריסטים הם אנשים בוגרים, ואת הלא בוגרים מספיק ממילא מסננים על כל החוקים האחרים (כבודם במקומם מונח, אני חושב שהם טובים מאוד). אני חושב שמפריע לי במיוחד זה שכשהייתי עם בן זוגי בגעש, הרגשתי מאוד נבוך בגלל אותו תהליך טבעי, וזה לא פייר, כי אני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד, אז למה אני צריך להיות נבוך? אני מנסה לחשוב על זה, ואני עולה על בעיה בסיסית ברעיון הנטוריסטי. מן הצד האחד - התפיסה השמרנית הרגילה, שכחלק מנורמה חברתית של עשרות אלפי שנים, שבסיסה דיכוי היצר המיני האנושי, ואמצעיה, בין השאר, הם דיכוי הנשים, הלא-סטרייטים, איסור המין על לא נשואים, חשיפת ילדים למין, וכפיית בגדים על כל האוכלוסיה. מנגד - אלטרנטיבה של המאה ה-21. חופש. דמוקרטיה, חופש, פמיניזם, חופי נודיסטים. האומנם? עובדה שאני חושש להביא את בן זוגי לשם. אני אדם נחמד וידידותי, בעל יצר מיני מוגבר קלות, מה לעשות, אבל לא אפגע בזבוב. ובכל זאת, אני חושש מהתגובה של הסביבה. פחד. חוסר סובלנות. הוא לא בסדר. לא מתאים לסדר ולחוקים. תעיפו אותו מפה.
מדוע לאסור על הזקפה? הזקפה היא תהליך מאוד טבעי, ויכולה גם, ר"ל, להתעורר בישיבה בסלון מול הטלויזיה ביום שישי עם חברים (ועם התוכן שמוצג בטלויזיה, לא פלא). זקפה יכולה לקרות גם לבן זוג שמתנשק עם חבר/ת/ו, האם גם זה אסור? מצד שני - ברור ומובן האיסור על פעילות מינית במפגשים, זהו מפגש חברתי ולא אורגיה. ובכל זאת, החובה להסתיר קצת מקוממת אותי. אדם אינו חייב להפסיק להתנהג כמו בן אדם במהלך זקפה (למרות מה שאומרים), ונכון שלא צריך לנפנף את זה או לעשות דברים מגונים, אבל גם לא צריך ליצור חוקים שנותנים תחושה של 'תתבייש לך' (אני מתאר לעצמי שהנשים לא יבינו על מה אני מדבר אבל הגברים ודאי יבינו). נטוריסטים הם אנשים בוגרים, ואת הלא בוגרים מספיק ממילא מסננים על כל החוקים האחרים (כבודם במקומם מונח, אני חושב שהם טובים מאוד). אני חושב שמפריע לי במיוחד זה שכשהייתי עם בן זוגי בגעש, הרגשתי מאוד נבוך בגלל אותו תהליך טבעי, וזה לא פייר, כי אני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד, אז למה אני צריך להיות נבוך? אני מנסה לחשוב על זה, ואני עולה על בעיה בסיסית ברעיון הנטוריסטי. מן הצד האחד - התפיסה השמרנית הרגילה, שכחלק מנורמה חברתית של עשרות אלפי שנים, שבסיסה דיכוי היצר המיני האנושי, ואמצעיה, בין השאר, הם דיכוי הנשים, הלא-סטרייטים, איסור המין על לא נשואים, חשיפת ילדים למין, וכפיית בגדים על כל האוכלוסיה. מנגד - אלטרנטיבה של המאה ה-21. חופש. דמוקרטיה, חופש, פמיניזם, חופי נודיסטים. האומנם? עובדה שאני חושש להביא את בן זוגי לשם. אני אדם נחמד וידידותי, בעל יצר מיני מוגבר קלות, מה לעשות, אבל לא אפגע בזבוב. ובכל זאת, אני חושש מהתגובה של הסביבה. פחד. חוסר סובלנות. הוא לא בסדר. לא מתאים לסדר ולחוקים. תעיפו אותו מפה.