טעמתי פעם וזה לא רע אפילו מעניין לגבי הלהקה בתור ילד קטן גיל 9 בערך יצא האלבום והגיע לביתנו וזה היה אחד מתקליטי הילדים שלי...עד היום אני יכול לשיר אותו מן ההתחלה ועד הסוף....ולכן שמורה לי חיבה אישית אליו וכן לאלבומים נוספים שלהם JFY קצת חסר סובלנות לפרוגרסיב....(ואני מבין ומסכים איתו חלקית) ובעיקר בגלל שהוא שמט קצת את הקרקע לפסיכדליה להקות פסיכדליה עברו לעשות פרוג או עברו מן העולם וכך גם קהל המאזינים הוא סימן באיזה שהוא מקום את אובדן התמימות...שלוא דוקא הוא שגרם לה אבל הוא היה שם כשזה קרה...ואכן יש בזאנר דברים איומים שמבוססים על טהרת ה...להרשים....דברים חסרי רגש ומעוף המבוססים על סאונד נטו...שטיחים של סאונד שלא הולכים לשום מקום ....אבל יש דברים אמיתיים גם במה שמכונה פרוג ובראש ובראשונה KING CRIMSON ש JFLY כן אוהב ....ואפילו מאוד. ובחזרה לדבשת.... CAMEL הם נעימים לאוזן מלטפים הנגינה מושלמת... אינדבדואלית וביחד ויש בהם נשמה וקטעים אפילו מרגשים...גם אינסטרומנטלית...בלי שירה וכמו שאמרתי לעיל...אהבה ישנה שלי אבל כפי שאעיד על עצמי....אני לא דוגמא....אני אוהב הכל....כמעט !!!!
מה שכתבת על הפרוג אני הרגשתי כמה שנים אחר כך לגבי הפאנק. באו העוברים וחרשים עם החצ'קונים בגב והרגו לי את היופי שבפרוג. אז כעסתי גם אני כעס ילדותי הרבה שנים. לבסוף עבר לי. ולמדתי להסתכל על הדברים בפרספקטיבה (ע"ע דויד לוי) רחבה יותר ולהבין למה זה בא, ומאיפה, ואפילו להזדהות ורחמנא לצלן להנות (מאוחר בלילה עכשיו ואף אחד לא קורא, אז שישאר ביננו) מכמה קטעים. וזה עוד כלום. לפעמים, כשאף אחד לא רואה אני אפילו מסוגל להנות מקינג קרימסון. אבל זה ביננו
בידוע לך. אני יכול להקשיב ל HATFIELD ANF THE NORTH ימים ללא הפסקה, וזה PROG - אני חושב, וכנ"ל לגבי LARKS TONGUES IN ASPIC שזה בשבילי אחד האלבומים המבריקים עלי אדמות. הרבה מעל ל"חצרו של המלך". אני חושב שהבעייה שלי עם קאמל באה מעיבודי הקלידים של מיראז'.... ואתה צודק. אתה לא דוגמא
ןמומלץ מאוד...מאחר והוא שייך למשוררי / סופרי דור הביט כפי שמלנכולי כתב יפה לעיל...צורת ההקראה שלו מאוד מיוחדת..סוג של פריצינג.......מצ"ב לינק גשו אליו.... ספרו לי מה זה עשה לכם