חפירה על אוסף החתימות שלי.. חח
בתקופה ש*באמת* אספתי חתימות לא ממש הייתי בקטע של מוזיקה, בכללי. לא הלכתי להופעות... היה לי אלבום אחד של מיוז והם היו הלהקה האהובה עלי יחד עם פלסיבו אבל לא הייתי בקטע של ללכת לראות אותם וכאלה. סביר להניח שפספסתי מיליון הזדמנויות לראות אותם בהופעות ולפגוש אותם. בעיקר ב4 חודשים שגרתי שם (אוגוסט-דצמבר 2005) זה כזה עצוב כשחושבים על זה חח בעיקרון הייתי טסה פעם בכמה חודשים ללונדון, נפגשת עם חברות והיינו הולכות לבכורות של סרטים ופוגשות שחקנים ובמאים. וחברות שלי בקטע ממש חזק אז הם גם הכירו אנשים נכונים ותמיד גילינו על אירועים מסתוריים וכאלה חח ולפני שאת שואלת איך נכנסתי לאירועים - לא נכנסו. פשוט עמדנו בחוץ עם הפפארצי חח (ותתפלאי כמה אנשים עושים את זה..) כן יצא לי להתקל במעט זמרים באירועים וכאלה אבל הם תמיד פחות עניינו אותי. יש כמה שחקנים שעדיין מכירים אותי טוב בגלל כמות הפעמים שפגשתי אותם חח וגם בגלל שהם נחמדים בטירוף - ג'פרי ראש למשל (שאמר שאני כמו משפחה בשבילו ושתמיד יהיה לו מקום בלב בשבילי
), ג'יימס מקאבוי (שסביר להניח שאת לא מכירה חח), טים רות' (מכירה?), כמה שחקנים משר הטבעות ועוד כמה. גם טים ברטון כבר הכיר אותי
בעיקרון זה לא בעיה להתחיל. פשוט הולכים לבכורה ומתחברים עם אנשים. before you know it, את מוצאת את עצמך מחוץ למסיבה פרטית של ג'ורג' מייקל או אנערף. זה ממכר ברמות. מה שהוציא אותי מההתמכרות בעיקר היה שבקיץ שעבר פשוט היה לי משעמם, הייתה בכורה שלא ממש עניינה אותי וחברה שלי אמרה לי את המקום *הסודי* כביכול בו יש את חלוקת פרסי המגזין קראנג. הלכתי בתקווה שמיוז ופלסיבו יהיו שם כי אמרתי "אם כבר אז כבר".. מיוז לא הגיעו כי הם הופיעו באותו היום עם מיי כמיקל רומנס בסקוטלנד (כמובן שלא היה לי מושג כי לא הייתי אובססיבית כמו עכשיו) אבל פלסיבו כן הגיעו. הם לא היו נחמדים בצורה מיוחדת, אפילו דיי סנובים. היו שם כמה להקות נחמדות שבאמת לא היה לי שמץ מי הן בזמנו אבל התלהבתי מהסוג של האנשים, מכל הרוקרים האלה ששום דבר לא מזיז להם חח ואז החלטתי שאני חייבת גם לפגוש את מיוז... באותו הטיול גם פגשתי את מיי כמיקל רומנס, פשוט כי חברה שלי מאוד מאוד אוהבת אותם וגילתה אז דרך הקשרים שלה איפה הם ישנים והתחננה שאני אבוא איתה, ובכלל לא ידעתי מי הם בזמנו. והם היו נחמדים לאללה (יותר נכון לומר, פרנק היה נחמד לאללה, לא דיברתי עם האחרים ממש) ומצחיק שכל הקטע הזה דווקא הכניס אותי יותר לקטע של מיוז (הצטרפתי אז גם לפורום הרשמי סוף סוף ורשמית הצטרפתי לפורום בתפוז, שבו עוד הייתי מבקרת קודם לכן) וגרם לי לרצות לטוס לראות אותם (ואז בטיסה הבאה טסתי ללונדון לשבוע לראות את פלסיבו ואז לצרפת לשבוע לראות את מיוז 3 פעמים חח) לפגוש להקות מחוץ להופעות זה בעייתי. זה מאוד תלוי במקום ובלהקה. אם יש דרך להגיע ליד האוטובוסים והלהקה היא מיוז - אין בעיה לפגוש אותם חח אם יש גדרות בדרך כלל אף אחד לא ייגש. אם יש מוסכים והאוטובוסים הם במוסך שוב הסיכוי הוא אפסי. למרות שאנחנו הצלחנו לפגוש את מיוז בכזה מקום ביוסטון, טקסס. פשוט צריך בצהריים לפני ההופעה לעשות סיבוב, לראות איפה מאחורי הקלעים ואיזה דרכים יש להגיע לשם. אם זה איכשהו נגיש (לא מבחינה של להכנס מפנימה, אלא מבחינה של לראות *אותם* נכנסים פנימה) ויש אנשים שיכולים לשמור לך את המקום בתור, אז שווה לחכות אז מאחורה במקום בתור בכניסה. ככה רוב הפעמים פגשתי אותם וגם דיי לבד כי הרוב לא חושבים על לפני ההופעה. אחרי ההופעה בדרך כלל יהיו מלא אנשים ובעייתי יותר.
