הרגעים הגדולים - עונה 2

[JohnLocke]

פרק 220 – מייקל הורג את אנה לוסיה וליבי

באחד הרגעים הכי מפתיעים בסדרה, מייקל, אחד הניצולים היחידים שלא פשעו לפני ההתרסקות, יורה ב2 נשים, לאחר מכן יורה בעצמו ביד ומשחרר את "הנרי".

 

[אסתי ארלן]

הבכי של קייט

כשסוייר ניחם אותה, היה ממש קורע לב, בסצינה הזאת...

 

[reasonforall]

אכזרי

מוות של 2 דמויות יחד באותו פרק! היה קשה לראות את הארלי במצב כל כך קשה אחרי שגילה על מותה של ליבי

 

[JohnLocke]

פרק 223 – פסל של רגל עם ארבע אצבעות

סעיד, ג'ין וסאן רואים פסל משונה ועתיק על חוף האי – העדות הראשונה לכך שהאי הזה היה מיושב כבר לפני המון זמן. 3 עונות מאוחר יותר נגלה שזהו מקום המגורים של ג'ייקוב.

 

[JohnLocke]

פרק 224 – דזמונד מסובב את המפתח והאי נגלה

לאחר פרק שבו הצופים נחשפים לראשונה לסיפור האהבה בין דזמונד ופני, דז מסובב את המפתח מתחת לברבור והדבר גורם לאי להיות נגלה לעולם החיצון - ולפנלופי, שחיפשה את דזמונד במשך שנים, לקבל תקווה חדשה. זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה ראינו את העולם החיצון מאז ההתרסקות.

 

[black scar1]

וואי.. רואים את הפסל בעונה ה-2?

הייתי בטוחה שזה קורה רק בעונה ה-3. אחלה רעיון! וכל הכבוד על ההשקעה. אני חושבת שבעונה ה-1 היו הכי הרבה רגעים יפים, והיא הייתה בנויה הכי טוב. כי בעצם כל פרק חשף סוד ומידה על הדמויות- הפרק הראשון על לוק והגילוי של הכיסה גלגלים, הפרק על סויר ועל המכתב (אולי זה לא היה בעונה ה-1? לא זוכרת), הפרק על וולט ומייקל , שאנחנו מבינים שהם בעצם לא הכירו אחד את השני אף פעם... המון רגעים גדולים. בעונה 2- יש עוד רגע שלדעתי הוא ממש גדול ונראה לי שלא ציינת, בפרק על נוסעי המטוס הזנביים, הקטע בו הם קולטים בתדר את קריאת המצוקה של בון-

זה היה רגע ענק, זה גם פתר את התעלומה של- את מי בון שמע- מהעונה ה-ראשונה, וגם האירוניה, שאנה לוסיה אומרת- זה האחרים והם סתם עובדים עלינו

 

[JohnLocke]

פרק 224 – האחרים חוטפים את ג'ק, קייט וסוייר

אחרי שאנחנו מגלים ש"הנרי" הוא מנהיג האחרים, אנחנו מגלים שהדמויות הראשיות הולכות לבלות קצת זמן עם האחרים המסתוריים, ושהם בעצם "The good guys".

 

[reasonforall]

סצנת המישוש

ככה אפשר גם לכנות אותה. הקטע שבו אלכס ממששת את קייט

 

[mazovera]

דילגת על רגע חשוב במיוחד

הגילוי שקיימת קבוצה שנייה של ניצולים. זאת לאחר שגרמו לנו לחשוב שקבוצה חצי פרימיטיבית של "אחרים" תפסה את ג'ין, סוייר ומייקל.

 

[JohnLocke]

כן, הבעיה היא שזה לא רגע זכור מספיק

כלומר, הרגע שבו רואים אנשים וג'ין אומר "Others! Others!" הוא זכור, אבל הרגע שבו סוייר וחבורתו הבינו שהחבר'ה האלו הם גם מ815 לא היה כזה חזק. יש כמובן בעונה הזאת גם את הפרק המעולה "The Other 48 Days", שמדובר על החבורה של אנה לוסיה ואקו מזנב המטוס, אבל הוא מוצלח בתור פרק, לא בתור 'רגע'.

 

[יונתן 2000]

בחירות מצויינות

כל הכבוד על ההשקעה

 

[A m o s 2 9]

../images/Emo45.gif

 

[סינתיה לנון]

לטגלן../images/Emo45.gif

 

[אסתי ארלן]

זאת העונה שהכי אהבתי

אני חושב שהיא היתה הכי מותחת. מה קורה אם לא לוחצים על הכפתור? השאלה הזאת לא הפסיקה לתעתע בנו. האם הנרי גייל באמת לחץ על הכפתור, או שיקר כשאמר שלא. ההירוגליפים המטורפים, התחנות של דהארמה. המחשב עם המספרים. השיא היה כמובן, כשדזמונד מגלה שהוא הביא להתרסקות המטוס. הסצינה שהוא מסובב את המפתח ואומר "i love u penny" היתה מהיפות והמרגשות בסידרה, אם לא היפה בהן.

 

[JohnLocke]

הרגע שבו אנחנו מבינים שדזמונד אחראי

להתרסקות המטוס הוא כמובן רגע גדול, אבל החלטתי שיש גבול לכמות הרגעים שהגיעו מפרק הסיום. אולי הייתי צריך להכניס אותו במקום החטיפה של ג'ק, קייט וסוייר. לא נורא...

 

[עמירם שטרק]

הרגע בו שמעתי בפעם הראשונה את המבטא של דזמונד

היו לי רגעי נחת כאלה גם קודם (צ'ארלי וקלייר) ואחר-כך (שרלוט), אבל דזמונד עלה על כולהם.

 

[N o a m V]

../images/Emo207.gif שארלוט ../images/Emo9.gif

איזה פצצה !!!

 

[עמירם שטרק]

אם כבר...

תיהנו

 

[reasonforall]

ג'ינג'ית

רררררר

 

[בהלםם]

../images/Emo99.gif