הרהורים חברתיים + הודעת מנהלת

[מעיןבר]

זה בדיוק העניין

אני מחפשת איך ליצור מחאה שמנותקת מהשיקולים של ההסתדרות. ולא - לעצומה לא יהיה את האפקט הרצוי - זה עוד נייר שמישהו יכול להוריד לתחתית הערימה. אנחנו צריכים משהו עם הד תקשורתי, משהו שה"הנהגה" לא תוכל להתעלם ממנו. לגבי מפלגה - אני לא מתכוונת גם להצטרף. מבחינתי הצטרפות משמעה מחוייבות שאינני מסוגלת לקבל על עצמי.

 

[אורן של איה]

סבבה- וחבל- אבל מכבד...

סתם קראתי לזה עצומה- תרומה של ימי חופש באמת יוכלו לעזור לאלו שלא קיבלו את המשכורת שלהם. וזו עזרה ממשית- כי אף אחד לא יכול לקחת את זה!!! ואם נסכים על דרך- ההד התקשורתי יגיע- אבל את לא חושבת שזה שולי? יותר חשובה העשיה מאשר ההד?

 

[מעיןבר]

העשיה חשובה ביותר

אבל כבר למדתי שבחיים צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות. הדרך שלנו להשיג עשיה אפקיטיבית תהיה קלה יותר אם יהיה לנו גיבוי תקשורתי - זה יאפשר לנו להגיע להרבה מאוד אנשים. גם אינטרנט זו מדיית תקשורת שאנחנו מנצלים כרגע. ברור שחשובה הדרך - הרי אי אפשר להגיע לתקשורת בלי שיהיה לנו רעיון אמיתי ובר ביצוע, אבל אני חושבת שהמדיה (מכל סוג שהוא) תעזור לנו לגרוף את המחאה העממית ההמונית אליה אני מנסה לכוון. לעניין ימי החופשה - זה משהו שאני אישית פשוט לא יכולה לעשות - יש לי משרה קטנטנה ולמעשה אין לי ימי חופשה בתשלום. לצערי אני גם במצב כלכלי שבו אינני יכולה לתמוך באף אחד אחר - בקושי את עצמי אני מחזיקה עם הראש מעל המים. אני רוצה ליצור מחאה כזאת שגם מי שאין ידם משגת לתת כלכלית יוכל להצטרף - משהו שיאפשר לכל קצוות העם לעשות. אני מנסה לעשות כאן סיעור מוחות ואולי נגיע כולנו יחד לאיזה שהוא רעיון. ולעניין המחוייבות - אני מתחילה במשהו קטן, יעד נקודתי, למדתי לא להציב לעצמי מטרות גדולות ממני כי עדיף לי להשיג משהו קטן מאשר לנסות לעשות משהו גדול ולא לעשות בסוף כלום...

 

[אורן של איה]

כל אחד והדרך שלו...

אני משלב גם בין דברים קטנים- וגם גדולים. אפילו דבר אחד שמצליח- כבר שווה המון...החתימה שלי שווה אלף מילים, אני מקווה... תשמעי- מילים הן יפות- אבל מעשים מדברים. מחאה של הפגנות, צעקות, דיבורים- זה יפה, אבל זה לא תכל'ס. מבין את הקשיין שלך, ותאמיני לי שאני שומר כל יום חופש בודד שיש לי לקראת המחלות (שאינשאללה לא יבואו) של תחילת הגן. אבל ויתור והקרבה. זו הדרך היחידה להראות שאיכפת לנו מהזולת לא פחות משאיכפת לנו מאיתנו. אני אשמח לתת מעצמי ומהמחשבות שלי, אבל אני לא רוצה להפריע לך...אם את מרגישה באיזושהיא דרך שאני לא עוזר- תגידי לי במסר ואני אעוף... מה היה לך בראש? עצומה- לא שווה הרבה כמו שאמרת, למרות שראיתי שזה לא נכון...אבל במקרה זה- שביתה הרבה יותר יעילה... הצעת חוק שעלתה המוחם של כמה חברים- לדרוש שהמשכורות ישולמו קודם כל לזוטרים ורק אח"כ לבכירים. אז תראי איך ראשי העירייה דואגים לכל שקל- כי הם האחרונים שיקבלו...אפשר להחתים אנשים על הצעת חוק כזו ולפעול לקידומה. ימי חופש- בהחלט יראה איך איכפת לנו ואנחנו מוכנים לתת משלנו בשבילהם... מה עוד? מה את חושבת?

 

[אורן של איה]

רק הערה...

אין לי את כל התשובות. אני רחוק מלהתימר להגיד שאני מבין ויודע מה לעשות... אני חושב שביחד נוכל. אני מאמין שע"י שיתוף פעולה, העלאת רעיונות- נוכל לעשות הכל, אבל הכל, טוב יותר ממה שעושים המושחתים שלמעלה...

 

[nubi]

אגב, זה לא שאני

לא מתייחסת אליך, זה רק שאני מחכה לסופ"ש שיהיה לי זמן לקרוא

 

[מעיןבר]

מפריע../images/Emo35.gif חלילה../images/Emo70.gif - עוזר ../images/Emo88.gif

אני מרגישה שבמקום לנהל רב שיח אתה ואני מנהלים דו שיח. אישית המחשבה שלי היתה שאם כבר שביתה - אז לא רק זאת שמאורגנת ע"י עמיר פרץ וממררת לנו את החיים. אלא לגרור לשביתה כללית אמיתית - גם של עובדי המגזר הפרטי. כלומר - שגם אנחנו - מי שלא תחת הכתר של שביתה - על טפינו ובני זוגינו - נצא לדרך. נפרסם רשימה של הרשויות המקומיות שטרם חתמו על הסדר הבראה ונעלה ללחוץ עליהן שיחתמו. אחרים - ילכו להפגין מול מרכזי השלטון המרכזי (משרדי הממשלה) וכמובן הכנסת והממשלה. אני מתכוונת ממש לגרום למשהו שכולנו כעם אחד עושים כנגד השלטון המסואב שלנו. אבל זה מצריך הסכמה של בעלי העסקים. אולי גם להכריז על זה כיום ללא קניות כדי לאלץ אותם לסגור את החנויות ולהצטרף אלינו. גם שביתת תשלומים - לא לשלם אף חשבון/מס וכו' הייתי מציעה - אבל זה אומר לסבך אנשים. מצד שני - לא ברור לי בזכות מה מגיע להם לקבל את הכסף שלנו שהרווחנו בעמל רב וביושר אבל לא לספק לנו את "הסחורה" של מנהל תקין וניהול נאות של המדינה.

 

[אורן של איה]

את צודקת, אבל אני חושש שלא פרקטית..

ברור לך שהלחץ של השביתה הוא חזק יותר מכל לחץ שאת,אני או עוד אלפים יכולים להפעיל... אך בעל עסק פרטי לא ישבית את העסק שלו ויפסיד כסף. אף עובד לא יסכן את מקום העבודה שלו. אם תסתכלי על השירשור ב"להיות הורים" פתחתי אותו בדיוק כמוך- איך אני, מהשוק הפרטי, יכול להצטרף לשביתה... חרם על הארנונה- זו אפשרות. אבל שוב, זה יעבוד רק אם הרבה אנשים באמת יחתמו ויפעלו בהתאם. הבעיה היא שזה לקיחת החוק לידיים- וזו לאו דוקא הדרך... אני מאוד מאמין בהצעת חוק שדיברתי עליה. אולי את הסיכסוך הנקודתי הזה נחמיץ- אבל נוכל לפתור את הבעיה לעתיד!!! מה אני אגיד לך- באמת שלא יודע. יום ללא קניות זה נחמד- אבל זה עובר תוך יום... איום במעבר דירה מרשות שלא חתמה לרשות שכן חתמה זה היה יכול להיות יעיל- אבל זה שוב, לא פרקטי, נכון? ולצערי- השיחות הן בדרך כלל דו (או תלת) שיח. הרוב מקשיבים מבחוץ... צריך פתרון אחד טוב- ואז תראי איך זה הופך ל"המון שיח"...

 

[daldan]

זה רב שיח, אבל הרוב הוא דומם

הלוואי שהיה פתרון קסם. לדעתי, קודם כל צריך להביא את הדברים למודעות הציבור, הרוב יודע שעובדי הרשויות לא מקבלות את שכרם ומאשים בכך את הממשלה!

הציבור לא יודע שהרשויות עצמן אחריות למצב הבלתי נסבל הזה ושאין בכוונתם לעשות שינוי משמעותי בכדי לשפר את המצב.

הציבור לא יודע שהועברו כספים (שלא היו מיועדים לכך) לרשויות בכדי שיעבירו אותם לעובדים והכסף לא הועבר.

הציבור לא יודע שראשי אותן רשויות ממשיכים לקבל את שכרם (והכסף מאין?).

הציבור לא יודע שתוכנית הבראה לרשויות הנ"ל ישפר בטווח הרחוק גם את השירותים שאותן רשויות יתנו.

הציבור לא תמיד יודע שישנן רשויות המחזיקות מספר רב של סגנים ללא הצדקה שעולים הרבה מאד כסף לרשויות ע"ח העובדים שלהם. וכמו שכבר אמרתי את המלחמה צריך לנהל בעיקר מול הרשויות עצמן - השביתה מגלגלת את המלחמה כביכול נגד הממשלה אבל בפועל היא נגד האזרחים עצמם!

 

[אורן של איה]

אני חושב שכולנו מודעים לכל זה

ביחוד בשנה האחרונה, עם כל התוכניות הגנוזות והשביתות שעברו. כולם יודעים שחייבים להביא, כולם יודעים שהכסף הולך- אבל כרגיל- כסף נמשך לכסף... למה את חושבת שאנחנו נוכל לידע את הציבור יותר ממה שהעיתונאים עושים היום? מילא אם היינו מדברים על זה לפני 5-6 חודשים, לפני שזה תפס תאוצה כ"כ גדולה, ואז היינו נתרמים. אבל היום? כל מילה שניה ברדיו היא על הנושא. המודעות בשיאה. החוכמה, בקטע כזה, היא לפעול כשהמודעות באמת בשפל. אי אפשר לומר זאת עכשיו. בשביל לקחת צד בשביתה (הסתדרות מול ממשלה) אנחנו צריכים ידע רב יותר ממה שיש לנו כיום. אם אנחנו מחפשים לעזור לאנשים- אז צריך רעיונות. לצערי- הרעיונות שלי לא התאימו. אז יאללה- עוד!!! אבל אני באמת חושב שלהעלות מודעות כרגע זה עבודה לריק- כולם, אשכרה כולם- מודעים... חוץ מאבא שלי- שחושב שאסור לתת אגורה לעובדים מהממשלה. נכון יפה

 

[מעיןבר]

פספסת אותי...

התכוונתי שאולי הציבור צריך להצטרף לשביתה - כלומר שגם מי שאינו מושבת בצורה ממסדית יקום ליום אחד ויסגור את הבאסטה. אני מדברת על שביתת מחאה של יום אחד של כלל העובדים במשק ולא רק של המאורגנים. אני מדברת על להשיג את תמיכת בעלי העסקים במאבק כאזרחים מהשורה ומכאן היום ללא קניות - שיהיה להם יותר כלכלי לסגור את העסק באותו היום מאשר להשאיר אותו פתוח. לא התכוונתי שנעבור דירה - התכוונתי שכולנו נפגין מול הרשויות הללו. שיהיו הפגנות של מאות אלפי אנשים בכל רשות כזאת - כל תושבי העיר והסביבה. לא רק עצרת המונית אחת בכיכר בת"א. רשות שבה ישתתפו גם הילדים שלנו כי הגננות שלהם גם הן תלכנה להפגין (וכן, אדוה בגן פרטי שלא שובת היו). אנחנו צריכים למצוא דרך ללחוץ על הרשויות הללו לחתום על תוכנית הבראה כמה שיותר מהר על מנת להפסיק את מאבק האימים שמרחש על גבם של העובדים.

 

[אורן של איה]

כן...ואולי...

אני לא מאמין גדול בהפגנות. ויקי כנפו ושביתות הנכום והסטודנטים הם הדוגמאות שלי. הרבה רעש וצילצולים ובסופו של דבר- הראשים של ההפגנות די דאגו לעצמם...אבל שוב, אני לא אומר שאני צודק והשאר לא נכון. אני פשוט אישית לא מאמין בזה. הדבר השני הוא אדיר- שביתה של כל המשק- אבל איך אפשר לעשות את זה? הרי אפילו ההסתדרות לא הצליחה להשבית את כל מה שרצתה. הבנקים כן הוסיפו כסף לכספומטים, אגד גייסה גמלאים, ועיריית ראשל"צ (נדמה לי) בכלל לא שבתה... אז איך תארגני את העסקים הפרטיים? אפשר (עזבי את השם- תשארי עם הרעיון) לשלוח עצומה שבה נכריז על יום X כיום שביתה כללי במשק- הזדהות של העסקים הפרטיים. הבעיה הראשונה היא שלא כל האנשים חושבים כמוך וכמוני- אבל נעזוב את זה. הבעיה השניה היא ויתור שלהם על נתח הכנסה. הבעיה השלישית היא שעובדים, ללא הסכמת הבוס שלהם, לא יוכלו לשבות. הם (כמוני) יפוטרו על המקום. ברגע שתפתרי לי את שלושת אלו- אני בפנים בכל העוצמה!!!

 

[new mermaid]

../images/Emo41.gifלגבי האאוטינג ../images/Emo2.gif

לי תמיד מאוד צורם שעונים למישהי ומזכירים את שמה, או שם ילדיה, למשל כי זו מישהי שמכירים אישית או שפגשנו במפגשפורום. אני לעולם לא כותבת את שמי/שם ילדיי (יו, איזה משונה לכתוב *ילדיי*, ברבים), אבל זה קורה לעיתים די קרובות. במיוחד בפורומים שנפגשים הרבה. האמת, אני לא חוששת מאיזה מופרע

(כל ישראל חברים, לא?) אלא יותר ממישהו שמכיר אותי ויכול לקרוא את כל קורותי (אילו שראויות לפירסום

) ללא ידיעתי. בגלל זה אני גם לא מפרסמת תמונות, למרות שלפעמים מדגדג לי. לא נעים לגלות שX מהתיכון שלא פגשת שנים יודעת בדיוק מה קורה בחיי כי במקרה עשתה 1+1 ד"א, מה אומרות נשות השבוע? תמיד מרתק לקרוא, בפרט אם עונים בכנות ובפתיחות. לא מלחיץ?

 

[lulyK]

בתור אשת השבוע במיל'

וכותבת נלהבת בפורומים באופן כללי, אין לי בעיה עם זה שאולי מישהו מהעבר יעשה 1+1. לא מרגישה שיש לי מה להסתיר, ומה שבאמת לא בא לי שיישאר כתוב לנצח ברשת, אני מראש לא אכתוב.

 

[אדר שלי]

כנ"ל../images/Emo45.gif

 

[פשושולה]

גם אני מסכימה איתך ../images/Emo45.gif

 

[ליצה]

כנ"ל

להיות אשת השבוע זה מבחירה, כנראה שאנחנו (או אני) לא מרגישות שצריך להסתיר משהו ממישהו. אין לי בעיה שמישהו יזהה אותי.

 

[T noki]

גם אני לא אכתוב מה שלא ארצה שיקראו

כל מה שאני כותבת זה בגבול מה שאני מוכנה שידעו עלי. גם התמונות. אני לא מפרסמת תמונות של אנשים אחרים או של בעלי, ולא תמונות של הילד בעירום, גם לא חלקי. אני משתמשת בשם פרטי רק כאשר בעלת השם כבר השתמשה בו בפורום וכולם יודעים אותו, אם היא לא עשתה זאת, כמובן שלא אשתמש בו.

 

[גלים של שניים]

ואותך לדוגמא

יש סיכוי טוב שאני מכירה..הבנתי פחות או יותר באיזה איזור גדלת (באיזור שלי), את פחות או יותר בת גילי, מאותה תנועת התיישבות - כך שיש סיכוי. ותאמיני לי שלא חקרתי, לא עשיתי חיפוש, ממש כלום רק מהודעות שלך (שאני מודה שקוראת את רובם בשקיקה) בפורומים השונים. בעצם מה רציתי להגיד שכנראה הפורומים הם לא כל כך הטרוגנים כמו שאנחנו חושבים ובטח שלא אנונימיים..מדינה קטנה אחרי הכל...

 

[new mermaid]

ברור שאם בעלת השם משתמשת בו

זה בסדר, התכוונתי למקרים שלא. אולי אני בנאדם סגור ופרטי יותר מהנורמה?

טוב, אז אני לא מתאימה להיות "אשת השבוע"

(עשית לי צמרמורת עם תמונות העירום)