הרוזן ממונטה קריסטו- פתיחת דיון

sagiberg

New member
../images/Emo41.gifהרוזן ממונטה קריסטו- פתיחת דיון

בוקר טוב לכולם. סוף סוף היום הגדול, ועל פי הבקשות- הדיון יהיה פתוח במהלך כל השבוע
אז במה נתחיל ? אולי בשאלה- מי הדמות עליה ריחמתם יותר מכל במהלך הסיפור הטרגי הזה ?
 

MetaalSryus

New member
אני../images/Emo141.gif

בגרסה המקוצרת יותר של הסיפור, הכי רחמתי זה על אדמונד דאנטס, בגלל שהוא נראה לי כזה אומלל, לא נשאר לא אף אחד בעולם לאהוב. הוא מלא עושר, יש לא הכל בעולם, ובכל זאת הוא כזה בודד, ומלא רגשות אשמה... בגרסה המלאה היידה מוזכרת, ולכן הרחמים עברו למרסדס שהולכת לגור במנזר, ולאבא של אדמונד, כי שניהם בעיני אנשים שלא פשעו בשום צורה ובכל זאת נפגעו מהמאורעות. ואני לא חושבת שהסיפור טרגי, הוא עצוב אולי, ועמוק ומיוחד אבל לא טרגי.
 

mydas

New member
אני לרוב לא נוהגת

לרחם על דמויות בספרים. בזבוז רחמים יקרים על דמויות... אבל אם בספר הזה כן היה מגיע למישהו שירחמו עליו זה לדעתי משפחת 'מורל'. הם טובים מטבעם. לא עשו שום דבר לא טוב או נגד החוק או לא נכון. (עד כמה שזכרוני מדויק) ובכל זאת הם סובלים שלא בצדק רוב מהסיפור.
 

olga267

New member
המממ...

האמת היא שריחמתי על וילפור ופרננד לקראת הסוף.... כאילו, אני יודעת שהגיע להם עונש, אבל לדעתי מה שדנטס עשה להם היה מוגזם. לדעתי הוא היה צריך להעניש את כולם כמו את דנגלר, אבל אולי זאת רק אני...
 
../images/Emo187.gif

אממ... ריחמתי בעיקר על משפחת מורל, אבא של אדמונד, ואדמונד כשהוא נאסר באמצע המסיבת אירוסים וכשהוא גילה שאבא שלו מת מרעב...
 

MetaalSryus

New member
../images/Emo103.gifעוד נקודה לדיון../images/Emo103.gif

שלמעשה, מישהו כבר העלה... לקראת סוף הספר אדמונד נתקל בעיניו בזוועה שחולל, ומרגיש שמה שעשה חרג מרשות הנתונה בידי בני אדם, כמו שנסחה זאת מרסדס(ציטוט לא מדויק): "לאלוקים יש את הזמן והנצח, מה שחסר לבני אדם" ולכן הוא גם לא הורג את דאנגלאר. אז מה דעתכם? האם המעשים של אדמונד היו צודקים ביחס לסבל שעבר עליו? או שהוא אכן חרג מגדרות הנקמה? ***עוד נקודה- מי הדמות המתועבת ביותר לדעתם מבין השלוש שהיו אשמים- פרנדד, דאנגלאר ווילפורט? מי אפשר לתרץ את התנהגותו בכל מיני סיבות מקילות, ומי הוא התגלמות האנוכיות והגועליות בעולם? הדעה שלי- אחר כך...
 
../images/Emo140.gif

אני חושבת שאדמונד די הגזים... נכון הם עשו את מה שעשו וזה מגעיל, אבל ניתנה לו הזדמנות שנייה, מה שהוא לא נתן להם- הוא גרם להם לאבד כל רצון וסיבה לחיות, למעשה הוא שלל מהם את כבודם העצמי. בקיצור, הוא היה צריך להעניש אותם, אבל הוא קצת הגזים. פרננד הכי פחות אשם משום שכל מה שהוא עשה הוא להסכים להיות חלק מהבגידה (שגם זה רע מלפני עצמו) לעומת דנגלר- שהגה את הרעיון ווילפורט שלמרות שראה שאדמונד חף מפשע, הסתכל רק על טובתו האישית וקבע את העונש. במילים אחרות אני חושבת שדנגלר ווילפוד אשמים באותה מידה, לעומת פרננד שאשם פחות.
 
אבל - ../images/Emo110.gif

האם הכנסתו של אדמונד לכלא, באשמתם של הנ"ל, לא שללה ממנו את כבודו העצמי וגרמה לו לאבד כל רצון וסיבה לחיות? הוא לא ניסה להתאבד כשהיה בכלא? הוא לא חי מיום ליום?... הממ. נראה לי שהעונש של פרננד ושל קדרוס היה מוגזם, כי שניהם מתו; אבל העונש של דנגלר, למשל, היה מוצדק (במחשבה שאני באמת זוכרת מה היה העונש שלו, ולא מתחילה להזות בהקיץ
). לטעמי, קדרוס היה הכי פחות אשם. (גם לפרננד היו נסיבות מקילות, אבל לא אכנס לזה כרגע...) - קדרוס היה שתוי ביום בו נכתב המכתב המפליל, ומאוחר יותר שיכנעו אותו שאסור לו לגלות את הסוד. אני לא מאמינה שהוא היה אדם רע מטבעו. הוא היה קצת נוכל, וקצת חמדן וערמומי, אבל לא... מרושע. בעבר שלפני כליאתו של אדמונד, לפחות.
 

MetaalSryus

New member
קרדוס?../images/Emo141.gif

הוא לא אשם בכלל, ואדמונד לא רצה בכלל להרוג אותו, להפך הוא נתן לו יהלום כתודה על שנתן לו מידע. מי שהרג את קרדוס היה האיך-שלא-קוראים-לו, זה עם השם המסובך... החבר הפושע שלו... להפך, הרוזן אמר לו לפני שמת שהוא היה מציל אותו אילו היה יכול.
 
כן, הוא! ^^ ../images/Emo110.gif

לא התכוונתי לומר שאדמונד העניש את קדרוס, אבל קדרוס עדיין נענש, בדרך כלשהי. צדק (או חוסר צדק) אלוהי שכזה, אולי.
 

MetaalSryus

New member
זה היה צדק../images/Emo141.gif

קרדוס היה פושע, הוא היה גנב ובוגד וניסה לרצוח את אדמונד. אפילו שלדעתי זה היה טפשי מצד דיומא עד שהערכנו את קארדוס כאחרון שנשאר נורמלי מן האחרים, להפוך אותו לפושע.
 

olga267

New member
התשובות שלי...

כמו שכבר אמרתי, אני חושבת שאדמונד הגזים עם העונש. אני מבינה עד כמה הוא הרגיש נבגד ומרומה, ולבלות 14 שנים בכלא זה לא משהו שאפשר לשכוח בקלות, אבל לקראת הסוף כל אהדה שהייתה לי אליו הלכה והצטמקה דווקא בגלל הנקמה. הרגשתי כאילו הוא עשה להם בדיוק את מה שהם עשו לו, הרס להם את החיים, ולעתים עד כדי התאבדות מצידם, והרי חיים, אפילו בכלא, יותר טובים ממוות. ולמה שנאתי מההתחלה את וילפור, פרננד ודנגלר? בגלל מה שהם עשו לדנטס. אז נכון, המניעים היו שונים (הם עשו את זה בגלל אינטרסים שלהם והוא עשה את זה כדי לנקום בהם) אבל המעשה היה רע, בשני הפעמים. כתשובה לשאלה השנייה, הדמות הכי פחות רעה הייתה פרננד ששיתף פעולה, אבל בעצם לא עשה שום מעשה לבד (עד שדנגלר הגה את הרעיון לאסור את דנטס, פרננד אפילו לא חשב על משהו כזה), והתגלמות האנוכיות היה דנגלר. אמנם גם וילפור היה אנוכי, אבל הוא עשה את מה שעשה למען אביו, לפחות.
 

Athaclena

New member
אז אולי להחליף את הסקר?

אמנם בעוונותי לא קראתי את הרוזן (כלומר, אולי קראתי אותו פעם אבל אני לא זוכרת), אבל שמתי לב שהסקר כבר לא רלוונטי... אולי בימים הקרובים אני אתחיל לקרוא כדי להיות בעניינים.
 
ריחמתי? ../images/Emo110.gif

לא ריחמתי על אף אחד, למען האמת.
~צל אפור שמגחך בזדוניות מאחורי גבי~ לא הרגשתי צורך לרחם על אף אחד, פשוט מכיוון שכולם קיבלו את מה שהגיע להם, בסופו של דבר. ולנטין הייתה, ככל הנראה, הדמות הטראגית של הספר, כך שמן הראוי היה שאחוש חמלה כלשהי כלפיה - אבל העצב הלא-נגמר שלה, בשילוב הרגישות והמתקתקות, פשוט עיצבנו אותי.
ואם אפשר לתרום שאלה משלי: מי הייתה הדמות האחת שהכי עניינה אתכם (אתכן?), ומדוע?
 
למעלה