ליגת הפורום: סיבוב 2 משחק 1

holo

New member
נו באמת ציף...../images/Emo13.gif

אם לא היית אומר שהזכרת אותו לא הייתי שם לב בכלל (טוב נו זה בגלל שאני כזה..)
 

Neta Meta

New member
קשה

כי למרות שרשימה 1 מעולה פשוט היא קצת קיטשית במקומות מסויימים בעוד שברשימה 2 יש את השיר הכי יפה בעולם! sea song שזה פשוט השיר הכי מדהים שיש.... קשה להחליט.... אני הולכת עם רשימה 1 אבל מוסיפה את sea song לרשימה מבחינתי.... אבל רק מבחינתי..... זהו. תודה
 

One Echoe

New member
תגובה...

ציף קודם כל לא נורא שאמרת שרשימה 2 היא של שאקטי, שאקטי כבר פרסם את הרשימה שלו לפני כמה ימים. ואני בוחר ברשימה 1. אע"פ שהיא קצת בנאלית, היא מעולה. רשימה 2 יומרנית מדי לטעמי, ובגלל שהוא גם נתן לנו קישור להוריד את השירים יכלתי לשמוע כל שיר שקראתי מהרשימה, והיו חלק טובים וחלק פחות:)
 

Queen Of Rain

New member
רשימה ראשונה../images/Emo45.gif

ובקשר לדיוויד בואי והחלל החיצון אני מעדיפה את ספייס מן:) אה כן..ואני לא אוהבת ביטלז:| הייתי חייבת לציין
 

brotos

New member
שתיים, רשימה שתיים.

"לא יודע איך לומר" של תמוז הוא בהחלט אחת הפתיחות האדירות ביותר של אלבום ששמעתי. באותה ליגה כמו תחילת piper ו-dark side. גם ג'וליה דרים סימפטי מאוד. הרבה שירים אנ'לא מכיר, אבל רשימה 1 קצת בנאלית, לצערי. ------ שהטוב ביותר ינצח, ועוד.
 
ובחירתי..

אם הייתי מצביעה, הייתי בוחרת ברשימה 2, שיש בה תפישה רחבה ומעמיקה יותר מאשר זו של רשימה 1. כמה הערות על השירים שנוספו: מרשימה 1 space oddity - לצערי, מעולם לא תפסתי מה הקטע עם בואי. camel - ישראל היא, כמדומני, המקום האחרון שבו עוד זוכרים את הלהקה הזו בכלל, ועוד עושים לה כבוד. עדות ליחסי הציבור האינטנסיביים של עדות הפרוג, במחוזותינו. I talk to the wind - הקטע האהוב עלי מתוך ITCOTKC. סינפילד באחד מרגעיו היותר שפויים, וגרג לייק בצעירותו. behind blue eyes - בדומה למרבית שיריו של טאונסנד, גם כאן הוא מדבר על ענייני זהות, כאשר השורה התחתונה של השיר (כמו בשירים רבים רבים אחרים שלו): אני לא מה שאתם חושבים; אני פחות נחמד ממה שאתם חושבים; מי יודע בכלל מי אני ומה אני, וכו'. שיר מעולה, כמובן. SOYCD - כמובן. מרשימה 2 Julia Dream - אחד משיריו המוקדמים של ווטרס, כאשר עדיין ניסה לחקות את בארט. זה היה גם אחד השירים הראשונים של הפלויד שהיכרתי. השמיעו אותו רבות ברדיו בשנות השבעים. זהו שיר עדין ויפה, ופחדיו של ווטרס כבר מחלחלים לתוכו. אגב, מה זה "אינספור ביצועים"? יש לי רק שניים (מלבד הרשמי), ואחד מאלו הוא מהקלטות ה-BBC. Kites - האחים שולמן, קצת לפני שהפכו ל-Gentle Giant. הם היו בעצם להקת r'n'b אנגלית טיפוסית ו-kites היה יציאה קצת חריגה עבורם. התקופה ה"פסיכדלית" שלהם הסתכמה בשיר הזה, ואולי עוד אחד או שניים. השיר הזה אכן הושמע ללא סוף ברדיו בשנות השבעים, בכל אופן. ניתן למצוא אותו כמעט בכל אוסף של שירי שנת 67. I Put a Spell on You - ביצוע טוב של CCR לשיר הסול הישן (שמקורו בכלל ברית'מ'נ'בלוז של ניו אורלינס). אכן, זה לא שיר אופייני להם, אבל הביצוע מצויין. בזמנו היה להם גם קליפ לשיר, שהוקרן בטלוויזיה של רוממה, עוד בסוף שנות השישים. אחד הקליפים הראשונים שראיתי. Shakespears Sister [אגב, אין גרש (') בשם הצמד). הצמד לא החזיק מעמד הרבה זמן מעבר לשיר הזה, שהיה להיט מתישהו מזמן (תחילת שנות התשעים?), בעיקר בגלל ששיובן פאהי היא פסיכית עם קבלות. בכלל, הזיווג בינה לבין מארסי דטרויט (לוי) היה הזוי מלכתחילה, אבל זה עבד - לזמן קצר. נושאי המגבעת - שכחתי איך נשמע השיר.
 

Davidson

New member
../images/Emo13.gif

אם קאמל היא להקה שלא הרבהז וכרים אותה, וגם לא הייתה כ"כ משפיעה, זה אומר משהו על הלהקה עצמה? אני לא חושב. לדעתי, קאמל היא מהלהקות המוצלחות בפרוג [לא כמו קשקשנים כמו יס או 70% ממש שאל"פ עשו], והעבודות הראשונות שלהם פשוט מדהימות. מצטער שאני קצת מתערב פה, אבל זה הפריע לי.
 
אתה לא מתערב ../images/Emo13.gif

זה כבר 30 שנה שלא שמעתי את קאמל. אולי הם היו טובים יותר או פחות מ-ELP, אבל זה לא ממש מעלה או מוריד. הפואנטה היא שהם לא מוזכרים בשום מקום בעתונות המוסיקה העולמית (באנגלית) המוכרת לי, או בפורומים זרים. המקום היחידי בו אני רואה את שמם, הוא בפורומים ישראליים.
 

Davidson

New member
אוקיי ../images/Emo13.gif

זה רק נראה לי כאילו זו הייתה נקודה שלילית בשביל קאמל. אני לא חושב פשוט שמידת הכרה או פירסום מראה על איכות להקה. לפעמים ללהקה אין איך לגרום לאנשים להכיר ולהיפתח אליה.
 
היו להם כ-35 שנים לעשות יחסי ציבור

לעצמם. מה לעשות, ההיסטוריה רואה אותם כלהקה זניחה, הערת שוליים. אני לא אומרת שהם היו להקה גרועה, כי כאמור לא האזנתי להם מזה 30 שנה. אמת, קשה לי להאמין שיש דברים גרועים יותר מ-ELP. באופן כללי - וכדאי שתדעו - יש בשנים האחרונות חשיבה מחודשת רחבה מאוד על הרוק של שנות השישים והשבעים, בעיקר בעתונות הבריטית. המניע לכך היה, בתחילתו, מסחרי גרידא: בני אותו דור עדיין רוצים לקרוא על האמנים שאהבו באותה תקופה. אך התוצאה היא רצינית לחלוטין, ומרתקת, כשחוקרים מסתכלים במבט מודרני וביקורתי על היצירות והאמנים של אז. לא מדובר בשחיטת פרות קדושות וותיקות או יצירת פרות קדושות חדשות, אלא נסיון לבדוק באובייקטיביות, מה היה לנו שם. יש אמנים לא מעטים שהרוויחו בגדול מרוויזיה זו. ניק דרייק, למשל, שהיה אמן אלמוני יחסית עד לפני כעשור, והיום מוכתר (בצדק) כאחד מהטובים שבאמנים הבריטיים של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. עשרות - אולי מאות - אמנים שלא זכו להערכה בזמנם, זוכים עתה להתייחסות רצינית, וחלקם להערכה. וזה קורה גם ללהקות יותר פופולריות: לד זפלין, למשל, זוכים לאחרונה לעדנה לה לא זכו מצד המבקרים בשנות השבעים, שלא לדבר על הפלויד. זה עובד גם לכיוון השני, כמובן. קאמל, מה לעשות, לא זוכים להתעניינות או להערכה. כאמור, אני מתקשה לזכור איזשהו איזכור שלהם בעתונות, בשנים האחרונות, בכלל, שלא לדבר על סקירה רטרוספקטיבית של יצירתם. אולי היתה, ולא שמתי לב (קרוב לוודאי). בכל אופן, הם אינם מושא לדיון ציבורי, בניגוד לאמנים אחרים. למרות הירידה היחסית בכוחה של ביקורת המוסיקה, עדיין מי שהם טובים, עולים על פני השטח. אם לא בזמן אמת, אז דור אחד אח"כ.
 
והתוצאות...

רשימה מס' 1 ניצחה, עם 7 קולות מול 4 קולות לרשימה 2. רשימה 1 עוברת, לכן, לחצי הגמר. המשחק הבא יועלה מיד.
 
למעלה