../images/Emo41.gif למה ניתנו לנו שתי תורות נפרדות?
הגיוני שכל מצווה וציווי שאלוקים אמר, הוא התכוון למשהו אלא שהוא אמר זאת בצורה מעורפלת שאנחנו לא יכולים להבין למה אבל זה לא ייתכן שאמר דברים ולא התכוון לכלום. אם כל אחד עושה מה שהוא רוצה זה אומר שבורא עולם לא התכוון לכלום. התורה מעורפלת זו עובדה. לא תעשה כל מלאכה בשבת – אם כל אחד יחליט לעצמו מה זאת מלאכה, אז פה כבר אין משמעות לציווי. "וקשרתם לאות על ידיך" מה זה אות? אחד יבחר לשים סרט, ואחר יבחר לשים מדליה, כל אחד ופירושו למילה אות. למה התורה התכוונה? שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה? לא יכול להיות שהקב"ה לא התכוון למשהו מוגדר. כמו למשל "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר על יום כיפור. מה זה "עיניתם"? לאחד, לא לעשן זה עינוי, לשני משהו אחר. לכל אחד יש את העינוי שלו כלומר, התורה התכוונה פה למשהו מוגדר. כיצד נוכל לדעת למה הכוונה? אם לא היה מגלה לנו, לעולם לא היינו יכולים לדעת אבל הוא גילה וזה נקרא "תורה ניתנה למשה בסיני". מה שקיבל משה מסיני עובר הלאה לדורות הבאים כי התורה ניתנה להרבה דורות. המסורת עוברת בשתי דרכים. יש מסורת בעם ויש מסורת בסנהדרין. מה זה "לאות על ידיך"? כל יהודי יודע כי מניח תפילין ומאיפה הוא יודע? כי אבא שלו לימד אותו לבר המצווה שלו ומאיפה אביו יודע? כי אביו לימד אותו לבר המצווה שלו זאת אומרת שהמסורת עוברת בעם, העם חי לפי המסורת. איך התחיל? כשמשה רבינו מסר לעם את התורה. הוא פירש להם כל מצווה ומצווה כי אם לא היה מפרש להם היו אומרים לו" מה אתה רוצה מאיתנו?". אין ספק שמשה לא יכל לתת את התורה לעם מבלי להסביר אותה והעם לא טפשים, הם הרי ישאלו. משה קיבל תורה מסיני ולימד את כל עם ישראל ומאז המסורת עוברת בעם. יש שני דברים: דברים לא שכיחים והמסורת שלהם לא עוברת בעם למה? כי לא ראינו את אבינו או אמנו עושים אותם זאת כי זה לא דבר שכיח או מצוי, ויש דברים שלא נוגעים לאדם הפשוט. מסורת זו לא עוברת בעם. למשל חליצה. אדם ראה את אביו עושה חליצה? המסורת של חליצה לא רווחת בעם וכשצריך, הולכים לבית דין ושם עושים זאת. וכך אפשר למצוא הרבה דברים של מסורת שלא נמצאת בעם. ומה עם הדברים האלו? זה עובר דרך הסנהדרין. "משה קיבל תורה בסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה..." [b/] לפעמים ישנם דברים שעלולים להשתבש אולם המסורת המדויקת נמצאת בסנהדרין וכשבעם יתחילו השיבושים יהיה תפקיד הסנהדרין למנוע שיבושים. מה שמחייב באמת זו המסורת שבסנהדרין. אין משמעות לתורה שבכתב ללא התורה שבעל פה. כשמשה אמר לישראל שהקב"ה רוצה לתת להם תורה, אמרו נעשה ונשמע והנה כשנעמדו במעמד הר סיני כפה עליהם הר כגיגית. שואל המדרש אם כבר אמרו נעשה ונשמע, למה צריך היה לכפות עליהם הר כגיגית? הם אמרו נעשה ונשמע על תורה שבכתב, לא על תורה שבעל פה. זה היה לפני מתן תורה אז מה הם רוצים? פחות? והרי את כל התורה שבעל פה יכל לכתוב להם ובמקום 5 חומשי תורה, יכל לתת להם 20. מה הם רצו להרוויח בזה שלא רצו תורה שבעל פה? הם לא רצו לקבל את התורה שבעל פה ולכן צריך היה לכפות עליהם הר כגיגית. אבל אם אמרו נעשה ונשמע, מה צריך היה כפיה? יש הבדל בין תורה שבכתב ללא תורה שבעל פה ועם תורה שבעל פה. זה לא היה ענין של כמות אלא ענין של איכות. תורה שבכתב ללא תורה שבעל פה חייבת להיות תורה ברורה ומבוארת שאדם ששוכב על ספה וקורא יכול להבינה ולמה? כי אין מה שיפרש אותה וממילא חייבת להיות כבר מפורשת. תורה שבכתב עם תורה שבעל פה זו תורה לא מובנת עם רמזים וסודות ודברים לא מובנים ולא ברורים וזה מפני שהתורה שבעל פה יכולה לפרשם. כשהעם אמרו שלא רוצים תורה שבעל פה הם לא התכוונו שרוצים פחות תורה אלא שרוצים תורה ברורה שלא משאירה מקום לספקות והקב"ה כפה עליהם הר כגיגית לקבל את התורה הלא ברורה כדי שיצטרכו את התורה שבעל פה. למה היה כל כך חשוב שתהיה תורה שבעל פה שמפרשת ולא תורה שהיא כבר מבוארת? אם ניקח למשל אנציקלופדיה כזו שיש לכל אחד בבית. אנציקלופדיה מכילה הרבה כרכים שהם כבר מבוארים ומפורשים ומובנים. אם מישהו יבוא אליך הביתה ויוצאי כרך ויבחן אותך עליו, האם תוכל לעמוד במבחן? מישהו חכם פעם אמר שלמה הוא מחזיק אנציקלופדיה בבית? כדי שלא יצטרך ללמוד את החומר אלא כל פעם שיצטרך, יוכל לפתוח כרך ולקרוא מה כתוב שם. אם התורה היתה ברורה, כל מה שצריך היה לעשות זה מפתח עניינים טוב ולא צריך היה ללמוד אבל הקב"ה רצה שנלמד את התורה, שנעמול על התורה, תורה שצריך ללמוד ורק מי שלומד אותה ביחד עם התורה שבעל פה יכול להבינה. הקב"ה רצה שהתורה תילמד בעם ישראל, לא שתהיה כאנציקלופדיה בארון הספקים. רצה שילמדו את התורה, יעמלו בתורה. זו הסיבה שנתנה תורה שבעל פה.
הגיוני שכל מצווה וציווי שאלוקים אמר, הוא התכוון למשהו אלא שהוא אמר זאת בצורה מעורפלת שאנחנו לא יכולים להבין למה אבל זה לא ייתכן שאמר דברים ולא התכוון לכלום. אם כל אחד עושה מה שהוא רוצה זה אומר שבורא עולם לא התכוון לכלום. התורה מעורפלת זו עובדה. לא תעשה כל מלאכה בשבת – אם כל אחד יחליט לעצמו מה זאת מלאכה, אז פה כבר אין משמעות לציווי. "וקשרתם לאות על ידיך" מה זה אות? אחד יבחר לשים סרט, ואחר יבחר לשים מדליה, כל אחד ופירושו למילה אות. למה התורה התכוונה? שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה? לא יכול להיות שהקב"ה לא התכוון למשהו מוגדר. כמו למשל "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר על יום כיפור. מה זה "עיניתם"? לאחד, לא לעשן זה עינוי, לשני משהו אחר. לכל אחד יש את העינוי שלו כלומר, התורה התכוונה פה למשהו מוגדר. כיצד נוכל לדעת למה הכוונה? אם לא היה מגלה לנו, לעולם לא היינו יכולים לדעת אבל הוא גילה וזה נקרא "תורה ניתנה למשה בסיני". מה שקיבל משה מסיני עובר הלאה לדורות הבאים כי התורה ניתנה להרבה דורות. המסורת עוברת בשתי דרכים. יש מסורת בעם ויש מסורת בסנהדרין. מה זה "לאות על ידיך"? כל יהודי יודע כי מניח תפילין ומאיפה הוא יודע? כי אבא שלו לימד אותו לבר המצווה שלו ומאיפה אביו יודע? כי אביו לימד אותו לבר המצווה שלו זאת אומרת שהמסורת עוברת בעם, העם חי לפי המסורת. איך התחיל? כשמשה רבינו מסר לעם את התורה. הוא פירש להם כל מצווה ומצווה כי אם לא היה מפרש להם היו אומרים לו" מה אתה רוצה מאיתנו?". אין ספק שמשה לא יכל לתת את התורה לעם מבלי להסביר אותה והעם לא טפשים, הם הרי ישאלו. משה קיבל תורה מסיני ולימד את כל עם ישראל ומאז המסורת עוברת בעם. יש שני דברים: דברים לא שכיחים והמסורת שלהם לא עוברת בעם למה? כי לא ראינו את אבינו או אמנו עושים אותם זאת כי זה לא דבר שכיח או מצוי, ויש דברים שלא נוגעים לאדם הפשוט. מסורת זו לא עוברת בעם. למשל חליצה. אדם ראה את אביו עושה חליצה? המסורת של חליצה לא רווחת בעם וכשצריך, הולכים לבית דין ושם עושים זאת. וכך אפשר למצוא הרבה דברים של מסורת שלא נמצאת בעם. ומה עם הדברים האלו? זה עובר דרך הסנהדרין. "משה קיבל תורה בסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה..." [b/] לפעמים ישנם דברים שעלולים להשתבש אולם המסורת המדויקת נמצאת בסנהדרין וכשבעם יתחילו השיבושים יהיה תפקיד הסנהדרין למנוע שיבושים. מה שמחייב באמת זו המסורת שבסנהדרין. אין משמעות לתורה שבכתב ללא התורה שבעל פה. כשמשה אמר לישראל שהקב"ה רוצה לתת להם תורה, אמרו נעשה ונשמע והנה כשנעמדו במעמד הר סיני כפה עליהם הר כגיגית. שואל המדרש אם כבר אמרו נעשה ונשמע, למה צריך היה לכפות עליהם הר כגיגית? הם אמרו נעשה ונשמע על תורה שבכתב, לא על תורה שבעל פה. זה היה לפני מתן תורה אז מה הם רוצים? פחות? והרי את כל התורה שבעל פה יכל לכתוב להם ובמקום 5 חומשי תורה, יכל לתת להם 20. מה הם רצו להרוויח בזה שלא רצו תורה שבעל פה? הם לא רצו לקבל את התורה שבעל פה ולכן צריך היה לכפות עליהם הר כגיגית. אבל אם אמרו נעשה ונשמע, מה צריך היה כפיה? יש הבדל בין תורה שבכתב ללא תורה שבעל פה ועם תורה שבעל פה. זה לא היה ענין של כמות אלא ענין של איכות. תורה שבכתב ללא תורה שבעל פה חייבת להיות תורה ברורה ומבוארת שאדם ששוכב על ספה וקורא יכול להבינה ולמה? כי אין מה שיפרש אותה וממילא חייבת להיות כבר מפורשת. תורה שבכתב עם תורה שבעל פה זו תורה לא מובנת עם רמזים וסודות ודברים לא מובנים ולא ברורים וזה מפני שהתורה שבעל פה יכולה לפרשם. כשהעם אמרו שלא רוצים תורה שבעל פה הם לא התכוונו שרוצים פחות תורה אלא שרוצים תורה ברורה שלא משאירה מקום לספקות והקב"ה כפה עליהם הר כגיגית לקבל את התורה הלא ברורה כדי שיצטרכו את התורה שבעל פה. למה היה כל כך חשוב שתהיה תורה שבעל פה שמפרשת ולא תורה שהיא כבר מבוארת? אם ניקח למשל אנציקלופדיה כזו שיש לכל אחד בבית. אנציקלופדיה מכילה הרבה כרכים שהם כבר מבוארים ומפורשים ומובנים. אם מישהו יבוא אליך הביתה ויוצאי כרך ויבחן אותך עליו, האם תוכל לעמוד במבחן? מישהו חכם פעם אמר שלמה הוא מחזיק אנציקלופדיה בבית? כדי שלא יצטרך ללמוד את החומר אלא כל פעם שיצטרך, יוכל לפתוח כרך ולקרוא מה כתוב שם. אם התורה היתה ברורה, כל מה שצריך היה לעשות זה מפתח עניינים טוב ולא צריך היה ללמוד אבל הקב"ה רצה שנלמד את התורה, שנעמול על התורה, תורה שצריך ללמוד ורק מי שלומד אותה ביחד עם התורה שבעל פה יכול להבינה. הקב"ה רצה שהתורה תילמד בעם ישראל, לא שתהיה כאנציקלופדיה בארון הספקים. רצה שילמדו את התורה, יעמלו בתורה. זו הסיבה שנתנה תורה שבעל פה.