למה שנאתי את "הקרב האחרון"

Fairywitch

New member
../images/Emo45.gifמסכימה עם התיאור של

"פגם בספר". זאת בדיוק הייתה התחושה. אלא שלי הסוף לא הצליח לסדר את זה, להיפך.
 
דווקא מאמר טוב ../images/Emo8.gif../images/Emo58.gif

בעיקרון לא היה לי משהו מיוחד עם הספר, רק שציפיתי ליותר
... אני זוכרת שהסוף ממש, אבל ממש איכזב אותי. אבל עכשיו כשאת מציגה את זה בצורה ההתאבדותית והסקסיסטית והדתית זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי שזה...
 

ToryMaster

New member
נוח להיצמד למילים

בשביל להוקיע את לואיס עלשהוציא את סוזן מנרניה, אבל העודה היא שכבר בספרים הקודמים נאמר שסוזן לא מאמינה בנרניה יותר, היא מתייחסת אליה כאל משחק שהם שיחקו כשהיו קטנים. זה יותר מהמשפט המעצבן להפליא הזה, שנועד להבהיר כמה סוזן שוכחת את נרניה. אני לא חושבת שזה בא לומר שהעולם הזה פחות טוב או משהו, הוא פשוט שונה, ונרניה שונה, ומכילה אנשים שונים, לכן סוזן לא מתאימה לשם. זה דווקא יפהפה בעיני. יש התחלה ויש סוף לדברים, זה יותר עמוק ויותר חכם מהרבה ספרי פילוסופיה פצלניים אחרים שקראתי. לואיס מבהיר באופן הכי נקי ופשוט את מה שרוב הילדים [והמבוגרים] לא מצליחין להתמודד איתו. קראת את "מלאכים ושדים"? לנגדון [נדמה לי] שואל את קרלו למה אלוהים נותן לדברים האלה לקרת, זוכרת מה הוא ענה לו?
 

Fairywitch

New member
לא זוכרת../images/Emo10.gif../images/Emo58.gifל"מלאכים ושדים"

אבל גם לנגדון- וזה נושא לדיון
שלם בפני עצמו- הוא איש מאוד נוצרי. זה עולה בבירור מזה שהם מחליטים לא לגלות את האמת כדי לא להרוס לעולם את האמונה או משהו כזה, וגם זה עיצבן אותי נורא. איש כמורה בכיר היה רוצח אכזרי, אבל למה שנהרוס לנוצרים את הנס?
זה באמת כמו שבהארי פוטר כל קהילת הקוסמים פשוט... תמות
(ותגיע לגן-עדן או משהו). החיים הם ערך כ"כ חשוב, ונראה שלואיס ממש לא התייחס אליהם ככה פה
לגבי סוזן- יכול להיות. פשוט הבחירה לציין שהיא מתעניינת ב"נעלי עקב" דווקא, ולא שהיא "אשת קריירה חומרנית" עכשיו- היא קודם כל תלויית תקופה, אבל מאוד מאוד נשית-סטריאוטיפית (נעל עקב, ליפסטיק- אביזרים נשיים שמיוחסים בד"כ לנשים שטחיות וקלות דעת). אבל זה באמת פחות הפריע מכל זה שכולם פשוט מתו בסוף, ועוד בסבבה שלהם...
 

ToryMaster

New member
טוב

זה כבר נכנס לביקורת כלפי הנצרות נטו, ואותי לפחות זה לא מעניין
. לנגדון הוא לא איש נוצרי, חד וחלק. הוא איש נחמד שמחליט שלא לבזות את כל המוסד והאמונה של מיליוני אנשים בעולם, רק כי איש אחד עשה שטויות. זה כמו להוקיע את כל הספרות רק כי "התפסן" עשה לי חשק לתלוש את השיער לאט לאט ולתלות את עצמי בעזרתן.
 

Fairywitch

New member
לאו דווקא בקורת כלפי הנצרות-

לנגדון אכן לא נוצרי, התכוונתי לדן בראון, שכן הוא זה שמחליט את ההחלטות בשביל הגיבורים שלו... התבלבלתי
ההחלטה לא לחשוף רוצח כזה מתועב פשוט שיגעה אותי
העולם הנוצרי לא היה קורס אם האמת הייתה נחשפת. כמו שאמרת- מיליוני אנשים בעולם לא היו עוזבים את דתם/אמנותם, רק כי איש אחד עשה שטויות
לכן זה היה תמוה בעיניי. לגבי התפסן-
הרגת אותי עם התיאור...LOL לא קראתי את זה, ולפי התיאור שלך- אולי טוב שכך
 

ToryMaster

New member
בראון לא נוצרי...

בדיוק כמו שאני לא נוצריה, ואני הייתי עושה את אותו הדבר. זה היה פוגע במוסד, במאמינים, בכנסייה, פגיעה שהיו לוקחות מאות שנים לתקן. ולמה? מה זה היה נותן?
 

Fairywitch

New member
../images/Emo58.gifל"מלאכים ושדים"-

אבל הוא רצח את האפיפיור, והנוצרים אוהבים את האפיפיור. הוא רצח גם את ארבעת יורשיו הפוטנציאליים, שגם הם חשובים במוסד הכנסייתי. זה היה מזעזע את האנושות, אבל אני לא חושבת שזה היה פוגע באמונה שלהם בדת. אולי בממסד הדתי, וזה לא כ"כ נורא. מה זה היה נותן? את האמת, שלדעתי היא מאוד חשובה, במיוחד במקרה קטלני כמו זה... זכות הציבור לדעת וכאלה. (נו, רואים שאני מידענית, לא?) לא יודעת- זה הרג אותי שלא חשפו רוצח מתועב כזה. אני הייתי רוצה לדעת שמי שחשבתי שחולל ניסים היה בסה"כ רוצח נוראי כ"כ. אולי בראון סתם לא רצה להסתכסך במציאות עם הממסד הכנסייתי יותר ממה שהוא כבר מסוכסך
 

Fairywitch

New member
זה כמו "מטריקס" כזה-

האם אתה רוצה לחיות את החיים המדומים שהשתילו לך בראש, שהם נפלאים ונינוחים, או להשתחרר ולדעת את האמת האיומה? במילים אחרות- הגלולה האדומה או הגלולה הכחולה?
(בתפוז הלכו על חצי-חצי
)
 

ToryMaster

New member
לא חושבת

כלומר, את לא דתייה, מה את יודעת על זה
[אני צוחקת כמובן]
 

Fairywitch

New member
הערה לא קשורה-

זה מזכיר לי פרק בבאפי, רגע לפני אחת האפוקליפסות, שהיא מחליטה לא להכין שיעורי בית או משהו כזה, ואומרת ש"בין כה אם כולנו נמות ונעבור מחר לאיזה מימד-גיהנום, אני לא אצטרך להכין את שיעורי הבית." ואז היא חושבת רגע ואומרת: "או שאולי בעצם אצטרך להכין אותם לנצח?"
 

Oradea

New member
אני חושבת שהרעיון הוא כזה

מי שהוא ילד בנשמתו (הרי הם היו ילדים כשהם נכנסו לשם, נכון?) תמיד יזכור את נרניה, ויוכל לחזור אליה. מאחר שסוזן גדלה מבחינה כזו שהיא חושבת שזה ילדותי, היא משאירה את נרניה מאחוריה, או יותר נכון, סוגרת את עצמה בפני נרניה. הרי גדולים לא מאמינים בדמיונות, והיא החליטה שזה דמיון, והופכת למבוגרת מדי בשביל זה. אין לה מקום בנרניה, כמו שלדוד אנדרו לא היה מקום בנרניה. היא לא יכולה להיכנס לנרניה, ואינה ידידה לנרניה. לואיס החליט להעביר את המסר של האטימות מנרניה על ידי ההתבגרות שלה, הרדיפה שלה אחר הבגרות, וכשחושבים על זה, זו מן נכות, שכן עכשיו היא לא תוכל לחזור לנרניה (הפסד שלה, הא?). כן, הייתי אומרת שהיא גרמה לעצמה למן נכות נפשית במובן מסויים... נרניה הייתה מקום שהיא באמת הייתה בו מאושרת, ויכול להיות שלא יהיה לה מקום כזה יותר, אי פעם. הצורה שבה היא עוברת לעולם המבוגרים, מזכירה לי את הסרט "2 Toy Story" ("צעצוע של סיפור 2"). יש שם את הבובה של הקאוגירל, שרואה איך הילדה שלה מתשתנה. בהתחלה הילדה אוהבת את הבובה שלה, אבל מגיע איזשהו שלב שבו היא מתבגרת, מתחילה לדבר נון סטופ בטלפון, ובמקום הצעצועים שהיו לה פעם, היא שמה על השידה איפור. היא שוכחת לגמרי מהבובה הנאמנה (שנמקה מתחת למיטה) ובסופו של דבר, מוסרת או זורקת אותה. זו הדרך שבה רצה לואיס להבהיר לנו שסוזן כבר לא זוכרת את מה שהיה, היא עברה למקום אחר. עולם שאין בו מקום לדמיון. ההתבגרות הופכת להיות הדבר החשוב, והילדות נדחקת לאחור, למקום שאליו נכנסים רק אם אין ברירה, כמו לעליית גג מאובקת.
 
סוזן לא הפכה נפשית למבוגרת.

הדודה פולי אמרה ש"הלוואי והיא תתבגר סוף-סוף". סוזן מנסה להיות נערה בת טיפש-עשרה. וזה לא נחשב למבוגרת. תקראו טוב-טוב את הדברים של דודה פולי עליה.
 

ToryMaster

New member
דווקא ראיתי את זה אחרת

סוזן בעיני, מתנהגת כמו בת טיפשעשרה קלאסית, שמנסה להשאיר מאחוריה את הילדות והתמימות וליות מבוגרת ומתוחכמת. קצת מזכירה לי את איימי [משנים קטנות] בכרך הראשון.
 

ToryMaster

New member
מנטלית לא

כי היא עוד תקועה בשלב של לנסות להתנהג כמו מבוגרת, אבל פיזית אין לה ברירה
 
למעלה