מה זה חנון\ית?
- פותח הנושא EdisonGirl
- פורסם בתאריך
מדוע אתה רואה באשר אמרתי תקיפה?
והיכן הבעתי אמונה כלשהי? חוששני שהיית אתה זה שהביע אמונה כלשהי באשר לאישיותם והתנהגותם של בני האדם, קבעת קביעה (אשר הייתי רוצה לתת לך את הקרדיט ולקרוא לה "מתנשאת", אך אובר ילדותיות ובורות קצת מקשה עלי את השימוש בשורש הכה חביב עלי) כי מי שאינו עונה על הכלל אשר קבעת רק חווה תקופת התבגרות והדבר יעבור לו, ללא כל בסיס לטענתך (אשר כל מי שיש לו היכרות עם הדוגמא, כלומר עמי, יגחך נוכח דבריך). אז לאחר שכיניתיך קונפורמי, דהיינו כזה המבטל קיומו של הסוטה מקו המחשבה אליו הורגל, אתה טוען שאני היא התוקפנית? אכן השלכה, ואכן ילדותית למדי.
והיכן הבעתי אמונה כלשהי? חוששני שהיית אתה זה שהביע אמונה כלשהי באשר לאישיותם והתנהגותם של בני האדם, קבעת קביעה (אשר הייתי רוצה לתת לך את הקרדיט ולקרוא לה "מתנשאת", אך אובר ילדותיות ובורות קצת מקשה עלי את השימוש בשורש הכה חביב עלי) כי מי שאינו עונה על הכלל אשר קבעת רק חווה תקופת התבגרות והדבר יעבור לו, ללא כל בסיס לטענתך (אשר כל מי שיש לו היכרות עם הדוגמא, כלומר עמי, יגחך נוכח דבריך). אז לאחר שכיניתיך קונפורמי, דהיינו כזה המבטל קיומו של הסוטה מקו המחשבה אליו הורגל, אתה טוען שאני היא התוקפנית? אכן השלכה, ואכן ילדותית למדי.
הממממם...
אני מניח שגם את זה אני לא אמור לראות כתקיפה וירידה לפסים אישיים... אחחחח...הייתי אומר שאת סובלת מעט מחוסר ביקורתיות כלפי עצמך. האמונה שלך היא שיש דבר כזה שנקרא יחודיות, שגם את במקרה (או שלא?) משתייכת אליו. וול, אני חושש שאני אצטרך להרים את הכפפה שהטלת לעברי עם דוגמאות אישיות, למרות שזה לגמריי חסר משקל היות ואנחנו מדברים על נושא בצורתו האוביקטיבית...לפחות אני ניסיתי לעשות זאת... רק בסביבות סוף גיל 17, התחלת 18 עברתי את תקופת ההיבריס שלי, מה שאני מניח את עדיין נמצאת בו. עד אז ראיתי את עצמי מיוחד, שונה מהסביבה...שהוביל כמובן לפיתוחם המזיק למדיי של רגשות עליונות והמצאת התירוץ החביב על הרבה אנשים של "אני מנדה את החברה, לא החברה מנדה אותי", אבל זה עבר לי למזלי, וזה לא שאני הפכתי פתאום למקובל בכיתה שלי, זה שפשוט מצאתי את התת התרבות שאני מרגיש בה הכי בנוח. זה נתן לי מעט מרווח נשימה לראות את מצבי בצורה יותר אוביקטיבית, ולבניית ראיית העולם שלי. אני מכיר את הרגשת "אני מיוחד", ואני גם מאמין שסילוקה של ההרגשה הזאתי, הייתה התבגרות מצידי. ואני מודה לזה שאני מתנשא על אנשים שמשוכנעים שהם מיוחדים...אני רואה בצורת החשיבה הזאת ילדותיות והתגוננת בפני הסביבה. ואגב, גם חברים שלי מעריכים אותי כמישהו מיוחד, אבל אני מזלזל בכך...או שאולי זה מה שמייחד אותי?
אני מניח שגם את זה אני לא אמור לראות כתקיפה וירידה לפסים אישיים... אחחחח...הייתי אומר שאת סובלת מעט מחוסר ביקורתיות כלפי עצמך. האמונה שלך היא שיש דבר כזה שנקרא יחודיות, שגם את במקרה (או שלא?) משתייכת אליו. וול, אני חושש שאני אצטרך להרים את הכפפה שהטלת לעברי עם דוגמאות אישיות, למרות שזה לגמריי חסר משקל היות ואנחנו מדברים על נושא בצורתו האוביקטיבית...לפחות אני ניסיתי לעשות זאת... רק בסביבות סוף גיל 17, התחלת 18 עברתי את תקופת ההיבריס שלי, מה שאני מניח את עדיין נמצאת בו. עד אז ראיתי את עצמי מיוחד, שונה מהסביבה...שהוביל כמובן לפיתוחם המזיק למדיי של רגשות עליונות והמצאת התירוץ החביב על הרבה אנשים של "אני מנדה את החברה, לא החברה מנדה אותי", אבל זה עבר לי למזלי, וזה לא שאני הפכתי פתאום למקובל בכיתה שלי, זה שפשוט מצאתי את התת התרבות שאני מרגיש בה הכי בנוח. זה נתן לי מעט מרווח נשימה לראות את מצבי בצורה יותר אוביקטיבית, ולבניית ראיית העולם שלי. אני מכיר את הרגשת "אני מיוחד", ואני גם מאמין שסילוקה של ההרגשה הזאתי, הייתה התבגרות מצידי. ואני מודה לזה שאני מתנשא על אנשים שמשוכנעים שהם מיוחדים...אני רואה בצורת החשיבה הזאת ילדותיות והתגוננת בפני הסביבה. ואגב, גם חברים שלי מעריכים אותי כמישהו מיוחד, אבל אני מזלזל בכך...או שאולי זה מה שמייחד אותי?
ושוב, חוזרים למילה "השלכה"
(ובהחלט אין צורך לראות בהתייחסות עניינית לדברים שאתה מביע תקיפה אישית) אתה מדבר על תהליך שאתה עברת, ומשליך אותו על האחרים ובפרט עלי. אבל, למעשה, השלב בו נמצאת, כמוהו השלב בו אתה נמצא עכשיו, אין בהם להעיד על הכלל כי אם אך ורק על עצמך. טענתך כי אני נמצאת בשלב זה או אחר וכמו כן אמירה כמו "אני מודע לזה שאני מתנשא על אנשים שמשוכנעים שהם מיוחדים...", על אף אי היותך בעל כשרון בתחום האינטואיטיבי (את זה אין צורך לראות כעלבון. רוב האנשים שאני מכירה, גם מבין אלה שאני מעריכה, הם כאלה), מן ההפקר זוכה לכינוי התנשאות, אך כזו מאוד ירודה שמקורה בבורות ובחוסר הכרה ולו שטחית את המונח "השלכה" והצורך להזהר ממנו כאשר מנסים לפתח תיאוריה כללית יותר. כעת אתנשא אני (ובניגוד אליך, בזכות ולא בחסד) ואנסה להעמיד אותך על טעותך, ואסביר לך מדוע ההכללה שביצעת שגויה. למעשה, נראה לי שלא אצטרך לעמול קשה מדי, שכן בעצמך אמרת שאשלית (וכן, זו באמת הייתה אשליה במקרה שלך) שלמותך העצמית עם היותך מיוחד הגיע ממקום שכאב תחושה של נידוי חברתי, וככל הנראה לא היה זה נידוי חברתי אובייקטיבי אלא הקצנה שמקורה בתסכול על כך שלא הצלחת להשתלב בחברה כפי שהיה אידיאלי בעיניך. לפיכך, באמונת מיוחדות זו לא היה דבר מלבד רציונאליזציה (שכנוע עצמי), רצון לברוח מההתמודדות עם החברה וצורך להאמין שאותו "נידוי" לא באמת מפריע לך. אני מקווה בשבילך שבאמת עברת את ה"שלב" הזה, כי הרציונליזציה רק מרחיקה אותך ממה שאתה באמת רוצה וצריך. יחד עם זאת, נראה שכעת אתה שוגה ברציונאליזציה אחרת אשר גורמת לך לאמץ דרך חשיבה קונפורמית וזו, ידידי, אומר לך גם מבלי להכיר אותך - כלל לא הולמת אותך. דע לך כי על מנת להרגיש טוב עם אופן ההשתלבות אינך צריך לוותר על עצמך ולו בחצי סנטימטר, הדבר הראשון שצריך הוא להתפשר על הסטנדרטים. השאר לא בטוח שיבוא מעצמו, אבל יהיה כבר הרבה יותר קל. כעת, כפי שהבטחתי, אעמיד אותך על טעותך בהבהרה מדוע לא שלמות עם מיוחדות (אשר אובייקטיבית יש בה דברים רבים שניתן לסווגם כ"עליונות") מגיעה ממקום שכזה. למעשה, מה שאני מדברת עליו הוא ההפך הגמור מהמצב אותו אתה מתאר. אובייקטיבית, אני מבינה עד כמה אני שונה, אבל, רגשית, קשה לי עם זה שכן מבחינתי אני הדבר הכי נורמאלי וטבעי שיש, הרי זה מה שאני מכירה מקרוב והכי טוב. מה שמסמל אצלי את ה-התגברות הוא ההשלמה עם כך שהאחרים ממש שונים ממני. בגיל 15 עזבתי את בי"ס, למדתי באוניברסיטה הפתוחה ובלימודי שם פגשתי בתיכוניסטים שלמדו במקביל לבי"ס. לא יכולתי לתפוס למה לעזאזל אלה מביניהם שלא תיארו את השהות בבי"ס כדבר מהנה במיוחד בכ"ז נשארים שם, הרי אין להם שום צורך בכך כי ממילא יהיה להם תואר לפני הצבא (או שישלימו במהלך הצבא, אלה שלא דחו את השירות). תחושת האבסורדיות החמירה כאשר לא היה כל הסבר הגיוני בפיהם. בנוסף, ממש לא הייתי מסוגלת להבין למה אנשים חושבים שצריך הרבה אומץ בשביל לעשות את הצעד הזה, הרי עבורי זה היה הדבר הטבעי ביותר, אז למה שיהיה מפחיד? המסוגלות לחיות בשלום עם כל אלה, כרוכה בהשלמה עם כל שאיני כאחד האדם ולכן לא יכולה לשפוט את האחרים בהתאם לאמות המידה שלי ולצפות מהם לעמוד בקריטריונים. זה לא פשוט, זה תהליך, ובטח לא יהיה קשה להבחין בכך שאני שיפוטית למדי. יחד עם זאת, במסלול התבגרות כשלי מרוויחים המון חכמת חיים (הרי את כל הדברים המוזרים שקורים סביבך אתה מרגיש צורך להסביר לעצמך איכשהו), וזו בהחלט מעלה, ואף מעלה משרתת. לך תדע, אולי אפילו אתה תיעזר בי בהמשך.
(ובהחלט אין צורך לראות בהתייחסות עניינית לדברים שאתה מביע תקיפה אישית) אתה מדבר על תהליך שאתה עברת, ומשליך אותו על האחרים ובפרט עלי. אבל, למעשה, השלב בו נמצאת, כמוהו השלב בו אתה נמצא עכשיו, אין בהם להעיד על הכלל כי אם אך ורק על עצמך. טענתך כי אני נמצאת בשלב זה או אחר וכמו כן אמירה כמו "אני מודע לזה שאני מתנשא על אנשים שמשוכנעים שהם מיוחדים...", על אף אי היותך בעל כשרון בתחום האינטואיטיבי (את זה אין צורך לראות כעלבון. רוב האנשים שאני מכירה, גם מבין אלה שאני מעריכה, הם כאלה), מן ההפקר זוכה לכינוי התנשאות, אך כזו מאוד ירודה שמקורה בבורות ובחוסר הכרה ולו שטחית את המונח "השלכה" והצורך להזהר ממנו כאשר מנסים לפתח תיאוריה כללית יותר. כעת אתנשא אני (ובניגוד אליך, בזכות ולא בחסד) ואנסה להעמיד אותך על טעותך, ואסביר לך מדוע ההכללה שביצעת שגויה. למעשה, נראה לי שלא אצטרך לעמול קשה מדי, שכן בעצמך אמרת שאשלית (וכן, זו באמת הייתה אשליה במקרה שלך) שלמותך העצמית עם היותך מיוחד הגיע ממקום שכאב תחושה של נידוי חברתי, וככל הנראה לא היה זה נידוי חברתי אובייקטיבי אלא הקצנה שמקורה בתסכול על כך שלא הצלחת להשתלב בחברה כפי שהיה אידיאלי בעיניך. לפיכך, באמונת מיוחדות זו לא היה דבר מלבד רציונאליזציה (שכנוע עצמי), רצון לברוח מההתמודדות עם החברה וצורך להאמין שאותו "נידוי" לא באמת מפריע לך. אני מקווה בשבילך שבאמת עברת את ה"שלב" הזה, כי הרציונליזציה רק מרחיקה אותך ממה שאתה באמת רוצה וצריך. יחד עם זאת, נראה שכעת אתה שוגה ברציונאליזציה אחרת אשר גורמת לך לאמץ דרך חשיבה קונפורמית וזו, ידידי, אומר לך גם מבלי להכיר אותך - כלל לא הולמת אותך. דע לך כי על מנת להרגיש טוב עם אופן ההשתלבות אינך צריך לוותר על עצמך ולו בחצי סנטימטר, הדבר הראשון שצריך הוא להתפשר על הסטנדרטים. השאר לא בטוח שיבוא מעצמו, אבל יהיה כבר הרבה יותר קל. כעת, כפי שהבטחתי, אעמיד אותך על טעותך בהבהרה מדוע לא שלמות עם מיוחדות (אשר אובייקטיבית יש בה דברים רבים שניתן לסווגם כ"עליונות") מגיעה ממקום שכזה. למעשה, מה שאני מדברת עליו הוא ההפך הגמור מהמצב אותו אתה מתאר. אובייקטיבית, אני מבינה עד כמה אני שונה, אבל, רגשית, קשה לי עם זה שכן מבחינתי אני הדבר הכי נורמאלי וטבעי שיש, הרי זה מה שאני מכירה מקרוב והכי טוב. מה שמסמל אצלי את ה-התגברות הוא ההשלמה עם כך שהאחרים ממש שונים ממני. בגיל 15 עזבתי את בי"ס, למדתי באוניברסיטה הפתוחה ובלימודי שם פגשתי בתיכוניסטים שלמדו במקביל לבי"ס. לא יכולתי לתפוס למה לעזאזל אלה מביניהם שלא תיארו את השהות בבי"ס כדבר מהנה במיוחד בכ"ז נשארים שם, הרי אין להם שום צורך בכך כי ממילא יהיה להם תואר לפני הצבא (או שישלימו במהלך הצבא, אלה שלא דחו את השירות). תחושת האבסורדיות החמירה כאשר לא היה כל הסבר הגיוני בפיהם. בנוסף, ממש לא הייתי מסוגלת להבין למה אנשים חושבים שצריך הרבה אומץ בשביל לעשות את הצעד הזה, הרי עבורי זה היה הדבר הטבעי ביותר, אז למה שיהיה מפחיד? המסוגלות לחיות בשלום עם כל אלה, כרוכה בהשלמה עם כל שאיני כאחד האדם ולכן לא יכולה לשפוט את האחרים בהתאם לאמות המידה שלי ולצפות מהם לעמוד בקריטריונים. זה לא פשוט, זה תהליך, ובטח לא יהיה קשה להבחין בכך שאני שיפוטית למדי. יחד עם זאת, במסלול התבגרות כשלי מרוויחים המון חכמת חיים (הרי את כל הדברים המוזרים שקורים סביבך אתה מרגיש צורך להסביר לעצמך איכשהו), וזו בהחלט מעלה, ואף מעלה משרתת. לך תדע, אולי אפילו אתה תיעזר בי בהמשך.
EdisonGirl
New member
../images/Emo12.gif ../images/Emo45.gif וואו! דיברת מגרוני! >
בייחוד בפסקה האחרונה.. ונחמד לדעת שקיימים עוד אנשים כאלה, גם אם לא הכרחי לדעת זאת.
בייחוד בפסקה האחרונה.. ונחמד לדעת שקיימים עוד אנשים כאלה, גם אם לא הכרחי לדעת זאת.
RadioActive Tomato
New member
מזרח ומערב נפגשים בסוף
גאונה ככל הנראה. סטלנית אולי. מפחידה רק אלו שלא מכירים אותך. ואת עונה לארכי טייפ של גיקיות מסוימות (לרוב הן גיקיות מד"ב כבדות)
גאונה ככל הנראה. סטלנית אולי. מפחידה רק אלו שלא מכירים אותך. ואת עונה לארכי טייפ של גיקיות מסוימות (לרוב הן גיקיות מד"ב כבדות)
עקר בית נואש
New member
באמת נוח לך לכנות את עצמך גאונה?
סתם תהייה, מעניין אותי.
סתם תהייה, מעניין אותי.
חיצונית או עצמית?
השילוש גאונה-סטלנית-מפחידה (אולי בעצם עדיף להחליף את הסטלנית בברדקיסטית
) מתייחס לאיך שאני נתפסת ע"י אחרים (ומן הסתם כאלה שלא מכירים אותי מאוד לעומק). את עצמי אני לא מפחידה בד"כ, ו"מחונן"/"גאון" לא אומר לי הרבה ואף פעם לא השתמשתי בהן על מנת להלל את שכלו של מישהו.
השילוש גאונה-סטלנית-מפחידה (אולי בעצם עדיף להחליף את הסטלנית בברדקיסטית
אממ אממ אממ...
טוב בקשר למראה אני בהחלט נראית כמו קוף אז זה כבר מתאים... מבחינת הלימודים - אף פעם לא טרחתי להשקיע פשוט הבנתי הכל והוצאתי מאיות... [חוץ ממתמטיקה שהשנה יש לי נפילה מ100 ל55
]אז חרשנית אני לא נחשבת - כי אף פעם לא טרחתי לבצע את פעולת החרישה... גם לדעתי הגיקיות היא בעיני הגיק
טוב בקשר למראה אני בהחלט נראית כמו קוף אז זה כבר מתאים... מבחינת הלימודים - אף פעם לא טרחתי להשקיע פשוט הבנתי הכל והוצאתי מאיות... [חוץ ממתמטיקה שהשנה יש לי נפילה מ100 ל55
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.