הסיפור רחוק מלהיות סגור...
וזה לא רק המילטון ואולריך. נתחיל בזה שהמילטון הוא מטפס מדהים, התפקיד שלו בימים שהוא היה דוור, היה לסחוב את ארמסטרונג בעליות. הוא מטפס בכל רמ"ח איבריו, אם הוא היה ספרדי הוא היה נקרא עז הרים. היתרון שלו בניגוד לעזי ההרים הספרדיות, הוא שהוא שען מצויין. אולריך, הפרש של 55 שניות זה כלום, בשלב כזה מוקדם של המרוץ זה כמעט תיקו. ואולריך לא לבד, יש לו קבוצה חזקה ביותר, בעיקר סנטי בוטרו. בוטרו גם מתחיל להזכיר את הורכב מ-2002, וגם מבין את התפקיד שלו כפועל. הצמד הזה הולך להיות מאוד מסוכן. הראס איבד קצת יותר זמן, אבל ההפרש עדיין לא משמעותי. בהרים הראס מסוגל לסגור כל פער. גם מאיו, זובלדייה וסימוני (איזה טעות אתמול, הבאתי לו נאחס) יכולים עדיין להפתיע. עבודה נכונה והתקפה מוקדמת בהרים, והם חוזרים לטופ 10. ויש את CSC קבוצה עם שועל שמנהל אותה, ו-4 רוכבים במרחק של בערך דקה מארמסטרונג. הם עדיין מאוד מאוד מסוכנים. ולמרות שהוא הגיע כפועל, גם אוסקר סביליה נמצא לא רחוק מהצמרת, עם להמילטון יהיו בעיות לא צפויות (למרות שאצלו כל בעיה היא דבר צפוי) סביליה יוכל להחילף אותו ולאיים על הצמרת הגבוהה. אז לסיכום, הסיפור של טור 2004 רחוק מלהיות סגור. אנחנו רק בהתחלה וכמעט כל הרוכבים נמצאים במצב בו הם יכולים אחרי יום טוב ללבוש את הצהובה.
