../images/Emo41.gif משחק חדש ../images/Emo41.gif
אני נותנת לכם התחלה של סיפור דמיוני שכתבנו אני וחבריי בפורום טיפקס הרשמי לפני כשנתיים וחצי,ואתם כיתבו המשך לאותו קטע כל אחד ימשיך את הקטע שלפניו ובכך יווצר בסופו של דבר סיפור שלם אז הנה הקטע הראשון כיתבו אתם את ההמשך שלו בהצלחה!!! עולם לבן- הטלנובלה הטיפקסית פרק מספר אחד זה היה יום רגיל , השעה הייתה תשע בבוקר, דמות גבוהה בעלת צמות התקרבה אל אולפני ההקלטות שהיו ידועים בכינויים " אולפני עננה" זה היה גל, ראיתי אותו מאחור וצעקתי אליו, בתחילה הוא לא הבחין בי אך משראה את פניי מרחוק התקדמתי לעברו בריצה קלה הוא חייך אליי כשהגעתי נעמדתי לידו בירכתי אותו בבוקר טוב, הוא הסתכל עליי ושתק ניכר היה עליו שהוא רצה לברכני בחזרה אך משהו מנע ממנו, ארשת פניו הייתה רצינית והוא פלט כאילו אנחת ייאוש ללא קול. שאלתי אותו מה קורה איתו, הוא הוציא דף ועט כתב לי שקם בבוקר וקולו פשוט אבד לו, הוא הסביר לי במילים יותר פשוטות בעזרת דפים ועט שהביא איתו מהבית שאיבד את קולו לחלוטין הוא הצליח אפילו ללחוש מילים אחדות אך היה נשמע כי הוא מתאמץ לעשות זאת ועל כן היה לו יותר קל לכתוב לי זאת הבנתי ואמרתי לו שזה בסדר ושאני אכין לו תה חם עם דבש כשניכנס אל תוך המקום הזה שהוא קצת כמו בית לכולנו דבר שוודאי יסייע לו. שכחתי להציג את עצמי אני רמי, נגן הגיטרה/סיטרן בלהקת "טיפקס" , אני נשוי ואבא לשני ילדים . גל הוא חבר הלהקה הקבוע שלנו שפותח בכל בוקר את האולפנים ונועל אותם בסוף היום כשאנחנו מסיימים. השעה הייתה כבר תשע ועשרה ראינו את קובי הסולן יורד מהרכב החדש שזה עתה קנה לעצמו, הוא החנה אותו ונכנס הוא הצטרף אל שנינו בירך את שנינו בבוקר טוב ושאל האם סיימנו לעשות באלאנס לגיטרות שלנו , הסברתי לו שלא התחלנו כי הייתה בינינו שיחה של כמה דקות וכן עוד סיפרתי לו שגל איננו יכול לדבר עקב איבוד קולו
אני נותנת לכם התחלה של סיפור דמיוני שכתבנו אני וחבריי בפורום טיפקס הרשמי לפני כשנתיים וחצי,ואתם כיתבו המשך לאותו קטע כל אחד ימשיך את הקטע שלפניו ובכך יווצר בסופו של דבר סיפור שלם אז הנה הקטע הראשון כיתבו אתם את ההמשך שלו בהצלחה!!! עולם לבן- הטלנובלה הטיפקסית פרק מספר אחד זה היה יום רגיל , השעה הייתה תשע בבוקר, דמות גבוהה בעלת צמות התקרבה אל אולפני ההקלטות שהיו ידועים בכינויים " אולפני עננה" זה היה גל, ראיתי אותו מאחור וצעקתי אליו, בתחילה הוא לא הבחין בי אך משראה את פניי מרחוק התקדמתי לעברו בריצה קלה הוא חייך אליי כשהגעתי נעמדתי לידו בירכתי אותו בבוקר טוב, הוא הסתכל עליי ושתק ניכר היה עליו שהוא רצה לברכני בחזרה אך משהו מנע ממנו, ארשת פניו הייתה רצינית והוא פלט כאילו אנחת ייאוש ללא קול. שאלתי אותו מה קורה איתו, הוא הוציא דף ועט כתב לי שקם בבוקר וקולו פשוט אבד לו, הוא הסביר לי במילים יותר פשוטות בעזרת דפים ועט שהביא איתו מהבית שאיבד את קולו לחלוטין הוא הצליח אפילו ללחוש מילים אחדות אך היה נשמע כי הוא מתאמץ לעשות זאת ועל כן היה לו יותר קל לכתוב לי זאת הבנתי ואמרתי לו שזה בסדר ושאני אכין לו תה חם עם דבש כשניכנס אל תוך המקום הזה שהוא קצת כמו בית לכולנו דבר שוודאי יסייע לו. שכחתי להציג את עצמי אני רמי, נגן הגיטרה/סיטרן בלהקת "טיפקס" , אני נשוי ואבא לשני ילדים . גל הוא חבר הלהקה הקבוע שלנו שפותח בכל בוקר את האולפנים ונועל אותם בסוף היום כשאנחנו מסיימים. השעה הייתה כבר תשע ועשרה ראינו את קובי הסולן יורד מהרכב החדש שזה עתה קנה לעצמו, הוא החנה אותו ונכנס הוא הצטרף אל שנינו בירך את שנינו בבוקר טוב ושאל האם סיימנו לעשות באלאנס לגיטרות שלנו , הסברתי לו שלא התחלנו כי הייתה בינינו שיחה של כמה דקות וכן עוד סיפרתי לו שגל איננו יכול לדבר עקב איבוד קולו
