ממשיכה
הסיפור עם קובי כבר נהיה ארוך והחלטנו לשבת איתו לשיחה ולשים את כל הקלפים על השולחן,לא להשאיר דברים בפנים,לא לשמור דברים בבטן. אמרנו לו שנמאס מההתנהגות שלו ושהוא חייב לעשות חושבים לפני שהוא עושה צעדים פזיזים. השיחה שלנו ארכה כשעה ורבע ומיד לאחריה הגיעו אלינו בהפתעה חברי הדג נחש. בזה אחר זה נכנסו יאיא,גיא,שלומי,דודוש,שאנן,משה ואמיר. יאיא הסביר לנו שיש להם יום פנוי ולכן החליטו לבוא לבקר אותנו כיוון שהרבה זמן לא יצא לנו לשבת איתם. השעה הייתה שתיים עשרה בצהריים ,ושאלנו אותם אם הם רעבים והזמנו לכולנו שתי פיצות משפחתיות וקולה במשלוח מהרחוב הסמוך. כשהיה צלצול בדלת ניגשתי לפתוח אותה והריח של הפיצה שהתפזר בפנים רק פתח לכולנו את התיאבון. ניגשנו למטבחון וישבנו ליד השולחן,כשבין ביס אחד לשני דיברנו על דא והא. משום מה אמיר היה נראה לי שקט מתמיד וחשבתי לעצמי שאין זה אופייני לו. ניגשתי לברר מדוע הוא כה שקט וכשבא לענות לי שמתי לב שקולו חלוש מאוד. הוא הסביר לי כי חלה אף הוא בשפעת וכי הוא מצונן וצרוד. הכנתי לו תה. לאחר מכן שאלתי את דודוש מה שלום התינוקת הקטנה והמקסימה שלו והוא ענה לי שהילדה גדלה ובריאה כמו שור,וכי היא לא עושה כל בעיות. שאנן מצידו הביא לנו כמה טקסטים שכתבו בארה"ב ועוד לא יצא לי לראות כאשר מחלקם התלהבתי ומחלקם האחר קצת פחות. מבלי ששמנו לב חלפו שעתיים וחצי השעה כבר הייתה כמעט שלוש ונזכרתי כי היום אני צריך לאסוף את הילדים שלי מהגן. נפרדתי לשלום מכולם ונכנסתי לאוטו. ביציאה מתל אביב היה פקק עצום שנראה כאילו נמשך לאין סוף,ומרחוק יכולתי להבחין באורות משטרה ואמבולנסים. הדבר היחיד שרציתי עכשיו זה רק לצאת מהפקק שהשתרך עד סוף העולם,ולצערי לא הייתה לי ברירה אלא להישאר בתוכו ולקוות שנתקדם. בחלוף כחצי שעה סוף סוף הצלחתי לצאת מתל אביב השעה כבר הייתה שלוש וחצי,וקיוויתי שאגיע בזמן לאסוף את שני הגוזלים שלי,הילדים שלי-נועם ועידן. לשמחתי הצלחתי לעשות זאת,ולצערי הגננת של עידן עיקבה אותי וביקשה לדווח לי כי עידן בני הכה היום ילד אחר בגן במריבה אשר פרצה ביניהם. ביררתי עם עידן מה קרה בינו לבין הילד השני,וכשהבנתי שנהג שלא כשורה החלטתי שאטפל בכך במשותף עם אשתי כשנגיע הביתה. בשעה חמש ועשרה הגענו לביתנו,וישבתי להתייעץ עם אשתי לגבי עידן. החלטנו כי היום נוותר לו על העונש אולם מחר נמצא דרך ללמד אותו כי טעה. בשעה שש ירדתי למכולת לקנות כמה דברים ונזכרתי שבסוף השבוע מגיעים אלינו אורחים מחו"ל ולכן נאלצתי להמשיך לסופר הקרוב ולקנות כמה דברים. היום שלי הסתיים בשעה שמונה בערב,יום ארוך אבל כמו שאני מאמין גם בעבודה קשה יש הנאה.