משתמשת בטרמפולינה

Another Girl

New member
סיכום שבוע האלבום-Beatles For Sale

השבוע,שבוע Beatles For Sale היה די פורה,אני חייבת לציין,אבל אני מניחה שעם התקדמות שבוע האלבום מבחינה כרונולוגית העניין וההשתתפות ילכו ויגדלו. ולסיכומו של עניין:
פורסמו שתי ביקורות מצוינות: של ל נ ו ן ושל Tomer123.
נשאלתם מהו השיר האהוב עליכם,ובין האפשרויות היו Baby's in black,What you're doing,Words of love,every little thing,Everybody's Trying to be My Baby,Rock and Roll Music, I'll Follow the Sun ובכלל כל האלבום!
נשאלו שתי חידות, ומקרטני ואני קיבלנו נקודה כל אחד
והשבוע עוברים ל-!Help, האלבום,הסרט והאגדה.
 

Another Girl

New member
שבוע האלבום- !Help../images/Emo15.gif

ובאושר וששון הגענו לשבוע של אחד מהאלבומים האהובים עלי,ובצדק. זה אחד האלבומים היותר כיפיים שהוציאו החיפושונים,וממנו הדרך לפסגה של איכות הייתה קצרה. אותו אלבום היה מלווה גם,באופן לא ממש מפתיע, בסרט שהפוקוס בו הושם על רינגו,ידידנו הכה מוזנח ומופלה(...)שכן ב-A hard day's night כשרון המשחק שלו עלה על זה של האחרים.טוב,גם זה משהו. השבוע אני אפתח עם ביקורת שכתבתי ואשר אני גאה בה במיוחד. זה כמובן הרגע להתחיל בדיונים... מהו חשיבותו על האלבום? האם זהו האלבום שהיווה את פריצת הדרך? או אולי עדיין לא? מקווה להשתתפות ושבוע נעים
 

Another Girl

New member
...Oh,I believe in yesterday

When I was younger so much younger then today I never needed anybody's help in any way But now these days are gone and I'm not so self assured I know that I have changed my mind and opened up the door… ואם אתם בפורום הזה ולא מזהים את השיר ממנו לקוח הבית הנפלא הזה אז אתם בצרות...
אחד הדברים היותר חביבים עליי לעשות הוא להחליט איזה דיסק ילווה אותי וינעים את זמני באותו זמן קרוב. כמובן, הכל תלוי במצב רוח. לפעמים נכנסים למצב רוח ממש טוב, שבו אתה מרגיש חובה עזה להקשיב ל-A Hard Day's Night עם תכניו העליזים, לפעמים מרגישים קצת יותר מאותגרים ולא בטוחים בעצמנו, מה שאולי יביא להאזנה ל"אלבום הלבן", לפעמים נכנסים למצב רוח שליו ואולי מדוכדך יותר ונתקפים בפרץ עז להאזין ל-Abbey Road, לפעמים מרגישים קצת מוזר עם חשק בלתי מוסבר ל-Revolver,או אולי אפילו ל-Magical Mystery Tour... ולפעמים פשוט יש חשק ל-Help!. היופי ב-Help! הוא שגם אם יש לו אופי מסוים, קשה ממש לשייך אותו לקו המוקדם של הביטלס, אבל גם די ברור שהוא לא שייך לקו המתקדם יותר שילווה אותם בהמשך. אולי אפשר לקרוא לו, ביחד עם Rubber Soul, מעין אלבום אמצע הדרך שמשלב בתוכו את האופי הרוקנ'רולי הידוע שלהם יחד עם פופ קצת יותר חדשני, יעיל יותר. למרות שנאמר כי Rubber Soul היה האלבום בו חלה נקודת המפנה בסגנון שלהם, אני מוצאת את האלבום הזה פורץ דרך בדרכו שלו. השירים נשמעים אפקטיביים יותר; העיבודים מלוטשים יותר; ההרמוניות הקוליות הידועות של לנון ומקארטני מתחילות לבלוט בשטח. חברי הלהקה אט אט מתחילים להעניק לשירים את סגנונם האישי ותכנים לא שבלוניים, אלא יותר מההווי ומחיי היום-יום. כל אלו מעניקים לאלבום תכונה נהדרת: פשוט כיף להאזין לו. הוא לא מכביד, לא מסובך אבל גם לא שטחי. נקודה נוספת שכדאי לציין, היא שכאן מתחילים להתבטא ביתר שאת שני חברי הלהקה ה"מוזנחים" יחסית עד כה, ג'ורג' ורינגו(אם כי ראוי לציין שג'ורג' החל במגמה זו כבר באלבום With The Beatles ב-63' עם השיר (Don't Bother Me וכאן לראשונה ניתנת לג'ורג' ההזדמנות להכניס לאלבום שני שירים מקוריים ולרינגו שיר אחד-Act Naturally. (הפחות מוצלח באלבום,לדעתי) והרי מהם החומרים המרכיבים את !Help? אם נסתכל על ההרכב של האלבום נגלה שמדובר באסופה של קלאסיקות. Help!- כשמו כן הוא, קריאה לעזרה.לנון שר לנו שיר על אדם, אולי מבוגר ואפילו זקן(גם אם רק בנפשו) שאומר לנו כי בעבר היה גא ויהיר, והתיימר להיות עצמאי בכל. ועתה, בערוב ימיו ואולי עם התבגרותו(הנפשית?) הוא עובר שינוי מבין כי היה זה מקסם שווא, וקורא לידידיו לעזרה. שיר נהדר, לא רק מבחינה לירית אלא גם מבחינת המוסיקה שנתפסת בך ומסרבת להרפות- גיטרה מתגלגלת, תופים, ליווי קולי נהדר של פול וג'ורג'... מה עוד צריך? The Night Before- שיר הפחות ידוע לקהל הרחב. הוא מדבר על אכזבה- אתמול בערב היית שונה(ותודה לשימי שהביאנו עד הלום) והיום גרמת לי להבין ולכאוב. שוב מדובר בשיר פופי אפקטיבי מאוד, המנצל כמובן את כל המשאבים הידועים שלהם בנגינה ובשירה(של מקארטני). You've Got To Hide Your Love Away- וכאן לראשונה אנחנו נתקלים במשהו שונה, כמוהו לא שמענו עד היום. זהו שיר קטן שקט, עם מינימום נגינה ודגש על המילים. למרות שהמנגינה לא ממש עצובה ודיכאונית(אם כי גם משמחת היא ממש לא) המילים מתארות לנו עצב של אהבה שהיא אולי אסורה, אהבה נלעגת- ואשר כולם רוצים כי יתכחש לה. קשה להגיד מה גזר הדין בסופו של השיר,אבל המסר מובן. זהו שיר שהיה, לדעתי, הסנונית המבשרת על השינוי בכתיבת השירים שיבוא על הביטלס בעתיד, ואפילו כבר ב-Rubber Soul, עם השיר Nowhere Man אשר בין שניהם(השירים)אני מוצאת דמיון סגנוני מסוים. I Need You- כאמור, כאן ניתנת לג'ורג' - וגם אם לא לראשונה בכלל אבל בהחלט לראשונה באופן ממשי- הזכות להגיד את שלו. את הפוליטיקה ופילוסופית החיים ישמור ג'ורג' לאלבומים הבאים, ובינתיים הוא כותב שיר קטן על אהבה חד צדדית ובעקבותיה פרידה. הוא צריך אותה, היא כבר לא זקוקה לו. I didn't realize As I looked in your eyes You told me, oh yes you told me You don't want my loving anymore That's when it hurt me And feeling like this I just can't go on anymore… שיר זה אולי איטי יותר ואפקטיבי פחות משיריהם של עמיתיו לנון-מקארטני,אבל ניחן בחן ההריסוני המובהק שעוד עתיד להיגלות בפנינו. Another Girl- לשיר זה תמיד היה לי יחס מיוחד( ולא רק בגלל השם
) שקשה לי להסבירו. למילים קשה לי להתחבר- בחור פוגש בחורה, בחור מתאהב בבחורה,בחור פוגש בחורה אחרת,בחור מתאהב בבחורה אחרת... קו עלילה קלאסי אבל מסופר יפה להפליא, ורק נותר לנו הבנות לתהות מה היינו מעוללות לו אם היינו במקומה של הבחורה הננטשת, השומעת ממנו כמה נפלאה ומדהימה המציאה החדשה שלו. וכמו המציאה- כן השיר: נהדר. פתיחה חזקה וסוחפת, פופ נוגע ולא מתפשר. בהחלט אחד משירי הלהקה האהובים עליי.
 

Another Girl

New member
חלק 2

You're Going To Lose That Girl- שיר שמהווה אולי חזרה להתחלה של הלהקה. הסגנון בנאלי משהו- לשיר פחות או יותר קצב אחיד לאורך כל השיר אבל הבנו את הנקודה- אתה חייב לשמור על הבחורה שלך או שאחטוף לך אותה מבין האצבעות. כמובן שגם הבנאלי ביותר של הביטלס הוא לא פחות מנפלא- ופשוט כיף לשיר את השיר(ובינינו,לא פחות כיף לשיר את הקול השני-A.K.A "Yes, yes, you're gonna lose that girl...) Ticket To Ride- שיר שמתחבר סגנונית לקודמיו מכל הבחינות-הרמוניות, נגינה, מילים- היא עוזבת אותי, ולא יודע למה. אין לשיר הזה לעניות דעתי משהו שמייחד אותו מאחרים(מה שלא מוריד מהאיכות שלו חלילה) ולכן לא ארחיב עליו יתר על המידה. Act Naturally- ומשני החבר'ה הסופר קריאטיביים שלנו אנחנו מגיעים אל רינגו, המתופף החמוד ולא מזיק שמנסה להשחיל כאן איזה משפט, ומה חבל שלהיט קלאסי לא יוצא לו כאן. לדעתי זו נקודת התורפה של האלבום, עם שיר חביב מינוס וקול בערך עם אותו דירוג שמודיע לנו שהבחור מתעתד לפתוח בקריירה קולנועית מצליחה-וכל זאת בגלל שיוכל לשחק בטבעיות יתרה את תפקיד הבחור שבור הלבב(נחשו למה). הקוריוז שכן נוכל למצוא כאן הוא שרינגו יקירנו אכן יפצח בקריירה קולנועית(אמנם לא משגשגת מדי,אבל עדיין ראויה לציון) שנים מספר לאחר מכן,לאחר שיבלוט במשחקו לטובה בסרטי הלהקה עטורי האוסקרים(?)...לא משכנע,הפעם,אבל יופי של אתנחתא קומית. It's Only Love- והנה נושא שלא זכינו לראות באלבום ובכלל- כאבי אהבה. הוא אומר לה שהוא אוהב אותה(אלא מה) אבל זה כואב... ובכלל,למה לריב, נשמה? שיר די פשוט הן מבחינת המילים והן מבחינת העיבוד,ובאמת הוא אמצע הדרך, נעים לשמוע בלי להתעמק. You Like Me Too Much- השיר השני של ג'ורג' המופיע באלבום, ואשר באורח פלא מהווה מבחינת המילים ניגוד די בולט ל-I need you... שכן, בנ"ל מדובר על כך שהוא רוצה אותה והיא כבר לא, והנה כאן כבר בשם השיר ניתן לראות שלבחור יש הרבה יותר מדי בטחון עצמי... Though you've gone away this morning you'll be back again tonight Telling me there'll be no next time if I just won't treat you right You'll never leave me and you know it's true Cause you like me too much and I like you… סה"כ המקצב מזכיר את I need you, כלומר עוד שיר חינני ללא רגעי שיא או הרמוניה קולית נוגעת ללב. בכל זאת,נעים לשמיעה והליווי בפסנתר באמצע בהחלט נותן לו טאץ' נחמד.כאן לא מדובר בשיאי היצירה של הריסון, אבל בהחלט משאיר אותנו עם טעם של עוד. Tell Me What You See- כמו כל בן אנוש על פני האדמה, גם פול וג'ון לא לנצח מושלמים, ויש כאלו שאולי יחלקו עליי(עם מקלות ואבנים) אבל כשאני שומעת שירים כמו זה או כמו The word, שהם אולי תוצרים של קצת יותר מדי חשיבות עצמית, בסגנון "היי, אנחנו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, כל שיר שלנו קופץ לראש הבילבורד... אז בוא נחבר איזה שיר מהר, זה בטח יקרה גם לו" בכל מקרה, גם אם הם צודקים, אני חושבת שהשיר הזה חלש והשירה אפילו,רחמנא ליצלן, מעצבנת משהו. ביחד עם Act Naturally הנקודה החלשה של האלבום (מה שעדיין לא הופך את שניהם לשירים ממש גרועים, אבל היי, צריך להציב סטנדרטים כאן...) I've Just Seen A Face- אחד השירים היותר מיוחדים של הלהקה. פול פותח בשירה האצה רצה המתגלגלת יחד עם הגיטרה על הלשון. קצב נהדר עם פזמון קטנטן ונחמד באמצע . עיבוד נפלא ולא מעיק, שפשוט עושה לך כיף לשמוע, ונראה אתכם מצליחים לשיר את זה ביחד איתו. Yesterday- הו, אני מאמין באתמול. מה עוד לא נאמר על השיר הקטן הזה ? משיחות אקראיות עם כמה אנשים ששימשו לי,במקרה הזה,כמדגם,למדתי כי השיר הזה כל כך ידוע וכל כך נטחן למוות עד כי אינם יכולים לסבול אותו עוד ולשמוע אותו להנאתם עוד(ומדובר במעריצי הביטלס,לא פחות). ואכן, השיר עבר טחינה דקה (כיום הוא במצב צבירה של אבקת אפייה). בנוסף נבחר הנ"ל בסקר עולמי לשיר הביטלס האהוב ביותר בכל הזמנים. נכון שיש משהו מאכזב לדעת שהקהל העולמי לא מעדיף משהו מורכב או מתקדם יותר, אבל בכל זאת, אפשר להבין אותם. אם ננסה להתעלם מהאובר-דוס שנתנו לנו, וננסה לחזור אל השיר הזה, נגלה שמדובר בלא פחות מיצירת מופת. מילים פשוטות, ישר מהלב, משהו שיושב לנו בפינת המחשבות בכל פרידה, ואשר רק לעיתים רחוקות מעיזים להגיד. Yesterday All my troubles seemed so far away Now it looks as though they're here to stay Oh, I believe in yesterday Suddenly I'm not half the man I used to be There's a shadow hanging over me Oh, yesterday came suddenly Why she had to go, I don't know She wouldn't say I said something wrong, now I long For yesterday… מה אפשר עוד להוסיף על זה? הבחור שבור לב, ללא ספק.( ועם הקול הזה והמבט הרך הזה בעיניים, מי מאיתנו לא תימס כליל :p)גיטרה קלאסית פשוטה וכינורות מייבבים ברקע נותנים לנו את אחד מהשירים היפים ביותר שנוצרו על ידי הלהקה, תגידו מה שתגידו, עד כדי כך שהוא נשמע קצת זר לאלבום, ובמיוחד אחרי שיר כמו I've Just Seen A Face. קלאסיקה טהורה,לשמוע ולנצור. Dizzy Miss Lizzy- והופ, כבר הגענו לשיר האחרון באלבום. מ-Yesterday סוחט הדמעות אנחנו שבים למועדון ה-Cavern עם שיר רוקנ'רולי לחלוטין, כאמור בחזרה לתקופת ההתחלה שלהם (וההוכחה לכך היא שהשיר אינו מקורי) ואשר מזכיר לנו שהלהקה עדיין איננה ה-Carpenters אלא בעלת שורשים ל-Rocking n' Rolling, כמו שצורח ג'ון אל מיס ליזי, אהובתו ענוגת המראה, אותה הוא רוצה לשאת לאישה( אבל קודם הוא צריך לקבל אישור מהאמא, אלא מה). יש שיטענו שהשיר אינו ממש מתאים לאלבום אלא לאחד המוקדמים יותר, אבל לדעתי יש משהו יפה בניגוד שבין שיר לשיר בחלק השני של האלבום. בכלל זו דרך אופטימית לסגור את האלבום(הרי עדיין יש לנו קהל יעד,לא?) והשיר הזה פשוט עושה חשק לקום ולרקוד(מה חדש?...) ולסיכום? אלבום קלאסי לאמצע הדרך. בא לכם לרקוד ולפזז מול המראה עם גיטרה חשמלית בלתי נראית? יש. אתם אחרי פרידה כואבת במיוחד וצריכים משוה מרגיע לרקע? יש. רוצים לשמוע אלבום קל,נעים לשמיעה עם שירים קליטים ולא מעיקים? יש. רוצים לשמוע את רינגו משתטה? יש ויש. לאלבום הזה לא צריך מצב רוח ספציפי אחד. יש בו קצת מכל דבר, וביחד יוצא אלבום קלאסי נהדר(וזה גם חרוז).רק אל תגידו שלא הזהרתי אתכם: המערכת שלכם היא שתתלונן בסופו של דבר על אובר-דוס... אתם מוזמנים להגיב לוכתוב ביקרות משלכם.
 

HelterSkelter1

New member
דווקא Ticket To Ride

הוא שיר מיוחד יחסית. מומלץ בעיקר לשים לב לאופן התיפוף של רינגו בשיר הזה, ולמקצב (*לא* המשקל, ה*מקצב*). לדעתי זה השיר הטוב באלבום.
 

John LennonS

New member
חוץ מזה שהביקורת מעולה../images/Emo45.gif

יש לי משהו לאמר לגבי You`ve got to hide your love away ו You`re gonna lose that girl. הם לדעתי שיים עלי אופי טיה דה אולי בזכות השם להם גם. וחוץ מזהYesterday הוא באמת שיר מעצבן לדעתי. כל הכבוד לא הייתי מנסח את הדברים טוב יותר!!!!:)
 

ל נ ו ן

New member
יש לה כרטיס ... ולא אכפת לה

מקור שם השיר "Ticket to ride” דווקא מיוחד בעליל ... בניגוד להשמצות הפרועות שלא מצאו שום יחוד בשיר ... בהמבורג של שנות השישים (שם כזכור רבצו הרביעייה תקופה ), זונות חויבו לעבור כל מיני בדיקות רפואיות לאשר כי הן בריאות בטרם יינתן להם רישיון "עסק" וכתוצאה מכך , כל בחורה העסקה במקצוע המשובב , נדרשה להסתובב עם "כרטיס" ...(כך אכן הרשויות כינו זאת – Ticket) ג'ון , מצויד בהומור הבריטי המשובח שלו הפך את האנקדוטה ל”ticket to ride” , על הכרטיס כבר הסברתי , ובאשר ל"נסיעה" המדוברת , ובכן , תסיקו בעצמכם ... השיר , דא עקא , מדבר על בחורה שלקחה לעצמה "נסיעה" מחוץ לחייו של ג'ון ...
 

Tomer 123

New member
אין מילים

פשוט ביקורת מדהימה לאלבום מדהים!!! רציתי לכתוב גם ביקורת, אבל פשוט אמרת את כל מה שחשבתי על האלבום הזה. בעיני, זה תחילת המפנה של הלהקה. מפנה שהמשיך ב"Rubber Soul" וקיבל תאוצה רצינית ב"Revolver". השירים כאן נעים משירים קלילים נוסח האלבומים הקודמים, להתפתחויות מוסיקליות מפתיעות משהו. הפייבוריטים שלי (רשימה חלקית מאוד): The Night Before - שיר קטן, קליל וכיפי. Ticket to Ride - אחלה של רוק'נרול קליט ופשוט I've Just seen a Face - לא שיר מ-א-ו-ד ידוע, אבל אני פשוט מת עליו. I Need You - שיר מוקדם של ג'ורג', שכבר מעיד על יכולת הכתיבה המעולה שלו.
 
הפייבוריטים שלי...

טוב, זה כמעט כל האלבום, אבל: yesterday (כן, למרות שזה אבקה מיקרוסקופית) help you're gonna lose that girl (שיר מדהים לדעתי... הקצביות שלו נהדרת) I've just seen a face (תאוצה!) you like me too much (הפתיחה שלו מאד מאד יפה (לדעתי))
 

Tomer 123

New member
מסכים

הפתיחה של You Like Me Too Much, עם האורגן, מאוד מרשימה ויפה ואת Yesterday אני אוהב, אבל, בינינו, כמה אפשר?...
 

ל נ ו ן

New member
רינגו סופרסטאר

“They gonna put me in the movies , They gonna make a big star out of me , we'll make a film about a man that sad and lonely , and all Ive got to do is , Act Naturally מיד לאחר צאת סרטם הראשון ,"a hard days night” , שהיה , באופן לא מפתיע במיוחד , הצלחה קופתית כבירה, החליטו האולפנים להפיק ולהוציא סרט שני בכיכובם של ארבעת המופלאים , והפעם , בניגוד להפקה החסכנית על גבול הקמצנית של סרטם הראשון ,מודעים טוב בהרבה לקיומם של ארבעת מטילי ביצי הזהב הטהור שהם אוחזים, האולפנים שפכו כסף גדול יחסית ... והתוצאה שלא איחרה להגיע לקראת סתיו שנת 1965 היתה עוד פנינה קולנועית בכיכוב הרביעייה. ... הסרט Help!. אתרי צילום אקזוטיים , צבע (סרטם הראשון צולם , להזכירכם , בשחור לבן) , תסריט שניחן בחוסר ריאליזם קיצוני , עלילה הזויה , צוות שחקנים נרחב ומשובח , ארבעת המופלאים ג'ון , פול, ג'ורג' ומעל לכולם רינגו אשר מסתנכרנים בצורה מושלמת עם אחד מפסי הקול הנפלאים ביותר שנוצרו עבור סרט (ולא נכנס כאן לתיאוריית הביצה והתרנגולת) יצרו את התוצאה המתבקשת ... עוד אירוע קולנועי מונומנטלי שחייב שישכון בכל בית בעל זיקה חיפושיתית , סרט קאלט לעילא ולעילא אשר מגלם בתוכו בצורה מופלאה את כל מה שהחבריה העליזה יצרו עד כה ומרמז ברמזים דקיקים מה עוד צופנים לנו אלה בעתיד . לחובבי הביטלס ממש לא ישנה שלמעשה שום דבר בעל ערך קולנועי לא מתרחש בו , העלילה הפלאקטית המגוחכת שממש לא מתקדמת לשום מקום , הדיאלוגים המגומגמים "I'm moving my left leg, I'm moving my right leg" שהושמו בפיהם של האגדות וחוסר כשרון המשחק ההכרחי והבולט של הרביעייה (אולי למעט רינגו שניחן באיזשהו כשרון עמידה מול מצלמות ), אף אחת מהעובדות הנ"ל לא ממש מהווה פקטור ולמעשה היא לא ממש רלוונטית יען כי הסרט מודע לעצמו בעליל ונפטר במהירות שיא מנפתולי העלילה שלו ומגיע בזריזות , פעם אחר פעם , לשיר הבא, והשירים הללו מוגשים בצורת קליפים במיטב מסורת הMTV ומצולמים באתרים אקזוטיים ברחבי הגלובוס אשר כוללים את החופים זהובי השמש של איי הבהמאס ,הפסגות המושלגות של האלפים האוסטרים (מי לא מכיר את הקליפ הנפלא של Ticket to ride שמציג באופן מקסים את הפער האדיר בין חוסר כישורי הגלישה של הרביעייה אל מול הכשרון המוסיקלי הידוע ) , ואתרים שונים בבריטניה ובארצות הברית , אתרים , ואתם יכולים להבין זאת לבד , שאין להם שום קשר מהותי (אלא אם כן הונחה חתיכת קרטון על לשונך טרם לכן ו/או לחילופין צרכת כמויות נכבדות של מריחואנה , אותו עשב שוטה שהביטלס (ולא רק הם) גילו באותה תקופה) למהלך עלילת הסרט ועוד פחות מכך לנושאי השירים. “Well I bet you,Im gonna be a big star , might win an Oscar you can never tell The movies gonna make me a big star , cause I can play the part so well “ טיפונת על העלילה ... מכיוון שלאחר סרטם הראשון , רינגו קיבל ביקורות כה נלהבות על כשרון המשחק השלו , שבמאמר מוסגר אני חייב לציין שהוא אכן עלה עשרות מונים על כשרון המשחק של השלישייה הנותרת , הוא זה שקיבל את התפקיד הראשי בסרט , והעלילה נרקמת פחות או יותר מסביבו ... הוא יורש טבעת קסמים (לא מפתיע ...) אשר מגלמת בתוכה כוחות על ועקב רצונה של כת עוינת במיוחד לשים ידה על הטבעת הנ"ל אשר תאפשר לכל המחזיק בה לשלוט בעולם הוא ושלושת חבריו הסטלנים נרדפים במהלך הסרט על ידי גלריה של טיפוסים עלק מרושעים ...זהו למעשה מרכז העלילה ומסביב לנראטיב הבנאלי הזה מתרחשות עוד כל מיני עלילות משנה זעירות אשר בסופו של דבר מתנקזות כולן לפאנץ' ליין הסופי שפותר (כצפוי) את כל הבעיות (הוא לא ממש פותר את הבעיה המרכזית העלילתית של הסרט שללא ספק לא היה מושקע מבחינה תסריטאית, אך כמו שאני מרמז , לא היה בכך צורך) . כצפוי , כל חברי הלהקה הליברפולית התלוננו על התסריט באומרם שהם למעשה מתפקדים בו כסטטיסטים וכל זאת בסרטם שלהם ,אך מכיוון שהסרט , הבמאי, התסריטאי והחברים לא ממש לקחו את עצמם ואת הסרט ברצינות יתרה (כל סצינה בסרט צולמה לפחות תריסר פעמים עד שהחבריה הואילו בטובם שלא לפרוץ בצחוקים מתגלגלים לנוכח התסריט המגוחך והסיטואציות ההזויות בהם העמידו אותם וכל זאת בשעה שהם מסוממים כדבעי ... נפלאות המריחואנה), זה לא ממש רלוונטי וכמו שכבר ציינתי בהתחלה ומתחת כל עץ רענן, לא עלילת הסרט היא זו שהופכת אותו למה שהוא - פנינה. והנה כמה ציטוטים נבחרים שישפכו עוד קצת אור על הסרט ציטוט של במאי הסרט ריצ'ארד לסטר שמתאר את האווירה המעושנת בזמן הצילומים . "It was because they were put up against professional actors who were saying these bizarre lines better than they did. The Beatles made no real attempt at them because they were stoned throughout and probably thought "oh, sod this". The Beatles used pot as a continuing device to amuse themselves because film-making didn't amuse them any longer. We had some wonderful times, but it had all become a bit of a giggle. The novelty of being around a film crew had obviously worn off and pot was there to alleviate the bordeom of hanging around between takes." גם לג'ורג' יש מה להגיד , אם כי עושה רושם שלא היה מי שיקשיב לו ... "Well be making another film in February, but I've no idea what it'll be all about. I hope there are no songs in it. It was all right getting songs in the last one because we had an excuse, they worked into the film all right. But I don't like these films where everybody bursts into song for no reason and you have a full orchestra blasting out from nowhere. Yes, I'd prefer to make a film without any singing." ג'ון ממשיך ומסביר לאן נעלמו ה"טייקים" הטובים ביותר "Help! was a drag becasue we didn't know what was happening. In fact, Richard Lester was a bit ahead of his time with the Batman thing but we were on pot by then and all the best stuff is on the cutting room floor, with us breaking up and falling all over the place." פול עוסק בהשוואות "A lot more vague...but looking back on it, Help! isn't such a bad film. It's more of a fun romp, but I think that A Hard Day's Night is the better of the two." ואני מיד אחריו ...התסריט חלש , השחקנים לא יזכו באוסקר (גם לא רינגו , באופן מפתיע) , עננות הגראס מעל ראשי הרביעייה איבכו מעט את המסך ... אבל החינניות הביטלסית והמוסיקה המצוינת עומדים מעל כל זה והופכים את הסרט הנ"ל להרבה יותר משווה לצפייה. קחו בוקר חופשי (מניסיון , בוקר – צהריים הם ללא ספק הזמן המתאים ביותר לצפייה ) לכו לאוזן השלישית , תתפללו לטוב , תחזרו הביתה , שבו מול המרקע ... ופשוט ... תתהפנטו. Well I hope youll come and see me in the movies , Then Ill know that you will plainly see , The biggest fool that ever hit the big time , and all Ive got to do is Act naturally”
 

ל נ ו ן

New member
ולזוג שרשורים רלוונטיים

אנקדוטה שמשתרשרת לה מחדש במקום הראוי שנוגעת לסרט HELP! ובכן ,כל פורום בנושא מוסיקה שמכבד את עצמו , אשר את חלק הארי מזמנו אוהב להעביר בהתנצחויות האינסופיות שכותרתן , גם הן , אינסופיות ומגוונות וכוללות את הספק קביעות ספק תחינות "מי הגיטריסט הטוב ביותר בכל הזמנים?" "מהו האלבום הטוב ביותר של להקת חמסה?" "מהי בלדת הרוק שגרמה למקסימום מתאבדים תוך 24 שעות מרגע שידורה" וכו' , לעיתים מגיע לנושא הללא ספק מאתגר שכותרתו לא פחות מרנינת נפש "מי המתופף הטוב \ משפיע \ מתקדם \ מטורף \ מחק את המיותר הטוב ביותר בכל הזמנים?" וכשנזרקת הקושיה הנ"ל לאוויר ואלפי נושאי דעה שונים ומשונים מתחילים להתווכח ולזרוק השמצות אישיות זה בפניו של זה , נפקד בד"כ מקומו של אחד , שנולד בשם ריצ'ארד, ועקב צירופי מקרים מפתיעים ומסמרי שיער נדון שקשורים לטבעת אחת ואצבע אחת , קיבל את הכינוי רינגו (לא לפני שגידל פלומת שיער מקסימה) והשאר רשום לו בדברי ימי ההיסטוריה. ובכן , מכיוון שאינני מסוג הטיפוסים חובבי ההתנצחויות האינסופיות , ולמרות שללא ספק יש לי מה להגיד בסוגיה הנדונה , אני אוותר על השלב של הצגת השאלה ואעבור ישר לעובדות , יען כי לימדוני שעם עובדות לא ניתן להתווכח . והעובדות רבותי , ללא ספק מדהימות , עובדות שידירו שינה מכל ביטלמן ממוצע ודני רובס פחות ממוצע ... עובדות שיגרמו לפיל קולינס להסתתר מתחת לשטיח ולניל פירט לאכול את הכובע מרוב מבוכה ... גבירותי ורבותי , ללא בזבוז זמן מיותר ניגש ישר לעובדות : ובכן , מדובר בקליפ הידוע לשיר Ticket to ride מתוך הסרט Help! ... זה הזמן שלכם להיכנס למתח שיא ולקפוץ לשרשור הבא בשביל שנוכל להמשיך ...
 

ל נ ו ן

New member
העובדות

ספרו נא את מספר הידיים בתמונה הנ"ל שהיא שוט מתוך הסרט Help! כמו שכבר רמזתי בפתיל הקודם ... ספרו שוב רבותיי , אל תתביישו , ושוב אם צריך עתה , חלקו את המספר שהתקבל בשתיים ... אלוהים אדירים !!! משהו שם לא מסתדר תשע לא מתחלק בשתיים !!! תשע לא מתחלק בשתיים !!! משהו שם לא בסדר זה לא חלום !!! למישהו שם יש אקסטרה יד !!! רואים בבירור שהיא לא שייכת לא לג'ורג' ולא לפול , ניתן להניח שהיא שייכת לג'ון או לרינגו ... ומהיכרותנו הממושכת עם הלנון החביב , שכוללות הצצה לתוך חדר המיטות שלו , עשרות ראיונות טלוויזיונים ואינספור קליפים בהם ניתן לראות בבירור שלג'ון ללא ספק יש מספר ידיים תקין לחלוטין כלומר שתיים ... אנחנו נאלצים להגיע למסקנה המדהימה , המפתיעה והכל כך ברורה למעשה ... לרינגו יש שלוש ידיים !!! ובכן , אני לא רוצה להיכנס אתכם לכל מיני חוקים אנטומיים שונים ומשונים .. אך קביעתי לא משתנה , רינגו הוא ללא ספק המתופף המשוכלל ביותר בתולדות הרוק ... עכשיו , אחרי שנרגעתם , ניגבתם את אגלי האושר שנמרחו על מצחכם ופלטתם צווחת "ידעתי את זה תמיד , יש בו משהו שאין למתופפים האחרים!!" ועכשיו גבירותיי ורבותיי , לאחר שסיימנו והעובדות הוצגו בצורה חדה ומפלחת לבב ... נוכל לומר לכל חברינו היקרים חסידי ג'טרו טול ופראנק זאפה , חסידי police וג'נסיס שכל כך אוהבים להטיח בפנינו הנדהמות "אמנם הביטלס ללא ספק היא הלהקה בהא הידיעה אבל המתופף שלהם לא מי יודע מה" את התשובה המוחצת "אולי ... אבל הוא יכול לתופף ולחטט באף בו זמנית .
 

ל נ ו ן

New member
הנה בא השני

אנקדוטה שניה שקשורה לסרט שמצאה לה סוף סוף את השרשור המתאים והיא נוגעת , (תרתי משמע) באחת התקריות התמוהות והמשעשעות ביותר שעלו על מסך הקולנוע בין השנים 1964 -1965 והיא כמובן תקרית הביקיני המפורסמת או כפי שאני מכנה אותה "נגע או לא נגע". הסרט HELP! ללא ספק סיפק לחובבי הרביעייה המופלאה כמה רגעים שלא יסולאו בפז , פול מעשן עשרות ק"ג של גראס , רינגו מחליק לו על השלג באלגנטיות שיא , ג'ון ממלמל משפטי מפתח שאני בספק אם הוא עצמו הבין את משמעותם ועוד כהנה וכהנה פנינים . השיא ללא ספק הגיע בקליפ השיר Another girl ( ....) , בו , החבר'ה משתעשעים להם על חוף ים בהאמי טיפוסי (סלעים , אצות , בריטיות נאוות בביקינים). ובשיא היצירה , פול משתמש באחת הבחורות בביקיני בתור "גיטרה"... בידו הימנית הוא אוחז בידה הפשוטה לפנים כאילו זו היתה גשר של גיטרה , ובידו השנייה (כזכור , יש לו רק שתיים ) הוא פורט על צידי גופה במקצב רוק'נרולי הכל כך אהוב עליו ועל החבר'ה איתם הוא הסתובב באותה תקופה ... ואז מתרחש האירוע המפעים... (כמובן , הכל מגובה במסמכים , תמונות , ועדויות חיות) ואלה מכם שעדיין יפקפקו בסופו של הדיון מוזמנים לגשת לספריית הוידאו הקרובה למקום מגורכם (לגלות שאין שום מצב בעולם שמשכירים שם את הסרט הלפ) להתבאס קצת , ולחזור הביתה. ובכן , פול החביב , בסערת הנגינה הוירטואלית על גופה של הבריטית החסודה , שולח את ידו קרוב מדי , ונוגע בחזה של הבחורה המופתעת , האירוע יכול היה להיות זניח בעליל , אלמלא פול דאג , בעזרת שפת גופו ופרצופו הנבוך בעליל בשעה שהאירוע התרחש להכריז קבל עם ועדה שמישהו פה פספס אקורד.... ונעבור לעדויות המזעזעות ...
 

ל נ ו ן

New member
חשוד מאוד

ובכן בתמונות 1- 3 ניתן לראות את תחילת המהלך המפליל , בו פול פורט באופן קרוב בעליל על גופה של ה"נערה הנוספת" בתמונה מס 4 מתרחש האירוע שכל כך מביך את פול , ושימו לב להבעת פניו בתמונה מס 5 ... הבעה שכולה אומרת ... אופס , פספסתי בתמונה מס 6 ניתן לראות שהוא חוזר לפרוט , אם כי ... עכשיו ... הוא לוקח מרחק ביטחון... אז נגע או לא נגע ?? , כמו תמיד , אתם תחליטו , ואני אמשיך להשתעשע על חשבונו של פול ...
 

Another Girl

New member
וואו!

אני לא מאמינה,סוף סוף ביקורת לסרט....ועוד משובחת! שיחקת אותה
 

Tomer 123

New member
מעולה!

ביקורת הסרט הראשונה שנכתבה כאן!!! מזל טוב
לדעתי, Help! הוא סרט מהחלשים של הביטלס, Hard Day's Night מועדף עליי. אבל זה סרט מאוד נחמד וחביב, בלי התחייבות למשהו יומרני במיוחד. בסה"כ התסריט לא מ-ד-ה-י-ם והמשחק של הלהקה (ואני מסכים שרינגו יוצא דופן) לא מרשים במיוחד, אבל הכל מתגמד לעומת המוסיקה המופלאה...
 

John LennonS

New member
אני חושב שזו ביקורת מעולה

הוצאת לי הרבה מילים מהפה אבל הנה כמה שאני חייב להדגיש...סרט מחורבן האמת, משעמם להפליא, ללא טיפת קשר למציאות. לא היה ברור על מה ולמה הסרט נעשה ומדוע מישהו ירצה להשקיע בדבר כזה ולמה אנשים ירצו לראות את הסרט יותר מפעם אחת (אפילו לא פעם אחת) מעבר לעובדה שיש בו שירים אדירים. הביטלס לטעמי מאבדים קצת מערכם בסרט, יש בו סוג של שפלות לטעמי ולכול חובבי הביטלס אני ממליץ לצפות פעם אחת לכל היותר בסרטים האלו וכדי לא להרגיש בשפלותם הנלוזה...
 
למעלה