חלק 2
You're Going To Lose That Girl- שיר שמהווה אולי חזרה להתחלה של הלהקה. הסגנון בנאלי משהו- לשיר פחות או יותר קצב אחיד לאורך כל השיר אבל הבנו את הנקודה- אתה חייב לשמור על הבחורה שלך או שאחטוף לך אותה מבין האצבעות. כמובן שגם הבנאלי ביותר של הביטלס הוא לא פחות מנפלא- ופשוט כיף לשיר את השיר(ובינינו,לא פחות כיף לשיר את הקול השני-A.K.A "Yes, yes, you're gonna lose that girl...)
Ticket To Ride- שיר שמתחבר סגנונית לקודמיו מכל הבחינות-הרמוניות, נגינה, מילים- היא עוזבת אותי, ולא יודע למה. אין לשיר הזה לעניות דעתי משהו שמייחד אותו מאחרים(מה שלא מוריד מהאיכות שלו חלילה) ולכן לא ארחיב עליו יתר על המידה.
Act Naturally- ומשני החבר'ה הסופר קריאטיביים שלנו אנחנו מגיעים אל רינגו, המתופף החמוד ולא מזיק שמנסה להשחיל כאן איזה משפט, ומה חבל שלהיט קלאסי לא יוצא לו כאן. לדעתי זו נקודת התורפה של האלבום, עם שיר חביב מינוס וקול בערך עם אותו דירוג שמודיע לנו שהבחור מתעתד לפתוח בקריירה קולנועית מצליחה-וכל זאת בגלל שיוכל לשחק בטבעיות יתרה את תפקיד הבחור שבור הלבב(נחשו למה). הקוריוז שכן נוכל למצוא כאן הוא שרינגו יקירנו אכן יפצח בקריירה קולנועית(אמנם לא משגשגת מדי,אבל עדיין ראויה לציון) שנים מספר לאחר מכן,לאחר שיבלוט במשחקו לטובה בסרטי הלהקה עטורי האוסקרים(?)...לא משכנע,הפעם,אבל יופי של אתנחתא קומית.
It's Only Love- והנה נושא שלא זכינו לראות באלבום ובכלל- כאבי אהבה. הוא אומר לה שהוא אוהב אותה(אלא מה) אבל זה כואב... ובכלל,למה לריב, נשמה? שיר די פשוט הן מבחינת המילים והן מבחינת העיבוד,ובאמת הוא אמצע הדרך, נעים לשמוע בלי להתעמק.
You Like Me Too Much- השיר השני של ג'ורג' המופיע באלבום, ואשר באורח פלא מהווה מבחינת המילים ניגוד די בולט ל-I need you... שכן, בנ"ל מדובר על כך שהוא רוצה אותה והיא כבר לא, והנה כאן כבר בשם השיר ניתן לראות שלבחור יש הרבה יותר מדי בטחון עצמי... Though you've gone away this morning you'll be back again tonight Telling me there'll be no next time if I just won't treat you right You'll never leave me and you know it's true Cause you like me too much and I like you… סה"כ המקצב מזכיר את I need you, כלומר עוד שיר חינני ללא רגעי שיא או הרמוניה קולית נוגעת ללב. בכל זאת,נעים לשמיעה והליווי בפסנתר באמצע בהחלט נותן לו טאץ' נחמד.כאן לא מדובר בשיאי היצירה של הריסון, אבל בהחלט משאיר אותנו עם טעם של עוד.
Tell Me What You See- כמו כל בן אנוש על פני האדמה, גם פול וג'ון לא לנצח מושלמים, ויש כאלו שאולי יחלקו עליי(עם מקלות ואבנים) אבל כשאני שומעת שירים כמו זה או כמו The word, שהם אולי תוצרים של קצת יותר מדי חשיבות עצמית, בסגנון "היי, אנחנו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, כל שיר שלנו קופץ לראש הבילבורד... אז בוא נחבר איזה שיר מהר, זה בטח יקרה גם לו" בכל מקרה, גם אם הם צודקים, אני חושבת שהשיר הזה חלש והשירה אפילו,רחמנא ליצלן, מעצבנת משהו. ביחד עם Act Naturally הנקודה החלשה של האלבום (מה שעדיין לא הופך את שניהם לשירים ממש גרועים, אבל היי, צריך להציב סטנדרטים כאן...)
I've Just Seen A Face- אחד השירים היותר מיוחדים של הלהקה. פול פותח בשירה האצה רצה המתגלגלת יחד עם הגיטרה על הלשון. קצב נהדר עם פזמון קטנטן ונחמד באמצע . עיבוד נפלא ולא מעיק, שפשוט עושה לך כיף לשמוע, ונראה אתכם מצליחים לשיר את זה ביחד איתו.
Yesterday- הו, אני מאמין באתמול. מה עוד לא נאמר על השיר הקטן הזה ? משיחות אקראיות עם כמה אנשים ששימשו לי,במקרה הזה,כמדגם,למדתי כי השיר הזה כל כך ידוע וכל כך נטחן למוות עד כי אינם יכולים לסבול אותו עוד ולשמוע אותו להנאתם עוד(ומדובר במעריצי הביטלס,לא פחות). ואכן, השיר עבר טחינה דקה (כיום הוא במצב צבירה של אבקת אפייה). בנוסף נבחר הנ"ל בסקר עולמי לשיר הביטלס האהוב ביותר בכל הזמנים. נכון שיש משהו מאכזב לדעת שהקהל העולמי לא מעדיף משהו מורכב או מתקדם יותר, אבל בכל זאת, אפשר להבין אותם. אם ננסה להתעלם מהאובר-דוס שנתנו לנו, וננסה לחזור אל השיר הזה, נגלה שמדובר בלא פחות מיצירת מופת. מילים פשוטות, ישר מהלב, משהו שיושב לנו בפינת המחשבות בכל פרידה, ואשר רק לעיתים רחוקות מעיזים להגיד. Yesterday All my troubles seemed so far away Now it looks as though they're here to stay Oh, I believe in yesterday Suddenly I'm not half the man I used to be There's a shadow hanging over me Oh, yesterday came suddenly Why she had to go, I don't know She wouldn't say I said something wrong, now I long For yesterday… מה אפשר עוד להוסיף על זה? הבחור שבור לב, ללא ספק.( ועם הקול הזה והמבט הרך הזה בעיניים, מי מאיתנו לא תימס כליל
)גיטרה קלאסית פשוטה וכינורות מייבבים ברקע נותנים לנו את אחד מהשירים היפים ביותר שנוצרו על ידי הלהקה, תגידו מה שתגידו, עד כדי כך שהוא נשמע קצת זר לאלבום, ובמיוחד אחרי שיר כמו I've Just Seen A Face. קלאסיקה טהורה,לשמוע ולנצור.
Dizzy Miss Lizzy- והופ, כבר הגענו לשיר האחרון באלבום. מ-Yesterday סוחט הדמעות אנחנו שבים למועדון ה-Cavern עם שיר רוקנ'רולי לחלוטין, כאמור בחזרה לתקופת ההתחלה שלהם (וההוכחה לכך היא שהשיר אינו מקורי) ואשר מזכיר לנו שהלהקה עדיין איננה ה-Carpenters אלא בעלת שורשים ל-Rocking n' Rolling, כמו שצורח ג'ון אל מיס ליזי, אהובתו ענוגת המראה, אותה הוא רוצה לשאת לאישה( אבל קודם הוא צריך לקבל אישור מהאמא, אלא מה). יש שיטענו שהשיר אינו ממש מתאים לאלבום אלא לאחד המוקדמים יותר, אבל לדעתי יש משהו יפה בניגוד שבין שיר לשיר בחלק השני של האלבום. בכלל זו דרך אופטימית לסגור את האלבום(הרי עדיין יש לנו קהל יעד,לא?) והשיר הזה פשוט עושה חשק לקום ולרקוד(מה חדש?...)
ולסיכום? אלבום קלאסי לאמצע הדרך. בא לכם לרקוד ולפזז מול המראה עם גיטרה חשמלית בלתי נראית? יש. אתם אחרי פרידה כואבת במיוחד וצריכים משוה מרגיע לרקע? יש. רוצים לשמוע אלבום קל,נעים לשמיעה עם שירים קליטים ולא מעיקים? יש. רוצים לשמוע את רינגו משתטה? יש ויש. לאלבום הזה לא צריך מצב רוח ספציפי אחד. יש בו קצת מכל דבר, וביחד יוצא אלבום קלאסי נהדר(וזה גם חרוז).רק אל תגידו שלא הזהרתי אתכם: המערכת שלכם היא שתתלונן בסופו של דבר על אובר-דוס... אתם מוזמנים להגיב לוכתוב ביקרות משלכם.