ניצנים 2007 חלק ב'

Hosh17

New member
חוויות ממוניקה סקס

טוב אז מוניקה להקה שאני מאוד אוהבת בכללי. אחד הדברים שאני שונאת בפסטיבלים שכאלה זה את העובדה שאתה צריך לעמוד הרבה על הרגליים בשביל ההופעה שלך, כי לפני זה דפקו 2 הופעות של כאלה מעפנים, ואתה הרי רוצה לעמוד קדימה איפשהו. אני יוצאת מנקודת הנחה שתמיד אחרי שאני חוזרת מהופעות חשמליות אני חוזרת חולה ושבורה, הבנתי שזו התעללות לגוף ומאז אני מעדיפה הופעות אינטימיות במועדונים. אבל נו מילא, מחכה לי גם סלקום ווליום, אחרי זה אני אחזור למתכונת ההופעות האינטימיות
ההופעה של מוניקה התחילה טוב, אפילו מצויין, עם שנים חסומות!!! אני מתה על השיר הזה. כמו רן גם אני לא אהבתי במיוחד את רצף השירים השקטים, באנו להופעה כדי להתפרק ולהשתולל, ורובנו היינו על הקצה שם - מחוצים, מזיעים והרגליים רועדות מהעומס חחח במכה אפורה לא ציפתי שיהיו כאלה אנרגיות מצד הקהל, היה יפה, שיר חרוש אבל עדיין יפה. השיר החזק ביותר היה בסוף, על הרצפה, וסבלתי בו מאוד כי נכנסתי לקהל יחפה בתחילת ההופעה, ובשיר הזה זה היה באמת השיא כשכולם בקהל התחילו להשתולל, זה לא היה נראה כמו אנשים בהופעה, זה היה נראה כמו מלחמת שוורים, קטטה המונית, אנשים עפו אחד על השני, חצי קהל ירד לרצפה וחצי קהל נפל עליו... ועוד ועוד ועוד. ירד לי דם בציפורניים, הם היו נפוחות כמו בלון חחח... יצאתי משם ממש עם כאבים רציניים, בקושי הצלחתי ללכת. הרגישו את החיסרון של הגיטריסט, יש ללהקה קצת יובש לדעתי, אין להם אנרגיה גדולה. זה בעיקר מורגש עם יהלי לדעתי
אחרי ההופעה הלכתי לאוהל צ'אי לצפות בשרון הולצמן, הבחור חמוד ואנרגטי והכי זקוק בעולם לתשומת לב!!!!! אני מודה שהרבה יותר סבבה היה לשבת על נרגילה ולשמוע מלכת הפלקט, השירים התאימו לאווירה, כי שרון הפך את ההופעה שלו להופעה חשמלית בעמידה בערך. שמחתי לשמוע שירים של אבטיפוס, להקה טובה. סיכוי קלוש עשה לי את הערב
בכלל, הרעיון של האוהל צ'אי הזה פשוט טוב לדעתי. בזמן שבמסיבה מתפרעים הערסים והפרחות שבאו לניצנים מסיבה לא ברורה, באוהל צ'אי מתרכז הנוער הנורמלי שיושב לשמוע את המוזיקה הלא מיינסטרימית כל כך, והכי נהנה בעולם לשכב על המזרונים ולהקשיב למילים ולמוזיקה חדשה. ככה זה צריך להיות.
 

Hosh17

New member
חוויות מההופעה של אביב גפן

טוב, אביב הוא אחד האמנים המועדפים עליי, ויש שיגידו שהוא התמסחר, השתנה, הומו, מכוער, שר כמו צפרדע ועוד ועוד - אבל בלילות הכבדים שלי זה אני והאלבומים שלו, אני והשירים, וכל המאחורה של "אביב גפן" כבר לא קיים. מאוד ציפתי להופעה טובה כמו שהוא תמיד ניתן בניצנים, וקיבלתי חרא לפנים! הבנאדם עלה ונתן להיטים אחד אחרי השני, באמת, התאכזבתי, באמצע ההופעה התיישבתי על הרצפה בין הרגליים של האנשים וקמתי לאחד השירים, אולי בוקר טוב איראן זה היה. הקהל היה נוראי, המעריצים הישנים של אביב נבלעו בין כמויות הערסים עם שרשרת "חי" על הצוואר שצועקים את מחר בגימגום תוך כדי חיוכים והנפות ידיים לבנות ליד. זה לא מה שמגיע לכישרון כמו אביב
. אבל הוא בוחר בזה כל פעם מחדש שהוא נכנס ונכנס לתוך הגלגל"צ הזה. כשהוא עלה עם המסכה הלב שלי התחיל לרעוד מהמחשבה על ההופעה החלומית הראשונה שאני אהיה בה. תמיד קינאתי בחבר'ה האלה שזכו להיות בהופעות הישנות והטובות שלו, שהוא שם פלייליסט גאוני והתלבש כמו כוסית נוצצת וצרח בלי סוף. חשבתי שהפעם אני אטעם מזה קצת אבל התאכזבתי. מה שכן, הוא קצת התעלה על עצמו מבחינה בימתית, כי בהופעות שלו בתקופה האחרונה הוא לא יוצא מגדרו אף פעם, בקושי עושה טובה כשהוא זז. הביצוע לסוף העולם היה טוב, הכי טוב בהופעה, אביב סוף סוף ניצל את הבמה כמו שצריך, וגם את הקול הצפרדעי שלו, והיה ביצוע טוב. עכשיו מעונן גם כן לא התלהבתי, לא יודעת למה, זה לא אביב שמוציא את הגרון שלו, שמפתיע. את השבירת גיטרה לא ראיתי אבל בקטנה. לסיכום - הוא מוכשר, הוא יכול יותר ממה שהוא עושה כרגע, והוא בוחר לעשות לא טוב. הוא מאבד את הקהל האיכותי שלו. הוא כנראה לא שר נדירים בהופעה מהסיבה שאין לו למי לשיר, כי רוב הקהל בכלל לא מכיר אותם. זה מן גלגל שכזה. ההופעה של מלכת הפלקט הייתה טובה, אני לא הכרתי את הלהקה לפני כן חוץ מאת השיר מליון פעם, והופתעתי. שמים שם בבמת צ'אי אמנים שזקוקים לתשומת לב, הם אומרים שלום ויורדים מהבמה ועולים שוב ויורדים שוב, מה שאמן מתנשא בסדר גודל של במה מרכזית בניצנים לא היה עושה. הם מבקשים מהקהל לעמוד, לשיר, למחוא כפיים וכו'... אבל מגיע להם. דרך ההופעה הזו נפתחתי ללהקה. ההופעה של נינט (בתור אחת שהעריצה אותה קשה עד לפני שנה) הייתה מביישת. אני לא מתה עליה, אני לא חושבת שהשירים הבינוניים שלה מצדיקים את הביצועים הבימתיים האלה שלה. שיר בינוני מאוד לא ראוי להתפרעויות האלה שלה. היא מתנהגת כאילו היא צמאה לשמוע צליל גיטרה חשמלית. סוף סוף נותנים לה את ההזדמנות להוציא החוצה את נינט הרוקיסטית, והיא לא מוצאת את האיזון והעיניין מאבד פרופורציות כשהיא לא מפסיקה לזוז על הבמה גם כשממש לא צריך. רק הביצוע לאל תדאג היה טוב, לא בגללה, בגלל הקהל חחח
 
למעלה