טיעונים מעגליים ואחרים
1. אכן ידין טען לתיארוך השערים בחצור מגידו וגזר לימי שלמה על בסיס המקרא. כיום טוען פרופ' ישראל פינקלשטיין לתיארוך אותם שערים לימי אחאב ושכבות אחרות לימי ירבעם השני. ומה הבסיס לתיארוך החדש? א. האם יש לנו תאריכים רדיומטריים ברורים משכבות אלו בדיוק? ב. האם פרופ' פינקלשטיין ביצע מחקר קראמי טיפולוגי מקיף על כלי החרס של התקופה? ג. האם נתגלו במגידו, או באתר אחר, כתובות בניה של מלכים אלו? אכן ידין ובני דורו (ואתמול הייתי בהלוויתו של ההיסטוריון פרופ' אברהם מלמט, אולי אחרון החוקרים של דור המייסדים), היו נאיביים וקיבלו את הנתונים המקראיים כאמינים ביותר, ויש מקום לביקורת על גישתם. אבל מה יש לנו כיום במקום? חוקרים הממציאים תמונה היסטורית או ארכיאולוגית אלטרנטיבית, רק למען האלטרנטיביות, ובכך יוצרים מיתולוגיות מודרניות. אין לי כל בעיה לשנות גישות ולשנות את הבנתן של תופעות ארכיאולוגיות והיסטוריות, אבל שהדברים יהיו מבוססים על נתונים חדשים, ולא בניני קלפים שאין להם בסיס. 2. ארכימדס אמר: "תנו לי נקודת משען ואעתיק את כדור הארץ ממקומו". ידין הציע את "שערי שלמה" בחצור מגידו וגזר כנקודת משען למחקר אמצע המאה העשירית לפנה"ס. אני מסכים שנקודת משען זאת בעייתית ואין לי כל בעיה לזנוח אותה. פרופ' פינקלשטיין ניסה לבנות את שכבה XII בערד כנקודת משען חדשה, לתארך אותה לימי שישק, ולקבוע אותה כנקודת מוצא למחקר המאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. יש לנו כאן את אותה המתודולוגיה, וטיעון מעגלי, בדיוק בדיוק כמו אצל ידין. אבל במקום התנ"ך הוא השתמש ברשימה היסטורית של מלך מצרי. מה ההבדל?? הרי אין לנו מערד XII תיארוכים רדיומטריים ולכן תיארוך שכבה זאת למאה ה-11, מאה עשירית, או מאה תשיעית לפנה"ס, כולן הצעות הנובעות מאינטרפטציה היסטורית כזאת או אחרת. חירבת קייאפה היא סיפור אחר לגמרי. נקודת המוצא היא התיארוך המוחלט לסוף המאה ה-11 ותחילת המאה העשירית לפנה"ס. זהו תאריך רדיומטרי, העומד לעצמו, ואינו נקשר כלל למיכלול הקראמי או למקור היסטורי כלשהו. מנקודת מוצא זאת אפשר להתחיל ולראות איזה מיכלול קראמי מאפיין את התקופה, איזה אופי יישובי (כפרי או עירוני מבוצר), התפתחות הכתב, התפתחות אדמיניסטרציה, המסורת המקראית, והבטים רבים אחרים. פרופ' פינקלשטיין רצה לתארך את שכבה XII בערד ושכבה VII בבאר שבע לסוף המאה העשירית לפנה"ס. אלו היו יישובים לא מבוצרים, שכן הביצור באתרים אלו מתחיל מאוחר יותר (שכבה XI בערד). לכן לפי גישתו הביצור בממלכת יהודה החל רק במהלך המאה התשיעית לפנה"ס. דוד ושלמה היו לכל היותר מנהיגים שיבטיים (לא ממלכה) של חברה כפרית. בניגוד לדעתו (שאינה נסמכת על תיארוך רדיומטרי, אלא היא טיעון מעגלי על בסיס כתובת שישק) חירבת קייאפה מעידה שהיו ביהודה כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס ישובים עירוניים. עדות זאת אינה נשענת על המקרא, קרמיקה, או כל שיקול אחר, אלא היא מבוססת על תיארוך רדיומטרי. יש לציין שאננו יודעים איזו שכבה התקיימה בערד כאשר שישק עבר במקום. האם הוא מדבר על היישוב הקטן והלא מבוצר של שכבה XII, או המצודה של שכבה XI, או אולי המצודה של שכבה X? ההצעה של פרופ' פינקלשטיין היא בסך הכל חיבור אינטואיטיבי בין שכבה ארכיאולוגית למקור היסטורי. רק חפירה מחודשת בערד, ותיארוך רדיומטרי של שכבה XII בעזרת פחמן 14 יתן לנו תשובה ברורה. 3. כל התאריכים הללו אינם משכבות של תחילת ברזל IIא', אלא משלבים מאוחרים יותר, מהמאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. 4. דגן פירסם חרסים כה קטנים, שקשה לדעת איך לתארך אותם. הטביעה למלך, שהיא הממצא הכי מובהק, כלל לא פורסמה בציור או צילום. באמת קשה להבין איך נבחרו הפריטים שצויירו באותו מאמר. כמו כן אנני יודע איך בדיוק נערך הסקר של דגן, והאם הוא הפריד חרסים שנאספו באיזור התחום בחומה (23 דונם), או כל החרסים משטחים סביב האתר (150 דונם) אוחדו בשקית אחת, כשייכים לחירבת קייאפה. כיום אנו יודעים כי כמה מאות מטרים ממערב לראש הגבעה המבוצרת ישנו ריכוז של חרסים מסוף המאה השביעית לפנה"ס. אספנו שם אף ידית קנקן עם טביעת רוזטה. כנראה החרסים המאוחרים של דגן מגיעים מאיזור זה. בכל אופן בחפירה עד היום, בשטחים של כ 1,000 מ"ר, שנחפרו עד סלע אם, לא נמצאו כלל ממצאים מהמאה השביעית לפנה"ס. אבל הבעיה העיקרית בסקר של דגן היא שהמאה העשירית לפנה"ס, השכבה העבה והעשירה בממצאים, כולל שכבת חורבן עם מאות ואלפי כלי חרס שלמים, כלל לא זוהתה בסקר. דגן פשוט לא ידע איך נראים כלי חרס של שלב זה. ואם כך בחירבת קייאפה, בודאי הוא "פיקשש" את המאה העשירית לפנה"ס בהרבה אתרים אחרים. 5. אנו מציעים זיהוי עם שעריים, המוזכרת שלוש פעמים במקרא, על בסיס שלושה הבטים (ולא רק שני השערים): א. שעריים מוזכרת פעמיים באיזור עמק האלה. ב. שעריים מוזכרת פעמיים בהקשר לדוד, לפני היותו מלך. ג. שעריים פרודו שני שערים, ואכן נמצאו באתר שני שערים. נאמן מציע במאמרו שהשם הקדום של חירבת קייאפה היה "גוב". ומה אנו יודעים על גוב? האם היא באיזור עמק האלה? האם מדובר בעיר מבוצרת, כפר, או איזור סתם גיאוגרפי? אין לנו שום נתון. פשוט הצעה שאין לה כל בסיס, אפלו לא טיעון מעגלי כמו בחצור, מגידו וגזר של ידין. פשוט מיתולוגיה מודרנית. ומדוע הוא העלה בכלל הצעה זאת? כדי לטעון שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי (שלא תהיה ביהודה עיר מבוצרת מימי דוד). האם נאמן הציע נימוק כלשהו מתחום התרבות החומרית לזיהוי האתני של חירבת קייאפה? 6. אכן, כל הויכוחים בעצם קשורים לענין מרכזי אחד: האם הייתה ממלכה מאוחדת בישראל ויהודה במהלך המאה העשירית לפנה"ס שנישלטה מירושלים. כל השאר הם הבטים כאלו ואחרים לאותה נקודה מרכזית. אם היו מוצאים בירושלים שכבה ברורה מהמאה העשירית לפנה"ס, עם ביצורים ומבני ציבור גדולים, כלל לא היה מתעורר ויכוח בנידון. אבל התיארוך בעיר דוד בעייתי. במיוחד קשה לתארך באופן ברור את מבנה האבן המדורג. כיום בעצם העדות היחידה לעיר מבוצרת באיזור יהודה היא חירבת קייאפה. ולכן הויכוח אם היא אתר יהודאי, או פלשתי, או כנעני, או גירגשי, או כל גורם אתני אחר, מרכזי להבנת קיומה או אי קיומה של ממלכה מאורגנת ביהודה. אבל גם אם יהיה מקובל על הכל שחירבת קייאפה היא אתר יהודאי מימי דוד (נניח אם תמצא כתובת היסטורית במקום) עדין אין בכך הוכחה שהיתה ממלכה מאוחדת ששלטה גם על הצפון. יש לבדוק כל איזור באופן עצמאי. אני תמיד משתמש בכינוי "ממלכת יהודה" ולא "ממלכה מאוחדת". השגיאה המתודית העיקרית של פרופ' פינקלשטיין, וד"ר אילן שרון, שהם לקחו תאריכים רדיומטריים מאתרים בתחום ממלכת ישראל וטענו שלא הייתה ממלכה ביהודה. על פי שיטה זאת אפשר לקחת את התאריכים שלהם ולהשתמש בהם גם לארכיאולוגיה של סין ויפן. 7. יש בעיזבת צראטה שלוש שכבות. נראה כי השכבה העליונה מתאימה בכלי החרס שלה לממצא בחירבת קייאפה. האוסטרקון נמצא בבור ללא תיארוך ברור. ההצעה לתארכו למאה ה-12 לפנה"ס, לשכבה 3, היתה מבוססת על הכתב הפרוטו-כנעני. כיום, לאור חפירות חירבת קייאפה ד"ר חגי משגב מציע שהאוסטרקון מתאים לשכבה 1 בעיזבת צארטה, אבל גם ייתכן שהוא בא משכבה 2 באתר זה. מעיזבת צרטה לא פורסמו תאריכים רדיומטריים ותיארוך השכבות השונות הוא על פי ממצא כלי החרס ושיקולים היסטוריים. כל אלו מספקים כידוע רק תיארוך יחסי ולא תיארוך מוחלט. כך גם האוסטרקון, שלא היה לו קונטקסט ברור אז הציעו לתארכו למאה 12 לפנה"ס. אתר זה לא יכול לשמש נקודת משען להבנת תהליכים ארכיאולוגיים או היסטוריים.