ואו.. שנה...... עוד שנה עברה....
סיכום.... אולי בעצם יותר פתח לשנה חדשה.... בתאריך זה שנה שעברה (בערך) גיליתי שאני בהריון... ועוד חודש בערך גיליתי שהוא לא הולך לשום מקום
בשנה שעברה הייתי בטוחה שהשנה אני כבר אהיה עם ילד או לפחות שוב בהריון ... אם זה לקח 4 חודשים פעם שעברה למה שעכשיו זה יקח יותר... השנה שחלפה השאירה אותי עם המון שאלות... (למה הפעם זה לוקח כל כך הרבה זמן) אם המון רגשות אשם... (אולי זאת אני?.....) אבל השנה גם למדתי המון על עצמי
התחזקתי מאוד גרף המצב רוח שהיה קופצני, התמתן אני כבר לא מצפה כמו שציפיתי אם דיברנו פה כמה פעמים על בהתחלה החלומות על הילד, עם הזמן כמיהה רק לבטן אח"כ לפסים ובסוף הצפיה לזקיק מוביל, או עליה בחום... היום אני כבר מרגישה שאני לא מצפה יותר,ויש קצת תחושה של אינרציה... ההתלהבות ורוח החקירה שהיתה לי בהתחלה קצת התפוגגה. והיום אני עסוקה בזה פחות. ואם זאת.... כשחשבתי לי קצת לקראת ביקור אצל חברה שנכנסה להריון אחרי.. ועכשיו אני סורגת לבנה הקטן אפודה.. (כן אני סבתא סורגת...) חשבתי לעצמי שהבנות שנכנסות להריון בקלות יחסית לא יודעות.... ורציתי להגיד לעצמי - "כמה מזל יש להם..." ויצא לי-
"מה הם מפסידות" (פרויידיני...) וזה לא בציניות! יש לי הרגשה כזאת, שגם אם השנה הזאת היתה מלאת דמעות, היא היתה אחת השנים שבהם גדלתי והתפתחתי בצורה הכי משמעותית, ושהזוגיות שלנו גדלה והתפתחה, ושממרומי שמונה שנות זוגיות זה לא טריוואלי בכלל. וכמובן שנה שבה גיליתי גם את עולם הפורומים , ומעיין ופונג היקרות , כמה כסף שאתם חסכתם לי בטיפולים פסיכולוגיים.... אני מרגישה שעצם הידיעה שאני לא לבד, כל המידע יקר הערך, היכולת לשבת אצל הרופא שלי ושהוא יתפעל משיעורי הבית שהכנתי... כל זאת תודה לבנות הפורום ולמעיין ופונג נושאות הדגל ומעצבות האווירה.
לקראת סוף השנה התרחקתי קצת מהפורום, זה התחיל בתקופה לחוצה וחוסר אפשרות להיכנס לאינטרנט.. והגיע לקצת ריחוק ובעיקר קריאה, ואם זאת אני ממשיכה להרגיש שבכל שאלה או מצב רוח אני יכולה לשתף ויהיה מי שיקשיב... (בעיקר מי שהגיעה עד לכאן!!!! ואו זה יצא ארוך
, טוב ככה זה שלא כותבים הרבה זמן
...) אני רוצה לאחל לכולנו
שנה פורייה! שנה שבה נמשיך ללמוד על עצמינו ותוך כדי כך נצליח להתעגל מהסיבות הנכונות