סקר קטן

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo41.gif סקר קטן ../images/Emo41.gif

מי האדם הכי קרוב אליכם? מי אתם מרגישים שהוא "נפש תאומה שלכם"? אצלי: בראש ובראשונה אחותי האהובה והיקרה. אח"כ אלה שתי חברות שגדלנו יחד בקיבוץ - ואנחנו מדברות על הכל הכל - ךא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם. יוד הוא אישי, אהובי וחברי הטוב - אבל הוא לא "נפש תאומה" שלי. מה גם שהוא "גבר" - ובתור כזה - יש דברים שאני לא יכולה לדבר איתו עליהם - או אולי יורת נכון להגיד לא רוצה לדבר איתו עליהם - בשביל זה יש לי חברות.

 

[ירדן של ירון וטל]

חושקת לענות

מסה לא לסבך את התשובה , למרות שהיא כזו: ש' בעלי הוא הנפש התאומה שלי, אנחנו אותו דבר , נעלבים /כועסים/ אוהבים את אותם הדברים בדיוק, בגלל זה קשה לנו לפעמים. מעניין שיש לי חברה טובה בדיוק עם אותו שם של ש' (נחשו..

) והיא הנפש התאומה שלי. מבינות את אותם הדברים בלי לדבר יותר מידיי, אפילו שהיא כעת בדר' אמריקה, אפילו במסג' הטלפתיה בנננו עוברת. ואחרונה יקרה אמא , מבינה אותי תמיד וכשעצוב לי והיא לא קשורה לארוע מסויים היא מבקשת תמיד : "תגידי ת'אמת, איך אני יכולה לעזור לך" והכי מדהים לי שטל הוא כמו בן זוג שני שלי. מסתדרת איתו כמו עם ש' , בן אדם מבוגר ממש! אחלה סקר ושבת שלום

 

[lulyK]

לא חושבת שיש מישהו כזה בחיי.

הי' שלי הוא חבר טוב כמו - וקצת יותר - מהחברות המאד טובות, אהובות ונערצות לעי, ובכל זאת "נפש תאומה", כבר כמה שנים אני לא מרגישה שיש לי. אולי בגלל שאין לי אחות?

 

[נונינקה]

אחי ללא ספק הוא הראשון. אנחנו

מדברים על הכל, אבל גם עם האיש אני מדברת על הכל!!!! חברה כזו הייתה ואיכזבה.

 

[אמא של א וגם של ר]

אין לי, וכנראה שיש בי תחושת החמצה.

מטבעי אני אדם לא מאוד פתוח ומשתף. יש לי חברה, שיורדת עליי וטוענת שאצלי הכל ממודר: כל חברה שלי יודעת רק חלק מן הדברים, שאני בוחרת לחלוק איתה. זה נכון. ד' הוא היחיד שיודע וחולק אתי יותר מכל אחד אחר, אבל גם הוא לא יודע הכל

. אין לי אחות, ואולי אם היתה, היה לה תפקיד ה"נפש התאומה". היה לי אח, גדול ממני ב-11 שנים, וכשבגרתי הוא אכן היה קרוב אליי מאוד, אבל הוא איננו כבר כמעט 10 שנים. אגב, כנראה שאכן חסרה לי אחת כזו (נפש תאומה, מישהו/י, שאפשר לספר לה/ו הכל, בלי מסננים) ולכן בהריון השני נורא רציתי בת, כדי של-א', בתי הבכורה תהיה אחות. לא הצליח...

 

[מעיןבר]

זיוי.

 

[יעל י]

אין לי נפש תאומה

בעלי הוא האדם האהוב עלי ביותר אני לא אדם משתף ונפתח בקלות למרות שאני מאד חברותית ומתחברת בקלות

 

[POOH*]

תשובות שלי...

קודם כל האביר. שכמעט מרגע שהכרנו הפך לנפש תאומה שאני יכולה לדבר איתו על הכל... אבל באמת על הכל גם על החרדות והפחדים הכי עמוקים... חוץ מזה יש חברה אחת שבתקופות שונות עם עליות ומורדות היא בהחלט חברה שאני יכולה לספר לה כמעט הכל. ובכמעט שנתיים האחרונות מאז הכרתי את DALDAN היא בהחלט הפכה גם לנפש תאומה אשני מתקשרת אליה כמעט ראשונה [אחרי האביר] לספר על כל דבר שקורה גם טוב וגם רע.. והיא תמיד שם להקשיב ולעזור... וזו בהחלט הזדמנות טובה להודות לה על החברות הנפלאה הזו.. ולהגיד שוב אשני ממש שמחה שעוד מעט נחזור להיות שכנות.. POOH

 

[daldan]

../images/Emo25.gif

 

[שרון של לוטן]

איך תפסת אותי בנקודה הזו בחיים עם

השאלה הזו. אחי תמיד היה האדם הכי קרוב אלי ולו תמיד יכולתי לספר כמעט הכל. בשנים האחרונות היתה התרחקות די גדולה שאנחנו עובדים על לגשר עליה עכשיו, די בהצלחה. ודים הוא אדם שמאוד דומה לי ויש לנו דפוס מחשבה מאוד דומה וחילוקי דעות מעטים. עם זאת, אני אוהבת לדבר ולעבד כל דבר והוא אוהב לשתוק. אבל אני מרגישה שבנינו בינינו שיתוף שמעבר למילים. מבחינת חברות, נשארתי כמעט בלי חברות. במשך השנים כולנו פנינו לדרכים אחרות, בעיקר כי אני חליתי. החברה הכי טובה שלי כבר כמעט ואיננה איתי בקשר, ואני משערת שזה בגלל שיש לי ילדה והיא ממש לא רוצה בילדים מה שדי הרחיק בינינו עם הזמן. לא מתוך ביקורת או חוסר הסכמה אלא בתוקף נסיבות החיים. ובאופן כללי אני לא מרגישה שאני מצליחה למצוא נשים עמוקות וחכמות לדבר איתן. תמיד הכל כל-כך שטחי. נכון שתמיד הייתי טיפוס של בנים, כלומר מצאתי תקשורת הרבה יותר טובה ועמוקה עם בני המין הזכרי. אבל לא יוצא לי כמעט להכיר כאלו, וגם כשכן, זה ממש לא פשוט במסגרת של נישואין לבסס קשר עמוק עם בחור. בקיצור, בעיה.

 

[daldan]

קצת מורכב ../images/Emo3.gif

לא יודעת כל כך מה ההגדרה של נפש תאומה. לכל האנשים שסובבים אותי (חברים, משפחה וכמובן בעלי) יש תפקיד מסוים בחיי. עם בעלי הכל חשוף - הוא יודע הכל, אבל הוא לא נכנס לעומקם של דברים כמו שאני נוהגת לנתח כל דבר ולכן גם קשה לו להבין את הפילוסופיות והתסבוכות שאני עושה מכל דבר. בשביל זה יש לי את החברות שלי והן תמיד שם בשבילי.

 

[עמית@]

שאלה מעניינת.

בגדול: יוסי. אני קרובה מאוד גם לאבא שלי, לא ממש בשיחות יומיומיות אלא מתוך זה שמספיקה מילה אחת, הטייה של משפט, והוא קולט הכל אודותי, ומה גם שאנחנו כ"כ דומים, שכל מה שאחד מאיתנו אומר, השני מבין (מבין ממש, מתוך שה שהוא עצמו היה מרגיש כך בדיוק) אחר כך יש חברה, ועוד חברה. וזהו, אני לא טובה בהמוני אדם סביבי.

 

[סם2]

בדיוק כמו עמית@

רק לא יוסי כי אם גיא.

 

[עמית@]

לא נהיה קטנוניים ../images/Emo3.gif

 

[סם2]

צודקת ../images/Emo3.gif

 

[meravbr]

../images/Emo45.gif כמוני כמוך

למרות שאצלי י' אחר הוא הבנזוג, ואבא כבר לא בין החיים

 

[טלי בארץ הלמה]

הנפש התאומה שלי היא התאומה שלי

וגם... הייתה חברה טובה ברמה הזאת, ממש תאומת נפש, בעיקר בשנים שאחותי הייתה בחו"ל. והיא נפטרה.

 

[גלשני]

כמה עצוב../images/Emo10.gif

 

[daldan]

../images/Emo16.gif

 

[yaelia]

כיום אין כזאת

ש. הוא האדם הכי קרוב אלי הוא יודע עלי הכל ואני מתארת לי שגם אני עליו. הוא האהוב שלי והחבר הכי טוב שלי. אני לא יכולה להגדיר אותו כנפש תאומה כי אנחנו שונים נורא ואין ביננו חיבור 'קוסמי' של נפש תאומה. יש לי כמה חברות נורא-נורא טובות שהולכות אתי שנים ויש את אחותי שיש לה חלק מרכזי בחיים שלי. אמא שלי ואני מבינות אחת את השניה הבנה שהיא מעבר למילים היא ללא ספק האדם הקרוב אלי ביותר. היה פעם גבר מסוים בחיים שלי שהיה הצד השני שלי והוא היחיד שהרגשתי אליו כמו אל תאום נפש שלי. לצערי זה היה קשר הרסני וטוב שנותק.