בעקבות התגובות
אני רוצה לספר לכם שאני מרגישה ממש בת מזל. מילדות מאוד צעירה הבנתי שעל המשפחה שלי אני לא יכולה לסמוך מכל מיני סיבות, "והלכתי" על כיוון החברים חברות. תמיד לחברים בחיי יש מקום מאוד גדול אצלי. אפילו עכשיו שכתבתי "רק" את אחותי ועוד שתי חברות אני מרגישה לא בנוח עם עוד הרבה מאוד חברות שלי - שאני באמת מחשיבה את כולן כחברות טובות מאוד. משוש כתבה משהו שנכון מאוד לגבי - כאשר אני פוגשת מישהו/י שאני מרגישה "קליק" הם מייד הופכים לחברי הטובים. אני אוהבת אנשים ואני אוהבת להיות בסביבה עם הרבה חברים. אבל אני באמת מרגישה בת מזל. על התמיכה שאני זוכה לה מצד החברים, על היעוץ, על ההשלמה עם מיש אני כמו שאני, על האהבה לי ולילדי ועל כך שתמיד יהיה מי שיעזור לי אם אני רק אבקש (שהלכתי ללדת את טלטל חברה באה לשמור על עופרי משום מה זה היה ברור שאף אחד מהמשפחות לא יעשה את זה וחברות כן). מסכימה גם עם דלדן בקשר לשיחות עם האיש - הצלחת לכתוב את מה שאני מרגישה. אז זה נכון שמשפחה לא בוחרים - אבל חברים למזלי כן. שבוע טוב לכולם.