טיעון יפה,
אבל נאראקו הוא יותר מתוחכם, את אפילו אמרת בעצמך שהוא לא הורג את החבורה בשביל שיאספו את רסיסי האבן בשבילו, תכנית ערמומית במיוחד. בקשר לטענתך שנאראקו הוא "רשע שטחי", זה נכון באופן מסויים, כי הוא מייצג רק דבר אחד: את הרוע הטהור, לא יותר מכך. אני מסכים שהוא לא דמות מורכבת כסאשומארו, כי סאשומארו לא מייצג דבר אחד בלבד, הוא מייצג דמות מורכבת, שלא יודעים אם הוא באמת רע. בקשר לטענה שנאראקו פחדן, הרי זוהי שטות. כול מעריץ של אינויאשה יודע שאין לא ממה לפחד, כי החבורה לא יכולה להרוג אותו, שכן הדרך היחידה לעשות כן היא להשמיד את הלב שלו, שנמצא במקום סודי ושמור. אמנם הוא עצלן, אבל בהחלט לא פחדן. הוא לא הורג את אינויאשה וחבורתו לא מפחד למות, אלא למען מטרה מסויימת: גניבת רסיסי האבן מהם. אז נכון, בסאשומארו אפשר להבחין בניצוץ של טוב ואנושיות, ונאראקו הוא פשוט רשע מוחלט, אבל זה כבר עניין של טעם וריח. אני, מאז שהייתי קטן, אהבתי את הרשעים בסדרות ובספרים, ולא הסתפקתי בדמויות שהן רק "חצי רעות" כמו סאשומארו. ככול שהיצור היה יותר רשע ומתוחכם, כך יותר אהבתי והערצתי אותו. את, לעומת-זאת, מעדיפה טיפוסים כסאשומארו, שהם לכאורה "רעים", אבל יש בהם גם צד טוב. אני לא יודע אם קראת את סידרת הספרים "רומח הדרקון", אבל יש שם דמות בשם רייסטלין, שהיא בדיוק באותו סגנון של סאשומארו. רייסטלין הוא מכשף שעובד עם ה"טובים" בספר, אבל יש בו הרבה צדדים של רוע ואכזריות. אותו סגנון של סאשומארו, רק ההיפך.