סיון, כמו ליעוז, סיימו את תפקידם (מהו היה?)
ומוזמנים לשוב לביתם. ליעוז בגלל כל התנהגותו הנלוזה בתחילת המשחק, יחסו לליאם ולדנה, הרמייה של עמיר וכל דרכו הפתלתלת והעקלקלה, שהראו לנו בחור לא אמין, פחדן (מתחבא מאחורי אחרים, גם אם הם נער צנום וילד גמד, עד כדי כך הוא פחדן), שקרן, מזוייף,זגזגן, בוגדני, סכסכן.ניראה לי שיש כבר מספיק סיבות ברשימה הזאת. וסיון, הילדה היפה מאד, שזה כל מה שיש בה. תרומתה לבית אפסית (חוסר ידע, נו נו נו לאמא שלה), תרומתה לשיחות מזערית ותרומתה - הנזק שהיא גורמת לעמיר - ענקי. היא מדכאת אותו, היא גורמת לו כל הזמן לרגשי אשמה, דורשת ממנו להתנצל "כי ככה היא חושבת", ומערערת את בטחונו העצמי. היא מלנכולית, דיכאונית, לא מאוזנת, ומקנאה בשמחת החיים שלו. "מינתה" אותו לאחראי למצבי הרוח שלה וגם להנאתה מיחסי המין. לה אין שום אחריות וחלק במה שקורה ביניהם. ולבד מזאת, ברוב חוצפתה, היא מביאה את טענותיה עליו לכל מי שקר מוכן להקדיב לטענות ולטרוניות, וגם למי שכבר נמאס. היא פשוט לא מפסיקה לקטר עליו ולהשמיץ אותו. אם סיון תלך - אמיר יוכל לנשום לרווחה, לחיות כמו שהוא רוצה ואוהב לחיות ויצא ממנו האמיר החייכן, החבר הטוב של כולם, החרוץ, התורם, הפדאנט, החכם, החתיך והבטוח בעצמו. אני כבר מחכה לפגוש את העמיר החדש. אז ביי ליעוז, ביי ביי סיון. לכו לבתיכם לשלום והצליחו בכל מעשי ידיכם. אנחנו כבר הבנו מי אתם.