על אמון/אמונה ומהות החיים
- פותח הנושא פפקורן
- פורסם בתאריך
הוא קיים ועוד איך
שבי עים עצמך 10 דקות ,ותחשבי על השבוע האחרון ,לדעתי תגיעי למסקנה ,שרוב השבוע שלך עבר ללא שליטה שלך בדבר,דברים קרו מעצמם רעים ,וטובים,קטנים וגדולים . לגבי הלמה קוראים דברים ,לפי השקפתי ,לכל אדם נקבע יומו,וגם למתאבדים. באופן אישי ,אני ראיתי את כוחו במו עייני,ועים כל הצרות שלי[ויש אנשים שהיו מתאבדים במצבי]יודע אני שהכל נעשה לטובה,והוא תמיד לימיני. נ. ב אני חילוני.
שבי עים עצמך 10 דקות ,ותחשבי על השבוע האחרון ,לדעתי תגיעי למסקנה ,שרוב השבוע שלך עבר ללא שליטה שלך בדבר,דברים קרו מעצמם רעים ,וטובים,קטנים וגדולים . לגבי הלמה קוראים דברים ,לפי השקפתי ,לכל אדם נקבע יומו,וגם למתאבדים. באופן אישי ,אני ראיתי את כוחו במו עייני,ועים כל הצרות שלי[ויש אנשים שהיו מתאבדים במצבי]יודע אני שהכל נעשה לטובה,והוא תמיד לימיני. נ. ב אני חילוני.
רצית שארחיב
היתי ילד בן חמש שש,היתי בבית עים הורי ,היה לנו בסלון מדף, על המדף היו שתי תמונות אחת מימין ואחת משמאל, בתמונה אחת היה את אהרון עים לוח החושן על צוורו בתמונה השניה ,ארון הברית עים שומריו [החיות עים ראשים למי שאינו יודע] לעת ערב , אבי לפתע השתתק והחל למלמל בשפת מוצאו,הסתכלתי לכיוון שהוא מביט ,וראיתי את שתי התמונות ,מתקפלות לאיטן מבסיסם ,מהחוץ לפנים. לאחר חמש דקות ,דפיקות בדלת ,ואבי קיבל הודעה ,שאחי בבית חולים. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות לאורך ,חיי.
היתי ילד בן חמש שש,היתי בבית עים הורי ,היה לנו בסלון מדף, על המדף היו שתי תמונות אחת מימין ואחת משמאל, בתמונה אחת היה את אהרון עים לוח החושן על צוורו בתמונה השניה ,ארון הברית עים שומריו [החיות עים ראשים למי שאינו יודע] לעת ערב , אבי לפתע השתתק והחל למלמל בשפת מוצאו,הסתכלתי לכיוון שהוא מביט ,וראיתי את שתי התמונות ,מתקפלות לאיטן מבסיסם ,מהחוץ לפנים. לאחר חמש דקות ,דפיקות בדלת ,ואבי קיבל הודעה ,שאחי בבית חולים. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות לאורך ,חיי.
לגריני
אנני יודע ,מה מלמל אבי אבל אני יודע ,שהיתה בהלה קטנה,ושמו חזר ועלה,ומאז לא דיברנו על זה,מה שכן לאורך חי שלי הפרטיים,נתקלתי בו מידי פעם,ותמיד לא היתה לי שליטה בשום דבר,לא בחיים ,לא באהבות ,ובטח שלא בצרות ,ותמיד הוא דאג ,שאיך שהוא הוא יהיה בסביבה,ודווקה בימים אלה אני צריך ,שיתמוך בי ויוציא את החבל סביב צוארי ,ומי יודע אולי הוא שוב יופיע,ואני יודע שאת תפילותי הוא שומע ,אפילו שאני חילוני.
אנני יודע ,מה מלמל אבי אבל אני יודע ,שהיתה בהלה קטנה,ושמו חזר ועלה,ומאז לא דיברנו על זה,מה שכן לאורך חי שלי הפרטיים,נתקלתי בו מידי פעם,ותמיד לא היתה לי שליטה בשום דבר,לא בחיים ,לא באהבות ,ובטח שלא בצרות ,ותמיד הוא דאג ,שאיך שהוא הוא יהיה בסביבה,ודווקה בימים אלה אני צריך ,שיתמוך בי ויוציא את החבל סביב צוארי ,ומי יודע אולי הוא שוב יופיע,ואני יודע שאת תפילותי הוא שומע ,אפילו שאני חילוני.
חביבתי - הוא נגלה לכווווולם!
על כך כתוב ב"שיחות עם אלוהים": השאלה איננה עם מי אני מדבר אלא מי מקשיב.... העניין הוא שהתקשורת עם אלוהים, או עם מלאך שומר (שזה מושג שאני אישית מתחברת אליו בקלות רבה יותר מאשר אלוהים), או עם ההדרכה הרוחנית שלנו - התקשורת איתם היא בדיוק מה שאנחנו רגילים - הקשר היומיומי ביננו לבין עצמנו. הדו-שיח הרוחני נעשה במסרים, ברמזים - בדרכים שלפעמים קצת נסתרות... אם רוצים להשקיע בזה וללמוד לזהות את המסרים הללו - מרוויחים המוווווווווון !!! אני אפתח לצורך זה דיון נפרד (זה גם יענה על בקשתה של פעמונית).
על כך כתוב ב"שיחות עם אלוהים": השאלה איננה עם מי אני מדבר אלא מי מקשיב.... העניין הוא שהתקשורת עם אלוהים, או עם מלאך שומר (שזה מושג שאני אישית מתחברת אליו בקלות רבה יותר מאשר אלוהים), או עם ההדרכה הרוחנית שלנו - התקשורת איתם היא בדיוק מה שאנחנו רגילים - הקשר היומיומי ביננו לבין עצמנו. הדו-שיח הרוחני נעשה במסרים, ברמזים - בדרכים שלפעמים קצת נסתרות... אם רוצים להשקיע בזה וללמוד לזהות את המסרים הללו - מרוויחים המוווווווווון !!! אני אפתח לצורך זה דיון נפרד (זה גם יענה על בקשתה של פעמונית).
האמונה ואני...
האמונה שלי באלוהים התחילה להתפתח לאחרונה, בעקבות תירגול היוגה והדרך הרוחנית. לפעמים, כשאני שואלת את עצמי איך זה קרה, אחרי כל כך הרבה שנים שאמרתי לעצמי שאני לא מאמינה באלוהים, פתאום אני מרגישה צורך להתפלל, להתקרב לאלוהים וכן, כמובן גם להאמין. אני חושבת שהשאלה צריכה להיות קודם איך הפסקתי להאמין? הרי בתור ילדה האמנתי. ואז באו כל מיני רבנים או סתם אנשים "מאמינים" שניסו לשכנע ולהטיף להחזרה בתשובה בדרך של הפחדה. זה לא קרה לי אישית, אלא דברים ששמעתי בטלוויזיה ובכל מיני מקומות ושהשפיעו עליי. דיבורים כמו: מי שלא עושה את המצוות של התורה, סופו ללכת לגיהנום. אלוהים מעניש, אלוהים הוא אל קנאי ונוקם. נו, אז איך הנשמה שלי יכלה להאמין לכל זה? היות וגדלתי בבית חילוני, האמונות האלה הפחידו אותי. ולכן בחרתי שלא להאמין וככה התפתחה אצלי אי האמונה. אבל עם הזמן הבנתי שזה לא כך. שיש גם אמונה שעוזרת לך לגדול ולהתפתח ולא אמונה שמחלישה ומפחידה אותך. שאלוהים הוא הכל, כל מה שקיים ושום דבר שקורה אינו מקרי. והכל קורה לטובה. וכן, משהו יצר את היקום הזה. היקום הזה שהוא אינסופי ועם זאת יש בו חוקיות מדהימה ויכולת יצירה ובריאה שגם אם הם נראים כמובנים מאליהם, זה נס.
האמונה שלי באלוהים התחילה להתפתח לאחרונה, בעקבות תירגול היוגה והדרך הרוחנית. לפעמים, כשאני שואלת את עצמי איך זה קרה, אחרי כל כך הרבה שנים שאמרתי לעצמי שאני לא מאמינה באלוהים, פתאום אני מרגישה צורך להתפלל, להתקרב לאלוהים וכן, כמובן גם להאמין. אני חושבת שהשאלה צריכה להיות קודם איך הפסקתי להאמין? הרי בתור ילדה האמנתי. ואז באו כל מיני רבנים או סתם אנשים "מאמינים" שניסו לשכנע ולהטיף להחזרה בתשובה בדרך של הפחדה. זה לא קרה לי אישית, אלא דברים ששמעתי בטלוויזיה ובכל מיני מקומות ושהשפיעו עליי. דיבורים כמו: מי שלא עושה את המצוות של התורה, סופו ללכת לגיהנום. אלוהים מעניש, אלוהים הוא אל קנאי ונוקם. נו, אז איך הנשמה שלי יכלה להאמין לכל זה? היות וגדלתי בבית חילוני, האמונות האלה הפחידו אותי. ולכן בחרתי שלא להאמין וככה התפתחה אצלי אי האמונה. אבל עם הזמן הבנתי שזה לא כך. שיש גם אמונה שעוזרת לך לגדול ולהתפתח ולא אמונה שמחלישה ומפחידה אותך. שאלוהים הוא הכל, כל מה שקיים ושום דבר שקורה אינו מקרי. והכל קורה לטובה. וכן, משהו יצר את היקום הזה. היקום הזה שהוא אינסופי ועם זאת יש בו חוקיות מדהימה ויכולת יצירה ובריאה שגם אם הם נראים כמובנים מאליהם, זה נס.
alice in chains1983
New member
אין תשובה שלאלה כזו...
קראתי את מה שכתבת אומנם דברים דומים עברו גם בראשי ... לא פעם ולא פעמים וגם דברים אחרים כמו למשל מי אנחנו? בני אדם...נכון ומה זה אומר? מה אנחנו? זה יותר נכון לשאול...אבל לשאול שאלות אלו לא הייתה כוונתי כוונתי הייתה להסביר לך שאין תשובות ואחד שיתימר עם תשובה הבלים בפיו ...הכול הין השערות בלבד אף אחד אינו יודע את האמת ואף אחד אינו יודע אם אי פעם נדע אתה האמת... אני אשמח עם תגיבו להודעה ואולי תתקנו אותי...במידה וטעיתי במשהו...מקוה שדברי
קראתי את מה שכתבת אומנם דברים דומים עברו גם בראשי ... לא פעם ולא פעמים וגם דברים אחרים כמו למשל מי אנחנו? בני אדם...נכון ומה זה אומר? מה אנחנו? זה יותר נכון לשאול...אבל לשאול שאלות אלו לא הייתה כוונתי כוונתי הייתה להסביר לך שאין תשובות ואחד שיתימר עם תשובה הבלים בפיו ...הכול הין השערות בלבד אף אחד אינו יודע את האמת ואף אחד אינו יודע אם אי פעם נדע אתה האמת... אני אשמח עם תגיבו להודעה ואולי תתקנו אותי...במידה וטעיתי במשהו...מקוה שדברי
שלום אליס, ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif
נראה לי שאכן השאלות האלה מובילות לתשובות שהן בגדר השערה בלבד (או שאני טועה גם בזה, וכשתגיע ההארה המיוחלת אדע הכל...
) אבל, אני חושבת שאין רע בתשובות שהן "השערה". אם התשובות האלה עוזרות לך להבין טוב יותר את מהות החיים, אם זה עושה לך מעין סדר בראש - נדמה לי שזה טוב, גם אם זה לא בהכרח "אמת מוחלטת". והכי חשוב בפיתוח דרך החשיבה הזו: האם זה משפר את איכות חייך? - זהו בעיני לב ליבו של העניין. לדוגמא: אם קורה משהו לא נעים בביתי, במשפחתי (אני לא מדברת כרגע על אסון ממש, אלא התנסות מטרידה, מעצבנת), ואם אני חיה בהבנה שכל מה שקורה יש לו סיבה, לפעמים נסתרת ממני. שהדברים נועדו, בגדול, להעביר אותנו - כולנו, שיעורים מסויימים. עצם המחשבה הזו עוזרת לי לקבל את הדברים בקלות רבה יותר, כמעט בשוויון נפש. זה מצב שללא ספק משפר את איכות החיים שלי, ושל בני ביתי גם יחד! וזוהי בעיני התרומה הגדולה, של חיים רוחניים!
נראה לי שאכן השאלות האלה מובילות לתשובות שהן בגדר השערה בלבד (או שאני טועה גם בזה, וכשתגיע ההארה המיוחלת אדע הכל...
תשובה לNOBODY 0
כל העניין הזה של להוכיח משהו כדי שנאמין שהוא קיים כל כך לא רלוונטי גם ברמה המדעית. אמונה זה קודם כל צורך קיומי שבלעדיו לחיים אין טעם ואין משמעות. אז אחד קורא לזה אלוהים ושני קורא לזה שמש, ושלישי קורא לזה מוישה זוכמיר. העניין הוא שהאמונה קיימת כדי לקרב אותנו לאלוהי שבנו ולעזור לנו להתפתח. בסופו של דבר כדי שנהיה הכי קרובים למקור לאחד, שמאחדת את כל האנושות. בעניין ההוכחות, גם אינשטיין הבין שיש דברים ומימדים שמן הסתם קיימים במרחב הקוסמי שלעולם לא נוכל להבין או לחוות בחמשת החושים שלנו, כי הם רק חמישה חושים. ומעבר לשלושת המימדים הפיזיים (לכאורה) ומימד הזמן שהוא הרביעי, אינשטיין דיבר על עוד כעשרה מימדים נוספים שלא ברמת התפיסה שלנו, אז קודם כל קצת צניעות, אנחנו לא מפותחים מספיק בשביל לקבל הוכחות גם אם קיימות. מלבד זאת אם אין לך אמונה באלוהים האם יש לך אמונה בעצמך? נניח שבאמת הוא לא קיים, במי או מה יש לך אמונה? משהו צריך להוות עבורך איזו הנחיה, או מקור השראה, אפילו נחמה. את כל הדברים הנוראים שיש בעולם אנחנו בני האדם יצרנו ויוצרים, מלחמות מניפולציות, קנאה שנאה והרג, אלוהים לא עושה לנו שום דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה לנו. לרוב אנחנו לא מודעים לרצונות שלנו, כיוון שהם נחבאים בתכנית גבוהה יותר שמטרתה לגרום לנו לגדול ולהתפתח, בנקודות הקשות שנדמה שנפל עלינו אסון ואנחנו מטילים ספק שאלוהים קיים, אלה הנקודות שבהן אנחנו צריכים להאמין יותר שהכל לטובה ויש תכנית עבורנו, שנועדה לגרום לנו לגדול ולהתקרב לעצמנו ולאלוהים. במצבים הקלים אין הרבה תזוזה התפתחות אלא אם אתה צדיק מוחלט, לכן נוצרים מצבים קשים שבאים ללמד אותנו להיות יותר באמונה ויותר בתודה ובאהבה.
כל העניין הזה של להוכיח משהו כדי שנאמין שהוא קיים כל כך לא רלוונטי גם ברמה המדעית. אמונה זה קודם כל צורך קיומי שבלעדיו לחיים אין טעם ואין משמעות. אז אחד קורא לזה אלוהים ושני קורא לזה שמש, ושלישי קורא לזה מוישה זוכמיר. העניין הוא שהאמונה קיימת כדי לקרב אותנו לאלוהי שבנו ולעזור לנו להתפתח. בסופו של דבר כדי שנהיה הכי קרובים למקור לאחד, שמאחדת את כל האנושות. בעניין ההוכחות, גם אינשטיין הבין שיש דברים ומימדים שמן הסתם קיימים במרחב הקוסמי שלעולם לא נוכל להבין או לחוות בחמשת החושים שלנו, כי הם רק חמישה חושים. ומעבר לשלושת המימדים הפיזיים (לכאורה) ומימד הזמן שהוא הרביעי, אינשטיין דיבר על עוד כעשרה מימדים נוספים שלא ברמת התפיסה שלנו, אז קודם כל קצת צניעות, אנחנו לא מפותחים מספיק בשביל לקבל הוכחות גם אם קיימות. מלבד זאת אם אין לך אמונה באלוהים האם יש לך אמונה בעצמך? נניח שבאמת הוא לא קיים, במי או מה יש לך אמונה? משהו צריך להוות עבורך איזו הנחיה, או מקור השראה, אפילו נחמה. את כל הדברים הנוראים שיש בעולם אנחנו בני האדם יצרנו ויוצרים, מלחמות מניפולציות, קנאה שנאה והרג, אלוהים לא עושה לנו שום דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה לנו. לרוב אנחנו לא מודעים לרצונות שלנו, כיוון שהם נחבאים בתכנית גבוהה יותר שמטרתה לגרום לנו לגדול ולהתפתח, בנקודות הקשות שנדמה שנפל עלינו אסון ואנחנו מטילים ספק שאלוהים קיים, אלה הנקודות שבהן אנחנו צריכים להאמין יותר שהכל לטובה ויש תכנית עבורנו, שנועדה לגרום לנו לגדול ולהתקרב לעצמנו ולאלוהים. במצבים הקלים אין הרבה תזוזה התפתחות אלא אם אתה צדיק מוחלט, לכן נוצרים מצבים קשים שבאים ללמד אותנו להיות יותר באמונה ויותר בתודה ובאהבה.
אהבתי את תשובך
"את כל הדברים הנוראים שיש בעולם אנחנו בני האדם יצרנו ויוצרים...". אני חושבת שהאדם הוא גורם מרכזי להרס העולם: מלחמות דת, אהבה, רכוש, כיבוש טריטוריות... קשה לנו לחיות בשלום והוכחה לכך היא הטרור שלא פוגע רק בנו ומזמן התפשט לכל רחבי העולם. תמיד יהיו טובים ורעים וקורבנות... השאלה מדוע החפים מפשע נענשים. "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"? היתה לי אמונה באלוהים ועם השנים היא התמעטה...בכל אופן, אחרי אסון המסוקים הפסקתי להאמין לחלוטין. עכשיו אני כבר לא יודעת.(לא קרה משהו מסוים, סתם התחלתי לחשוב עך כך). לפעמים שואלים אותי אם אני מאמינה. אם מדובר בחברים קרובים אין לי בעיה לומר, אבל אם מדובר במשפחה, יותר קשה לי. אני מאמינה בגורל. כלומר, ייתכן שהחיים שלנו קבועים מראש, ישנו "תסריט" המתוכנן עבורנו. לנו נותר לקוות...
"את כל הדברים הנוראים שיש בעולם אנחנו בני האדם יצרנו ויוצרים...". אני חושבת שהאדם הוא גורם מרכזי להרס העולם: מלחמות דת, אהבה, רכוש, כיבוש טריטוריות... קשה לנו לחיות בשלום והוכחה לכך היא הטרור שלא פוגע רק בנו ומזמן התפשט לכל רחבי העולם. תמיד יהיו טובים ורעים וקורבנות... השאלה מדוע החפים מפשע נענשים. "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"? היתה לי אמונה באלוהים ועם השנים היא התמעטה...בכל אופן, אחרי אסון המסוקים הפסקתי להאמין לחלוטין. עכשיו אני כבר לא יודעת.(לא קרה משהו מסוים, סתם התחלתי לחשוב עך כך). לפעמים שואלים אותי אם אני מאמינה. אם מדובר בחברים קרובים אין לי בעיה לומר, אבל אם מדובר במשפחה, יותר קשה לי. אני מאמינה בגורל. כלומר, ייתכן שהחיים שלנו קבועים מראש, ישנו "תסריט" המתוכנן עבורנו. לנו נותר לקוות...
נכון אבל מה הקשיים באים ללמד?
"בנקודות הקשות שנדמה שנפל עלינו אסון ואנחנו מטילים ספק שאלוהים קיים, אלה הנקודות שבהן אנחנו צריכים להאמין יותר שהכל לטובה ויש תכנית עבורנו, שנועדה לגרום לנו לגדול ולהתקרב לעצמנו ולאלוהים."-אולי אני במצב כה קשה שכדאי להתאבד? אולי להאמין בישו? אולי צריך להיות מושחת כדי להשיג כסף כי כולם ככה ואי אפשר להמשיך לשמור על המוסריות בחברה כמו שלנו, או אולי צריך להיות נזיר פורש? ז"א אני לא יעשה את הדוגמאות שציינתי כאן כי הנ"ל רק הובאו כדוגמא לעד כמה אנו יכולים לטעות, אז לפי איזה אינדיקטור נדע מה המסקנה שצריכה להיות מהקשיים? תודה
"בנקודות הקשות שנדמה שנפל עלינו אסון ואנחנו מטילים ספק שאלוהים קיים, אלה הנקודות שבהן אנחנו צריכים להאמין יותר שהכל לטובה ויש תכנית עבורנו, שנועדה לגרום לנו לגדול ולהתקרב לעצמנו ולאלוהים."-אולי אני במצב כה קשה שכדאי להתאבד? אולי להאמין בישו? אולי צריך להיות מושחת כדי להשיג כסף כי כולם ככה ואי אפשר להמשיך לשמור על המוסריות בחברה כמו שלנו, או אולי צריך להיות נזיר פורש? ז"א אני לא יעשה את הדוגמאות שציינתי כאן כי הנ"ל רק הובאו כדוגמא לעד כמה אנו יכולים לטעות, אז לפי איזה אינדיקטור נדע מה המסקנה שצריכה להיות מהקשיים? תודה
הכי טוב - תאמין בי...../images/Emo6.gif
אחד הדברים שאני קוראת בהרבה חומרים של "העידן החדש" ושאני מתחברת אליהם - הוא שאין תשובות "נכונות"- מוחלטות. במילים אחרות אין נכון/לא נכון. הכל נכון. הכל התנסות. הכל למידה. מה שעושה לך טוב - זה מה שחשוב. להתאבד? זו הבחירה הגרועה ביותר - עבורך! זה אומר בעצם כשלון בבחינה! הגעת לכאן לצורך לימודים - ופרשת לפני הזמן. להאמין בישו? - למה לא? אם אתה מקבל משם תשובות המניחות את דעתך, אז בסדר. העניין הוא שהנצרות נשענת על התנ"ך, ואם כך - אז אולי כדאי להישאר עם המקור? להיות מושחת ולהשיג כסף... המממ... כן גם זו דרך... אבל אם יתפסו אותך ותשב בבית סוהר - מצבך בוודאי לא ישתפר, נכון? אז האינדיקציה היחידה בעיני היא מה משפר את חייך! ולי נדמה (מתוך התנסות) שאחד הדברים שעושה לכולנו הכי הרבה טוב - היא נתינה לאחר, עזרה לזולת. אין כמו "מעשה טוב" לשיפור ההרגשה האישית
אחד הדברים שאני קוראת בהרבה חומרים של "העידן החדש" ושאני מתחברת אליהם - הוא שאין תשובות "נכונות"- מוחלטות. במילים אחרות אין נכון/לא נכון. הכל נכון. הכל התנסות. הכל למידה. מה שעושה לך טוב - זה מה שחשוב. להתאבד? זו הבחירה הגרועה ביותר - עבורך! זה אומר בעצם כשלון בבחינה! הגעת לכאן לצורך לימודים - ופרשת לפני הזמן. להאמין בישו? - למה לא? אם אתה מקבל משם תשובות המניחות את דעתך, אז בסדר. העניין הוא שהנצרות נשענת על התנ"ך, ואם כך - אז אולי כדאי להישאר עם המקור? להיות מושחת ולהשיג כסף... המממ... כן גם זו דרך... אבל אם יתפסו אותך ותשב בבית סוהר - מצבך בוודאי לא ישתפר, נכון? אז האינדיקציה היחידה בעיני היא מה משפר את חייך! ולי נדמה (מתוך התנסות) שאחד הדברים שעושה לכולנו הכי הרבה טוב - היא נתינה לאחר, עזרה לזולת. אין כמו "מעשה טוב" לשיפור ההרגשה האישית
../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif...ואני חושבת ש...
מותר הרבה, אבל לא הכל. כי אם כבר מדברים על זה שאין אמת אחת, אז אדם צריך ללכת על פי האמת האישית שלו. ואני רוצה להאמין שהנגיעה בהתאבדות הוא תיאורטית בלבד. ולא בגלל הכשלון בבחינה, שגם הוא דבר לגיטימי בעיניי, אלא מפני שעל החיים עצמם אין דיון, זה לא דבר שעומד לבחירה. בקשר לדת, אפשר להיות לא מוסרי כיהודי ואפשר להיות כזה גם כנוצרי. ואפשר להיות אדם מוסרי חילוני. בקשר למוסר - הרמב"ם אומר שיעודו הנעלה ביותר של האדם הוא השלמות השכלית. אבל לפני כן עליו להיות אדם מוסרי, משום שאדם שאינו מוסרי אינו יכול להיות חכם. ובקשר לקשיים - קושי מעיד על כך שמשהו בדרך שאנחנו עושים את הדברים לא מתאים לנו, או שיש בעיה בגישה שלנו, בהסתכלות על המציאות. קושי זה תמרור "עצור ותחשוב", ואח"כ - "תעשה". אולי משהו שאנחנו עושים הוא לא בכיוון נכון. או אולי אנחנו מכניסים לעצמנו איזה גול עצמי. כי בבאמת, היקום רוצה שיהיה לנו טוב, קל ונהדר, כי המצב הטבעי שלנו הוא שפע ולא חסך. אבל מה, יש כאלה שלומדים יותר טוב מתוך הרס, מאשר לומדים מתוך בניה. ויש מקרים שעד שהכאב לא חונק אותנו, אנחנו לא חושבים שזה קשה לנו ככה או כואב. זה נורא להגיד את זה, אבל הקשיים הם הבחירה שלנו. לפעמים מתוך מודעות, ולפעמים מתוך חוסר מודעות. אבל כל פגיעה למשל ממישהו אחר, משקפת את זה שאנחנו פוגעים במשהו בעצמנו, באני הפנימי שלנו. וזו דרכו של היקום לשקף לנו את עצמנו. ביום שאני אפסיק להיפגע מאנשים, ולא בגלל שאני עושה את עצמי שלא כואב לי. אלא באמת כשהם לא יפגעו בי, זה יהיה הסימן שאני מתייחסת לעצמי הפנימי והחיצוני בהערכה, בהבנה, באהבה ובכבוד. ולפני שנותנים לאחר, אנחנו צריכים לוודא שיש לנו משהו טוב לתת לו. שיש לנו לתת לו את מה שחסר לו, את מה שהוא צריך באמת. ולפני שאנחנו רוצים לתת לאחר, אנחנו צריכים לרצות לתת לעצמנו. והרבה פעמים הרבה יותר קשה לנו לתת לעצמנו מאשר לתת לאחרים. ואולי כל אחד - עם "התיקון" או יישור הקו שלו.
מותר הרבה, אבל לא הכל. כי אם כבר מדברים על זה שאין אמת אחת, אז אדם צריך ללכת על פי האמת האישית שלו. ואני רוצה להאמין שהנגיעה בהתאבדות הוא תיאורטית בלבד. ולא בגלל הכשלון בבחינה, שגם הוא דבר לגיטימי בעיניי, אלא מפני שעל החיים עצמם אין דיון, זה לא דבר שעומד לבחירה. בקשר לדת, אפשר להיות לא מוסרי כיהודי ואפשר להיות כזה גם כנוצרי. ואפשר להיות אדם מוסרי חילוני. בקשר למוסר - הרמב"ם אומר שיעודו הנעלה ביותר של האדם הוא השלמות השכלית. אבל לפני כן עליו להיות אדם מוסרי, משום שאדם שאינו מוסרי אינו יכול להיות חכם. ובקשר לקשיים - קושי מעיד על כך שמשהו בדרך שאנחנו עושים את הדברים לא מתאים לנו, או שיש בעיה בגישה שלנו, בהסתכלות על המציאות. קושי זה תמרור "עצור ותחשוב", ואח"כ - "תעשה". אולי משהו שאנחנו עושים הוא לא בכיוון נכון. או אולי אנחנו מכניסים לעצמנו איזה גול עצמי. כי בבאמת, היקום רוצה שיהיה לנו טוב, קל ונהדר, כי המצב הטבעי שלנו הוא שפע ולא חסך. אבל מה, יש כאלה שלומדים יותר טוב מתוך הרס, מאשר לומדים מתוך בניה. ויש מקרים שעד שהכאב לא חונק אותנו, אנחנו לא חושבים שזה קשה לנו ככה או כואב. זה נורא להגיד את זה, אבל הקשיים הם הבחירה שלנו. לפעמים מתוך מודעות, ולפעמים מתוך חוסר מודעות. אבל כל פגיעה למשל ממישהו אחר, משקפת את זה שאנחנו פוגעים במשהו בעצמנו, באני הפנימי שלנו. וזו דרכו של היקום לשקף לנו את עצמנו. ביום שאני אפסיק להיפגע מאנשים, ולא בגלל שאני עושה את עצמי שלא כואב לי. אלא באמת כשהם לא יפגעו בי, זה יהיה הסימן שאני מתייחסת לעצמי הפנימי והחיצוני בהערכה, בהבנה, באהבה ובכבוד. ולפני שנותנים לאחר, אנחנו צריכים לוודא שיש לנו משהו טוב לתת לו. שיש לנו לתת לו את מה שחסר לו, את מה שהוא צריך באמת. ולפני שאנחנו רוצים לתת לאחר, אנחנו צריכים לרצות לתת לעצמנו. והרבה פעמים הרבה יותר קשה לנו לתת לעצמנו מאשר לתת לאחרים. ואולי כל אחד - עם "התיקון" או יישור הקו שלו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.