../images/Emo32.gifהיו חזרות איכותיות! ^^
הייתה לנו היום הגשת עבודה של ההפקה שלנו בפני המורים, כדי שיראו איך התקדמנו בינתיים, והיה כל כך הרבה פחות נורא ממה שציפיתי! כלומר, את הסצינה העיקרית שלי הם לא הספיקו לראות כי לא נשאר זמן, כך שטרם יצא להם לצפות בי משפילה את עצמי בחינניות במשחק מחפיר וילדותי ותולה בובות מהתקרה, שזה דבר שבכלל לא רצוי לפספס- אבל לפחות את הסצינות שהם כן ראו הם אהבו! אוי, זה היה כל כך נחמד. המורה הרוסי החכם והנערץ ניגב דמעה מזווית עיניו [בחיי!] ואז אמר בקול נרגש ומגומגם, כל כך שונה מהציניות המתנשאת הרגילה שלו, שזה: "כל כך...מרגש...לראות איך...איך...איך הצלחנו ליצור אנשי תאטרון אמיתיים..." [!!], והמורה ההומו המעצבן הוסיף גם הוא בחיוך של סיפוק שבהחלט התקדמנו מאוד וש: "אתן ממש בכיוון הנכון! ממש בכיוון! יודעות מה? לא בכיוון! למעשה, אתן כבר ממש שם!"... אוי, אני כל כך גאה. טוב, אז נכון שהם ראו אותי רק בשתי סצינות די שוליות, בהן אני בעיקר מעיפה בועות סבון ומשחקת משחק "רופא וחולה" חולני במיוחד ["להוריד תחתונים בבקשה! ^^"], אבל גם אני בסך הכל חלק בלתי נפרד מההפקה הזו...לא? חוץ מזה שההומו אמר שהייתה לי נוכחות מדהימה וחזקה מאוד, ושהוא ראה בי היום התלהבות וחיות שלא הבאתי בעבר. אוי, זה היה כל כך מרגש. איזה כיף לנו! ^^ [עכשיו אפשר לציין שמבחינתי זו חרא הצגה?]