../images/Emo11.gif נצל"ש.
[אגב, "
" זה האייקון המאומץ שלי, הוא לא קשור לתוכן ההודעה או לנושא ההודעה
] ובכן, לא רציתי לפתוח על זה הודעה חדשה, לכן זה בניצול שרשור של תפוז. קראתי פה קצת לפני כמה זמן וגם הלילה עברתי על כמה מהדפים האחרונים של הפורום. לפני מה שהבנתי, יחסית לאחרים פה אני די צעירה [עוד מעט 17]. כמה זמן חששתי לכתוב פה משהו, שמא יגידו לי שאין לי טעם לנסות להגדיר הגדרות בגיל הזה, כי זה גיל ששום דבר עוד לא ידוע. ובכל זאת אני כותבת, כי אם אני לא אכתוב כאן זה ישגע אותי. אם אנשים בגיל שלי מגיעים כבר למסקנות שהם הומוסקסואליים ולסביות, למה שא-מיניות תהיה משהו לגלות בעתיד רחוק יותר? אני נמנעת מלהגדיר הגדרות על עצמי באופן כללי. אני נמצאת בחברה שבה ההומוסקסואליות וביסקסואליות הם דברים שבשגרה, יותר ממה שעשויים לחשוב. אני וחברות שלי, למשל, תמיד יוצאות מנקודת הנחה שכולם בי, אלא אם יוכח אחרת. עד לא מזמן גם אני הגדרתי את עצמי ככה. אמרתי לעצמי שאם אני לא נמשכת לאף אחד עד כה, זה פשוט משאיר את האופציות פתוחות להימשך לשני המינים. שנה שעברה היה לי חבר לתקופה קצרה של חודש. הוא היה ידיד קרוב שלי גם קודם, ומאוד אהבתי אותו. בקשר איתו מאוד אהבתי להתחבק, אבל מצאתי חוסר עניין מובהק מלהתנשק איתו. [הוא היה הנשיקה הראשונה שלי.] עד אז אמרתי לעצמי שכשאתנשק, וודאי אז ארגיש את הריגוש ההוא של ההימשכות למישהו שתמיד חברות שלי מתארות, אבל הבנתי שזה לא ככה. אהבתי אותו מאוד, אבל פשוט לא נמשכתי אליו, כמו שמצאתי שאני לא נמשכת לאף אחד. [ודווקא בגיל שכזה זה יותר מעלה תהיות, כי התאהבויות והדלקויות בקרב חברות שלי מתרחשות על ימין ועל שמאל, הורמונים וכל זה. ולי פשוט אין עניין בזה. אפילו שמדובר בד"כ בשלב פחות מיחסי מין, כמובן.] כמו שאמרתי קודם, אני נמנעת מלהגדיר את עצמי, בעיקר בגלל הגיל. לא חוויתי מספיק דברים בחיים שלי כדי לדעת ולהחליט. [ואם מישהו כבר שואל, אני אומרת שאני א-מינית עד שיוכח אחרת, אגב.] אבל כמה זמן שהשאלה הזו מסתובבת לי בראש, אם אני באמת א-מינית או לא. אני תוהה אם בגיל כזה גם אפשר כבר לדעת. בנוסף להכל, קשה לי יותר לקבל את זה לגבי עצמי במידה וזה נכון בגלל החברה. ודווקא בחברה שבה הנטיות המיניות שנמצאות פחות בסביבה "נורמלית" הן כל כך מובנות מאליהן, הייתי מצפה שגם א-מיניות לא תראה כסטיה, אבל התברר לי שזה לא נכון. דיברתי על זה עם אחת החברות הכי טובות שלי, על המחשבות שלי שאולי אני א-מינית. כל כמה זמן היא אומרת לי שהיא "צריכה להוציא לי מהראש את המחשבות האלה". אני יודעת שהיא לא אומרת את זה במטרה לפגוע בי, אלא כי היא באמת רוצה שבעתיד יהיה לי קשר מיני עם מישהו/י ושאוכל ליהנות ממנו, ולא מכיוון שקשה לה לקבל את זה פשוטו כמשמעו. ובכל זאת קשה לי לומר לה שלא בדיוק בחרתי בזה וזה לא עניין שלה להוציא לי את זה מהראש. [מה גם שהיא אומרת שהיא לא מאמינה שמשהו כזה באמת קיים. וכאמור, בתוך סביבה שכל כך מקבלת נטיות מיניות שפחות מקובלות בד"כ, לא ציפיתי לתגובה כזו.] בנוסף, יצא לי לשמוע שלא בכוונה שיחה בין שתי האחיות שלי. אחותי הבינונית [שעכשיו בצבא] דיברה עם אחותי הגדולה על זה שהיא חושבת שאולי היא א-מינית. לא שמעתי את כל השיחה, אז לא ידעתי בדיוק מה היא אמרה לה קודם שבגללו היא חושבת כך. בכל מקרה, נשמע כאילו אחותי הגדולה ממש נפגעה מההצהרה מרחיקת הלכת הזו, כאילו שזה פוגע בה באופן אישי. היא אמרה שזה "כואב לה שהיא אומרת על עצמה שהיא א-מינית". [כמו כן, זה גרם לי לחשוב האם א-מיניות זה משהו שסביר להיות נפוץ יותר בתוך משפחה?] בתוך חברה שכזו, קשה לי מאוד להגדיר את עצמי בלב שלם גם לו רציתי [וכאמור, בינתיים בתוך הכל תמיד נשארת סיומת ה - "עד שיוכח אחרת". כי אני באמת לא יכולה לדעת. חברות אחרות שלי טענו שפשוט לא פגשתי עדיין מישהו/י ש"עושה" לי את זה. אבל זה מעט מגוחך לחשוב שהגעתי לגיל 17 כאשר אני ~לא~ א-מינית, ואיכשהו הצלחתי לא להימשך לאף אחד ואף אחד לא "עשה" לי את זה בינתיים. זה נשמע לי קצת יותר מידי כמו סיפור שאתה מספר לעצמך כדי לתרץ את זה.] בכל מקרה, אע"פ שאני לא קופצת ישר למסקנות או הגדרות, הנושא מעניין אותי, באופן טבעי. אשמח להיות חלק מהפורום, ואולי אפילו אצליח דרך הסיפורים האישיים פה והאנשים להבין קצת יותר טוב מה אני בעתיד. גאיה
[זו היתה הודעה ארוכה להחריד ><.]
ספינת החלל מויה מטיסה את כל הצופים הנאמנים לתחנת החלל הקרובה בפורום פארסקייפ ובבילון 5 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=523
ביי כבר אמרתי ?