פינת ההתחייבות השבועית

[אמא של פילפילון]

לא יודעת איך לבשר לך...

זהלא באלאגן, זה רק צעצועים מפוזרים

מעיון מעמיק הסתבר לי שיש לך דווקא בית מאוד מאורגן. אם הייתי מוצאת את המצלמה הייתי מצלמת לך מה זה באלאגן...

 

[טיפוטף]

האמת, גם לי לא נראה כ"כ נורא

זה המצב אצלנו, בחדרים של הבנים כבר שבוע, מאז שהמנקה היתה (וגם יום לפני כן), והאמת אין לי שום כוונה לסדר אחריהם. אין לי ספק שבלי איומים רציניים הם לא יסדרו בעצמם. וממילא הם יותר בבית עכשיו בחופש, ויותר משחקים. אז מה הטעם לסדר, הם שואלים אותי, והאמת, אין לי תשובה. שיישאר כך, כל עוד זה בחדרים שלהם, מה אכפת לי. כמובן שגם הסלון מגיע למצב הזה לפעמים ואז הם מתבקשים לסדר = אני מסדרת את הרוב בסוף. שאלה יהיו כל הבעיות שלנו...

 

[אפרת12]

אני רצה לספר לאמא שלי על התגובות

שלכן

שתפסיק פעם אחת ולתמיד להגיד שאני מבולגנת

 

[טיפוטף]

אני מציעה לך לשנות גישה!

במקום לרדת למטה ולחטוף קריזה ----> לרדת למטה ולחייך לעצמך, איזו חכמה הייתי שהקציתי חדר משחקים למטה, אחרת כל הבלאגן הזה היה למעלה.

 

[אמא של פילפילון]

בשבוע שעבר התחמקתי באלגנטיות

רק כדי לא לספר לכן ששוב לא חיסלתי את ערמת המחוייבות לעבודה, אבל עכשיו גאה בשר

היא חוסלה. ממש ביכול ממוקד

וכמובן, יצא ששוב אמא צודקת, זה שזה "ישב לי על הראש" היה מעיק הרבה יותר מאשר עצם הביצוע, אז למה לא לעשות כבר ודי

והשבוע:

להשתלט על "חדר הבאלאגן" וכל הניירת שבו (טוב, לא ו דווקא לחסל הכל, אבל להתחיל במגמת כיבוש).

לנסות לקפל ולהכניס לארון את גבעת הכביסה לפני שהיא הופכת להר.

לצאת להליכת ערב אחת לפחות. בקיצור: הלאה הדחיינות

ומכיוון שחייבת גם התחייבות אחת נעימה: מתחייבת לישון לפחות פעם אחת בצהרים