../images/Emo41.gifאהלנים אנשימים, רחמים וחמלה../images/Emo41.gif
אהלנים חבר'ה. מאחר ודיון דומה התנהל אצלנו בבית לא מזמן, אני מביאה את ראשיתו וחלק מהתגובות לנושא. וכך זה התחיל:
בתאריך: 23/03/2002 20:33:14 גוף המודעה: רחמים ואמפטיה, מצא את ההבדלים. קראתי את ההודעה הזו, בפורום תיקשור בוואלה, וחשבתי לנכון להביא אותה לדיון בין חברי הבית שלנו. האם רחמים ואמפטיה אחד הן? לשון ההודעה של אביר: כאשר יש טוענים רבים שרחמים נובעים מתוך התנשאות עצמית הרי שאין הם יודעים במה המדובר. לדעתי מצטטים הם מקורות של "ידענים" כלשהם. אין זה דומה למעמד זה או אחר העומד ביחסיות השוואתית. הרחמים תוצרו של רגש ולא מינוח מנטלי עקר. יתבונן המרחם בזולת ואולי יבחון את הווצרות רגש הרחמים. אם אין רגש רחמים אלא מינוח בלבד אולי הפרשנות תשתנה, אך כחוויה רגשית נוצרת הרחמנות מתוך הזדהות. יתרה מזאת יש לבחון את המושג רחמים עצמיים, האם גם אז זה יתפרש כהתנשאות או כחדלון אונים? בברכה אביר בקריאה ראשונה קצת כעסתי, אח"כ התרככתי, והנה אני מביאה את השאלה לדיון: מהם רחמים? מאין הם באים? מאין הזכות שאנו לוקחים לעצמנו לרחם על מישהו? האם רחמים, אין בהם מן ההתנשאות? מנימה זו אפשר להבין כי אינני מסכימה כלל עם הכתוב, בלשון המעטה, ואתם? בברכת דיון פורה, וימים בהירים של בריאות ואושר לכולנו, גילי´לה מחייכת
מאין החוצפה לרחם על מישו בתאריך: 23/03/2002 20:55:09 גוף המודעה: בקריאה ראשונה של ההודעה הזו, חשתי כעס על אותה התנשאות ידענית של המחבר. משהו בי התקומם, משום שרחמים, הם אכן התנשאות מסויימת מבחינתי, למה אני מתכוונת? אז הנה זה בא: מי אני שארשה לעצמי לרחם על מישהו אחר? מה פתאום אני שופטת? שהלא רחמים לדעתי נובעים משיפוט, (אני במצב טוב והוא במצב ...) ושוב, זו דעתי שלי בלבד. אולי קצת מתוך כעס היא באה, או לא כעס, אבל משהו לא שלם בכלל, חוסר הסכמה משווע עם הכתוב. אני לומדת שיעור כרגע על הגבול שבין רחמים לחמלה, אני מטופלת באחי, שנפרד לאט ובטוח מלוקמיה, ועוברת איתו יחד תקופה קשה ביותר שהיה לי מאד קל לומר ולחוש רחמים כלפיו, אבל, האם כך הוא? כלומר, מה פתאום לרחם? מה זה נותן מלבד אותה התנשאות, גם אם בלתי מודעת? למה לא לתעל את האנרגיה הזו של רחמים שאיננה מובילה לאף מקום לחמלה, למשהו ממנו אני יכולה לתרום, אבל בקלות אני יכולה להשליך את זה לכל מקום אחר בחיי, האם אני מרחמת על זה או אחר או אולי הייתי רוצה לעשות משהו עבורו, לשנות את מצבו, לסייע, אבל לרחם? מה פירוש רחמים? אני חושבת שבמקום לחוש רחמים ולקרוא לזה "צער" או "הזדהות", כדאי לתעל את האנרגיה הזו ולשאול מה אני יכולה לעשות עבור אדם זה שאני מרחמת עליו, שהלא קל מאד לומר אני מרחמת, אבל, מי אני בכלל? ובאשר לרחמים עצמיים, זו הדרך הכי יפה, התירוץ הטוב ביותר על מנת לא לעשות כלום עבור עצמי, אבל זה עדיין תירוץ! אז סליחה אם אני מתפרצת, אבל רחמים בעיניי הם אכן התנשאות, לרחם על חולי איידס, סרטן, או מוכי רעב, זה יופי, זו הדרך הכי יפה לפתור את עצמי מעשייה כלשהי, אלא שמבחינתי כדאי לחשוב מה אני עושה עבורם, ולא לרחם!!!! "להצטער"!!!! להזדהות!!!! המשך, עם לקט תגובות כבר מגיע
מה בין רחמים וחמלה
