שאלות לשרון ניב

אשכר ש

New member
../images/Emo41.gif שאלות לשרון ניב

נא לשרשר לכאן שאלות לשרון ניב, אשר תתארח בפורום מחר,5.3, בין השעות 10:00-12:00 ותענה על שאלות בנוגע להכנה רוחנית/ נפשית ללידה. שרון ניב- מוסמכת ברפואה פולארית (Polarity Therapy), B.P.T לנקסטר אנגליה. התמחותה רפואת נשים גוף-נפש-רוח. תומכת ומלווה נשים בהריון, לידה, אחר לידה ומדריכת הכנה ללידה מוסמכת המרכז הישראלי לחינוך ללידה. יוצרת "עבודת אשה"- מקום לימודי יחודי רב תחומי, אישי וקבוצתי המתמקד בסוד תיקון האשה.
 
רק רציתי לשלוח מכאן המון אהבה

לשרון אהובתי. כמה נפלא שתהיי כאן מחר !
האם זה אומר שאפשר אפילו לתקשר איתך במייל...?
 

אשכר ש

New member
האירוח באדיבותה הרבה של

"גם למבי" שמארחת את שרון בביתה בזמן האירוח כאן בפורום. תודה דנה
.
 

גם למבי

New member
אין בעד מה!

זה הכייף שלי - כך שרון תגיחע אלי מחר ואוכל להראות לה כל מה שהכנתי ללידה ולהתייעץ איתה לגבי מקומות וכו. שרון מאוד מאוד עוזרת לי בתהליכים שאני עוברת בהריון הזה ואני ממש ממליצה על טיפול / התייעצות איתה. היא מקסימה והרשימה אותי מאוד בתובנות שלה.
 

אם פי 3

New member
שאלה בסיסית

למה יש צורך בהכנה רוחנית/נפשית ללידה, והאם, לדעתך, זה נחוץ לכל אשה או רק למי שמרגישה שיש לה קשיים מיוחדים/עבר מיילדותי מורכב רלוונטי אחר (פגיעה מינית, לא עלינו, למשל) מורכב. מה זה בדיוק אומר, הכנה רוחנית/נפשית ללידה?
 

גם למבי

New member
ואני מרחיבה את השאלה

רגעים לפני שאני משנה ליוזר של שרון ונותנת לה לענות: ואם יש נשים עם עשבר מיילדותי מורכב או בעייה רגשית המפריעה ללידה וגינלית תקינה, האם זהו באמת משהו שניתן לעבוד עליו? בתקופת זמן קצרה כמו הריון? כשהגעתי אל שרון הייתי בטוחה שאני מוכנה ללידה טבעית ואז התברר לי כמה שאני לא. למעשה, שרון ממש אמרה לי שאני לא מוכנה והייתי אמורה לעבור תהליכים אישיים מסויימים כדי להחזיר לעצמי את הבטחון,. עדיין, אני כבר לא "שאננה" או בטוחה בעצמי כפי שהייתי מכיון שאני מבינה כמה אני לא מבינה "בפנים" שלי. כמה מהותי יכול להיות שינוי מכין ללידה תוך כדי טיפול ואיך זה קורה?
 
תשובה ל"גם למבי":

כמה מהותי יכול להיות שינוי מכין ללידה תוך כדי טיפול ואיך זה קורה? כשאשה הרה מגיעה לטפול נעשה בירור ראשוני לתכלית העבודה המשותפת. ראשית מתנהלת שיחה ובה היא מספרת את קורות חייה, מכיון שהכל כתוב בגוף יש צורך שהגרון, המקביל לואגינה, יוציא את ספורו - תהליך ניקוי ראשוני. לאחר מכן העבודה ממשיכה על מיטת הטפולים דרך עבודת גוף המשלבת מגע עמוק, קול, תנועה, נשימה וכניסה פנימה לבית הפנימי דרך הדמייה מודרכת. אני משתמשת בשמנים המותאמים אישית לכל אשה ובכללו, התהליך מותאם ומובנה אישית לכל אשה וצרכיה. מבחינה מהותית כאשר אשה מפנה את תשומת לבה לגופה, מתעוררת תודעה חדשה המאפשרת לתהליך עמוק יותר להתגלות. קרי, חיבור לעולם הפנימי, לבית הפנימי ,עשיית סדר והשכנת שלום. בזמן הריון לא ניתן לפתור את כל הבעיות הפנימיות, הנפשיות והגופניות שקשורות לכל מהלך חייה (ניתן להמשיך זאת לאחר הלידה) אך ניתן לפתוח שער ללידה בריאה, בטוחה ושמחה. בהריון נתעסק בבעיות החוסמות את הלידה עצמה וכן - זמן ההריון מספיק ומתאים לכך. רצוי שהאשה תגיע לטפול מוקדם בתחילת ההריון (ממליצה משבוע 14).
 
תשובה לאם פי 3:

לגבי שאלתך האחרונה - מהי הכנה רוחנית נפשית, עניתי בהודעת הפתיח שלי, מפנה אותך לקרוא שם ולחזור אלי להרחבה אם את מעוניינת. אני אוסיף עוד דברים בסוף המפגש שלנו. אני חושבת שזה נחוץ לכל אשה ברמת המודעות שבו היא נמצאת. כלומר, אשה שלא מתחברת לרובד הרוחני ודאי תתחבר לרובד הגופני, ומשם, להתחבר בעצם לרוח הלידה. כמובן לאשה עם קשיים יחודיים, כלומר, רמת מודעות גבוהה ומודעת, העבודה חשובה ביותר. כלומר, לכולנו יש קשיים ברמה זו או אחרת (גוף-נפש-רוח) אך לא כל אחת מודעת לכך או מודעת לעומק העניין. רוצה להדגיש שקשיים הם חיוביים מפני שהם מעצימים אותנו, מפתחים את רמת המודעות. הפוטנציאל טמון בקושי.
 
שלום לכולן! הקדמה פותחת לדיונינו:

בראשית ג, טז: "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים..." 1. והתיקון הוא השמחה - ללדת בשמחה גם בתוך העצב, הכאב, הנסיונות, השעורים והמכות שבדרך. 2. ההויה של אשה היא לידה - לידת תינוקים = לידת תיקונים 3. לתקן, לקונן, לבנות קן נרחיב: הכנה רוחנית ללידה מתחילה בגוף שכן החומר הוא מרוח (אותן אותיות). כשאנו מבררות מהי הכנה רוחנית ללידה יש למקד את תשומת לבנו בגופינו - החומר הכי רוחני שקיים, וממנו להתחיל את העבודה, את ההכנה ואת מסע ההריון והלידה. הגוף הוא אוטוביוגרפיה מהלכת. הכל כתוב בגוף: הדפוסים, המעצורים, הקשיים, האכזבות, ההטרדות, החסימות הרגשיות, דעותינו הקדומות ולעיתים אף הנחרצות, מערכת האמונות והדעות שלנו על החיים, הכל מכל כל. כולם מעצבים בית פנימי, כולם מעצבים הווית גוף נפש. המחשבות שלנו על עצמינו קרי: דמוי הגוף שלי בעיני עצמי, הבקורת וחוסר הקבלה ולו אף בשורש קצה קיצה של המחשבה עלול ליצור חסימה של זרימת אנרגית חיים תקינה בתוך הגוף. כל מה שקיים בעולמות עליונים יותר, "רוחניים" יותר (נפש-רוח) מעצב את החומר = גוף. האפשרות לזרימת אנרגית חיים תקינה בגופינו היא פועל יוצא של פתיחת קשרים, חסימות, כיווצים וחוסר נשימה בגוף ובנפש. ואני חוזרת: מאורעות חיים, חוסר קבלה ראשונית מרחם, התעללות/ הטרדה מינית, חרם, ניכור לווסת, דחיית הנשיות, החלטות ואמרות שהפנמנו ועוד משפיעים ומשאירים את חותמם על גופינו ומעצבים את לידתינו. הכל חבוי, שמור, עצור ומקופל בשפוליו וקפוליו של הגוף. אצלינו הנשים צוללים הסודות העמוקים והכמוסים ביותר למעמקי המצולות והתהומות הרגשיים של הגוף ולכן לא סתם נאמר שעבודתינו, עבודת האשה העיקרית שלנו, היא להעלות את הנשיות מתהומות הנשייה - תהומות השכחה והחשכה. כל אלו נחים בקרקעית הים של גופינו ובזמן לידה, ולאורך ההריון, מתעוררים נרדמים משנתם. כשאת ערה לנקישות על שער ביתך ואת באומץ פותחת להם את הדלת אז מתחילה ההכנה הרוחנית שלך ללידה - המסע ללידה של אשה חדשה.
 
הודעה ארוכה לכן ממשיכה פה ומאפשרת

לכן להתחיל לקרוא ולהתייחס: המפגש עם הבית הפנימי על כל תכולתו, פחדיו ושדיו מאפשרים לגופך להשיל נשל, כמו שריון עמוס הגנות שאינך נזקקת לו יותר.ההבנה שאת מקור הכוח הבטחון, העוצמה והאמונה אני שואבת מבאר גופי, מחייבת אותי להיות צוללת טובה ומאומנת. נקוי המצולות הרגשיים בגוף חשוב מעין כמוהו לעובר, השוכן במים ולהבנה עמוקה יותר - מים הם נשא גנטי של זכרון. כך כשאני מנקה את המים הרגשיים שלי (מעופשים ועכורים ככל שיהיו) אני שומרת על צלילות וזכות המים עבור עוברי, שלא ישהה בעומס מי רגשותי, מימי חיי, שאינו שייך לו (ובד"כ גם לא לי). נצוף חזרה למעלה - זמן לידה הוא שער גדול המביא איתו תיקון גדול, מתנה גדולה - תינוק. כל הריון וכל לידה מולידים אשה חדשה בתוכך ומאפשרים לך לתקן, לקונן ולבנות קן כל פעם מחדש ותמיד אחרת.
 
תוספת אחרונה:

ההכנה הרוחנית היא בין השאר הבנה מה התיקון שלי, בלידה זו במסע זה וישומה דרך התחברות לכח האמונה, הבטחון והשמחה: בגופי, בעצמי, בתינוקי, ביכולתי ללדת (ילד בריא בלידה בריאה) ולבורא עולם, השומר עלי ברגע זה (לידה= ליד ה'). ההתמסרות לתהליך הבריאה המתרחש בגופי מאפשר לגוף להוות צינור ללידה בו בזמן שתודעתי מחוברת לרצון גבוה יותר, דבר המחייב צניעות רבה והכנעה גדולה. מבחינת הגוף כוחות הרוח והתודעה מחזקים אותו ונותנים לו נשימה - בהתמודדות עם כאבי הצירים והלידה. כל נשימה מביאה איתה מסר של חיזוק, עידוד, בטחון, אמונה, תפילה, שירה, נהייה, נהמה, אנחה. בסופו של דבר אנחנו חיות מאוד. האהבה שלך את עצמך, הכרת התודה לגופך, לנפשך ולנשמתך, הנשימה לעומק מעמקי הכאב והצער, ההקשבה להמיית הגוף, צרכיו, רצונותיו ומהלכיו, מאפשרים לאשה חדשה להיוולד. לידה היא פעולה אלכימית החומר הראשוני עובר דרך עוצמות רתיחה וזכוך ונהפך לחומר חדש – זהב של אשה. ולעניין לידות הבית: בעבודת אשה אני מלמדת שלאשה 3 בתים: הגוף שלה, הבגד שלה והבית שלה. בלידות בית אנו יוצרות תסריטים נפלאים על לידה רגועה ומושלמת בקן החמים הבטוח והמוגן מכל – ביתינו. הכנה רוחנית למקום פנימי ושלם זה היא ההכנה לבלתי צפוי ולאפשרות שכל התסריטים, החלומות והמחשבות יהפכו למציאות של חדר לידה בבה"ח (על כל אפשרויותיו ותסריטיו). ובכן אשה יקרה, ההבנה כי ביתך הוא קודם כל גופך ובכל מקום בו את נמצאת את יולדת בבית מאפשרת לך לזרום ולהתפנות בחופשיות יתר עם נסיונות התיקון לחדר לידה בבה"ח ולהמשיך ללדת בבית. הרי בלידה לא משנה איפה את ב"חוץ", באיזה חלל חיצוני הלידה מתרחשת, החשוב הוא שברגע זה, בלידה עצמה, את "בבית בפנים", מחוברת לכוחות האמונה, הבטחון והשלום, מחוברת לגופך בנשימה עמוקה ולדעת שלך בשמחה. זכרי: העצב והצער שרויים בגוף והשמחה – במחשבה. השתדלי לא לאפשר לעצב להכנס למחשבה. שלרגע לא תחשבי שנכשלת או שגופך הכשיל אותך או שמשהו פעל או פועל נגדך. הכל חלק מהתיקון, מהנסיון ומהלידה – לא רק של תינוק אלא גם של כוחות ועוצמות של אשה. אל תפלי ברוחך, גם אם הכל משתבש לנגד עינייך, והנוף של הבית נעלם, ואורות בוהקים צובעים את עינייך בדרך לחדר הלידה התחברי לדעת עליונה, לראיה ולהבנה שהכל הכל לטובה. את תמיד יולדת בבית והשאלה הנותרת פתוחה היא - איך את יולדת? ריפוי האשה = ריפוי העולם. אנו בגופינו עוצרות מלהעביר לילדינו את "קלקולינו" ודפוסינו ובכך מאפשרות לעולם טוב יותר, בריא יותר לצמוח וללבלב מתוך אדמת גופינו.
 

טלימה

New member
../images/Emo39.gif שאלה ../images/Emo39.gif

בתחילה לא היה לי ברור מה אומרת הכותרת שבה הוצגו עיסוקיך. עכשו שכתבת הדבר ברור לי מעט יותר ויש לי שאלה/תהיה בדבר עבודה-עצמית: האם לדעתך עבודה עם מישהו אחר היא מחויבת המציאות, ואם לא - מהי הדרך שאת מציעה לעבודה עצמית עם התכנים שאת מדברת עליהם? (מקווה שיצא ברור מספיק)
 
תשובה לטלימה:

כפי שהעובר ברחם מקבל תחושת עצמי על ידי שליחת איבריו הפוגשים בדפנות הרחם וזקוק מאוד לאחר הלידה למגע שימשיך ויזכיר לו את עצמו, כך אשה בהריונה זקוקה לזכירת עצמה ע"י מגע של אחר בה. עבודה עצמית היא משהו אחד והיא בעלת ערך רב אך היא שונה מעבודה עליה אני מדברת בגלל הדיאלוג המתפתח בינך לבין דפנות הרחם שלך, שהיא המטפלת. לעבודה עצמית אני מציעה שחייה, הליכה, פתוח חוש הריח (להריח פריחות, לדוגמא), יוגה או פילאטיס או כל תרגול אחר, נשימה נשימה נשימה, מנוחה, בישול, קינון בבית (סדר, זריקת ישן ומיותר, ניקוי אבק, ניקוי חללים ופינות עזובות בבית), כתיבה יומיומית (ללא נושא מוגדר - פשוט כתהליך ניקוי מחשבתי והתקשרות עם העצמי הפנימי) ושימוש בצבע.
 
תוספת לתשובתי:

גם מוזיקה וריקוד בחלל הבית. סדור המרחב הפנימי של הבית עוזר לסדור הפנימי של הגוף.
 

טלימה

New member
תודה, ועוד משהו:

נשמע (נקרא?) שאת שמה דגש על המרחב הפנימי הפיסי של הבית. למה? מה המשמעות של זה?
 
בדיוק אני מרחיבה בהודעת הפתיח

שלי בנושא - אני ממשיכה לכתוב ומוסיפה הודעות בין תשובה לתשובה. אם לא אענה בפתיח על שאלתך - חזרי אלי
 
לשרון היקרה מאוד../images/Emo23.gif

כמה כיף לראות אותך כאן. יש לך כל כך הרבה מה לתת. נשיקות, איימי
 

bubiky

New member
שאלה בנושא

אני אמנם מפורום הריון ולידה אבל הנושא נשמע מאד מעניין ויש לי שאלה: אני בהריוני השני (חודש שישי) בהריוני הראשון הייתי מאד מחוברת להריון והוא עבר בכייף בלי בעיות מיוחדות, הרגשתי מצוין, קראתי המון ספרים, התכוננתי המון והרגשתי הכי בשלה שיש ללידה. היתה לידה טבעית, מהירה. כמה ימים אחרי הלידה הגיע הדכדוך הנוראי שהלך והתגבר, לא יכולתי להתמודד עם השינוי, הייתי מאד עצובה רציתי את חיי בחזרה, אהבתי את ילדי מאד, טיפלתי בו במסירות, נשארתי איתו בבית עד גיל שנה וחצי אבל בפועל לא הייתי מרוצה מאיך שהחיים שלי נראים ומצורת ההתמודדות שלי עם דברים. כשאני חושבת על זה לעומק אפשר להגיד בקצרה שהייתי בדכאון עד שהוא היה בן שנה בערך, תפקוד נורמלי, נותנת הרבה חום ואהבה לתינוק אבל עצבות פנימית עמוקה, רגשות אשמה ופחד מהמחשבות שלי ועוד ועוד. היום אני חוששת שזה יקרה לי שוב, אמנם הפקתי לקחים אבל אני עדיין פוחדת שזה לא יהיה בשליטתי ושוב אני אכנס לדכאון הזה למשך שנה אחרי הלידה. איך אפשר להתכונן טוב יותר? איך למנוע?
 
תשובה לבוביקי:

שאלתך חשובה מאוד ומרגשת - ממקום של שיא בשלות הריוני את מתארת נפילה כ"כ טבעית וקיומית. בתוך הקושי והחוסר הצלחת לתת לבנך אמהות אוהבת, חמה ומסורה והצלחת לתפקד ביומיום - דבר שאינו מובן מובן מאליו. שאלתך היא עמוקה ומקצועית ותשובתי תהיה לא מקצועית ללא שיחה מקיפה איתך ובירור פרטים נוספים. לדוגמא - ישנם תוספי מזון וחומצות שומן היכולות לחזק אותך ולשמור עליך מנפילה אבל איני יכולה להמליץ מבלי בירור מקצועי של ההסטוריה הרפואית שלך ומצב בריאותך הכללי. מכיון שהפקת לקחים ואת למודת ניסיון, עליך רק להתמודד עם הפחד. למעשה, אין שום סיבה, שמצב זה יחזור על עצמו אלא אם כן מחשבתך ופחדייך יצרו מציאות. כמו כן, ילד שני מביא עימו התמודדויות וקשיים נוספים ועליך להערך להרחבת יכולת ההכלה הפנימית שלהם. בהצלחה רבה - אני מאמינה בך ובכוחות שלך!
 
למעלה