שרשור אאוץ'

[רצה רחוק]

מיכל, שלחתי לך ../images/Emo30.gif

 

[מור שלז]

ברוכה הבאה מיכל ../images/Emo140.gif

אני ממש שמחה לראות אותך כאן איתנו ותודה רבה על התשובה המושקעת והמפורטת עשית לנו הרבה סדר. מקוה שתישארי כאן, ותמשיכי לשתף ולתרום מנסיונך.

מור

 

[מיכל באהבה]

לכבוד הוא לי ותודה על קבלת הפנים החמה ../images/Emo24.gif

אני מהקומונה השכנה - בנות רוכבות

בא לי לשתף אתכן: לפני כשנה וחצי הייתי בחצי מרתון עין גדי בתור אחת מצוות מעסים. יצאתי מהבית (בחיפה) באמצע הלילה, סביבות 3-4 כי היינו צריכים להיות במקום לפני שסוגרים את הגישה. הגענו בזריחה והתחלנו להתמקם באותו הזמן שהגיעו כל הרצים והרצות. אח"כ התחילו להגיע אלינו לעיסוי רגלים של 5 או 10 דקות לא זוכרת כמה הוקצב. בהתחלה אלה מ-10 ק"מ עממי אח"כ מה-20 ק"מ. אנשים עמדו בתור, ואחד אחת עלו על מיטת העיסוי מי דווי יותר ומי פחות - וירדו ממנה בקפיצה עם חיוך גדול על הפנים. בין לבין, באחת הפעמים הבודדות שבהן הזדמן לי להרים מבט, ראיתי אישה לא צעירה מחכה בתור, וידעתי (אולי קיויתי) שתגיע אלי. ואכן כך היה. שניה לפני שהיא עולה על מיטת העיסוי היא אמרה לי בגאווה מהולה בענווה "אני בת ... (אני לא זוכרת בדיוק אבל היא היתה מעל 60) וסיימתי את המקצה שלי ראשונה בקבוצת הגיל שלי". נמלאתי כבוד והזמנתי אותה לעלות על המיטה ולקבל טיפול מכל הלב, פינוק, אות הוקרה צנוע ממני. [חחח עכשיו כשאני מספרת את זה אני נזכרת שהיא ביקשה ממני לעסות לה בדיוק את הישבן

] בפעם אחרת הייתי בצוות מעסים אחרי מרתון אופניים על שם יניב הרשקוביץ בכרמל בחיפה. גם שם היה לי הכבוד לתת טיפול לגברת שנתנה בראש במסלול ה-40 ק"מ שלא היה פשוט בכלל. אנחנו דורשות מהגוף ומהשרירים את המכסימום וחוגגות איתם ואותם, אל תשכחו לתת להם קצת בחזרה מידי פעם

אנשים נוטים לקבל את המתנה המושלמת הזאת שקיבלנו כמובנים מאליהם וכשדברים "לא עובדים", או כואבים, או בפציעה - חלקם כועסים. לפעמים הפציעות ובוודאי שהכאב באים לעצור אותנו מעט, קוראים לנו לשים לב קצת יותר לעצמנו, להתנהלות שלנו בחיים, עם עצמנו ולהתייחס לבן אדם שחשוב לנו ביותר. וואו, משיתוף נהיה חתיכת הרצאה

באמת לכבוד הוא לי להיות כאן ולקרוא את כל נפלאותיכן! יישר כוח! מיכל

 

[מיכל באהבה]

ומרוב התרגשות שכחתי

למה ציינתי שקמתי באמצע הלילה וכו'. כל השעות האלה, עד שסיימנו שם בשעות הצהרים, ועד שהגעתי הביתה בשעות הערב לא הרגשתי רעב, ולא עייפות, והברק נצץ בעינים והשמחה והאדרנלין חגגו כל כך כל כך כייף לראות כזאת חגיגה של החיים.

 

[סוס של נייר]

מרגש, תודה שסיפרת ../images/Emo24.gif

 

[omaopa]

אני סובלת מעצב הsciatica כבר שנים רבות

כנראה מפגיעה מולדת בחוליות ולאחר מכן בעקבות תנועה לא נכונה (כמו שציינה מיכל) חלה אצלי תזוזה בחוליות ולחצה על העצב. הפגיעה הראשונית התרחשה אצלי לפני 14 שנה כשהרמתי את הסלקל של בני בכורי שהיה אז בן 8 חודשים. הכאב אכן היה משתק , הפגיעה היתה אקוטית ובלתי הפיכה ואני סובלת עד היום מנימול לאורך השוק הימנית בעיקר והתקפי כאב מדי כמה חודשים. מה שכן, למדתי לאורך השנים לחיות עם כאבי גב ולנהל את הכאב (מה שקוראים היום pain management) ומה שלמדתי תקף כמעט לכל סוגי כאב הגב. מה שכן, לומדים לחיות עם זה וזה לא הפריע לי בספורט. אז אנפץ כמה מיתוסים בניסיון לעזור לך ולאחרות/ים להתמודד: א. לא חום, כי אם קור - חום מרגיש טוב ולכן מסייע ברמה המוחית אבל מבחינת הגוף, קור עדיף לאין ערוך כי חום מסייע בהתפתחות דלקת במקום שזה הדרך של הגוף להגיב לפגיעה מקומית. כאבי גב מקורם בדרך כלל הוא לא בשרירים ולכן בחימום אין הרבה תועלת. לכן בכאבי גב עדיף לא להשתמש במשחות מחממות (וגם לא ג'אקוזי לצורך העניין) אלא בקרח, קרח ועוד קצת קרח. הכי טוב להחזיק בבית שקית של אפונה קפואה ולשכב עליה כשכואב. 4 פעמים ביום, כ-15 דקות כל פעם. ב. לא מנוחה, כי אם תנועה - היום יודעים שכאשר יש כאבי גב עדיף להניע את האזור. פעם היו שולחים אנשים עם כאבי גב לנוח במיטה מה שבעצם מרע את המצב. עדיף להישאר בתנועה (ואולי לכן כואב לך פחות דווקא כשאת רצה) כיוון שזה מזרים את הדם באזור ולאזור ומסייע לגוף לשחרר את העצבים התפוסים (כן, גם עצבים נתפסים). ג. הכי גרוע זה לשבת. מיד אחרי זה ברמת הגריעות זה לשכב. הכי טוב ללכת ואם אי אפשר ללכת אז לעמוד. אז מה? לישון בעמידה? לא. אבל אם העבודה או חיי היומיום דורשים ממך הרבה ישיבה אז להקפיד לקום ולהסתובב 5 דקות מתוך כל שעה. יום הולדת לא ממש שמח........ תרגישי טוב!

 

[מיכל באהבה]

שנאמר אין חכם כבעל ניסיון ../images/Emo13.gif

מסכימה לחלוטין בקשר לקור, לתנועה ולישיבה ונתת את כל העיצות הנכונות. בתנועה יש גם זרימה של אנדורפינים ושאר משככי כאבים טבעיים, ובכלל אני חוזרת ואומרת לכל מי שאני רק יכולה: "תנועה תנועה תנועה" וכאן זה פורום נשים בספורט אז לא צריכה להיות בעיה

אבל באמת לשים לב אם יוצא לשבת שעות רצוף במשך היום, לקום ולהסתובב, להניע, להזרים ולשחרר. כל הכבוד לך על "ניהול הכאב". אמא שלי סובלת מבעיה דומה ולצערי הכאב מנהל אותה.

 

[avivar]

שלום מיכל..

זוכרת אותך מלפני המון זמן בקומונה.. אני חיפשתי עם מי לרכוב, וגיליתי דרכך את השכנה שלי שגרה מספר בתים לידי..שמחפשת גם עם מי לרכוב, מדובר על לילי שלומי משוהם, שהיא כעט רוכבת מן המיניין בקבוצה שהקמנו מאז.. אז אמנם באיחור מה, אבל תודה על השידוך.. וברוכה הבאה, את יכולה להיות גם פה וגם שם ולהינות מכל העולמות..

 

[Lilachkm]

רגל שבורה .... והפעם שמאל

בשבת האחרונה, לא אימון, לא טיול ואף לא בילוי סתם סיבוב ואני שברתי רגל (כף הרגל) וזו לי פעם שניה בפחות משנה - לפחות בפעם הראשונה זה היה ברכיבה אז... אז עכשיו חודש בגבס (מפלסטיק) ואחרכך... אוף שוב לבנות כושר למישהי יש עצה איך אפשר לשמור לפחות חלקית על הכושר גם עם גבס (הליכה) תרגילים שניתן לעשות לא יודעת מה אני משתגעת מהמנוחה הכפויה הזאת. בבקשה רעיונות..

 

[dganitm]

היא מלכה, היא מלכה, היא מלכה!

תודו שלא יצא לכן לפגוש הרבה נשים כאלו מוכשרות שפעם שוברות את רגל ימין ופחות משנה אחר כך שוברות את רגל שמאל... לילך היא אירוע נדיר של פעם בחיים

מההכרות הקצרה שלי איתך, אני יודעת שהמילה "מנוחה" לא ממש קיימת בלקסיקון שלך

אז אני לא מודאגת...

 

[מור שלז]

זה כבר לא אאוץ' - זה באסה רצינית ../images/Emo201.gif

איך זה קרה? מה עשית בפעם הקודמת ששברת רגל? האמת, שמה שאני עשיתי כשהייתי מושבתת לגמרי ואסור היה לי לעשות כלום, היה בעיקר לנסות למצוא תחליפים לראש. היה קשה לי להתחיל יום בלי אנדורפינים מרגיעים. אצלי זה היה הרבה ספרים, כל מיני ספרי השראה (כל ספרי לאנס ארמסטרונג מאוד עזרו לי אז - מה זה שברים לעומת סרטן???), אמבטיות עם שמנים מרגיעים, ו... אין כמו סקס תרגישי טוב

 

[Lilachkm]

בפעם הקודמת - אופניים

מהסכנות של הוצאת רוכבות מתחילות לשטח הן חזרו שלמות - אני נשברתי

 

[סוס של נייר]

באסה, החלמה מהירה! ../images/Emo57.gif

 

[Lilachkm]

המון ../images/Emo51.gif

 

[2_be]

אאוץ' ואוּף יחד

אאוץ' - צוואר חצי תפוס כבר יומיים. אפילו לא ברור מאיפה. אוּף - ריצות לא מוצלחות בכלל בשבוע האחרון

מניסיון העבר, נראה לי שהגוף שלי מוחה על שינה (ותזונה?) לא טובה. החלטתי על יומיים מנוחה עכשיו עד יום חמישי, בתקווה שהגוף שלי יחזור לשתף פעולה. יש דרך אחרת?

 

[סוס של נייר]

נשמע הגיוני

אני לא מהרצות, אבל לרוץ על צוואר תפוס (כשהחוליות סופגות את הזעזוע) לא נשמע לי כמו רעיון טוב. תשני טוב ותקומי כמו חדשה

 

[עוד נועה]

לצוואר - כרית כוסמת עושה נפלאות

לחמם ולשים על הצוואר כמה פעמים ביום. לישון בלילה ולאכול כמו שצריך לא מזיק אף פעם. לנוח זה מצויין. אפשר לנסות לעשות קרוס טריינר אם יש לך מנוי לחדר כושר אבל אם הבעיה היא עייפות - נוחי בלי לעשות כלום. המון בריאות, יקירה.

 

[2_be]

תודה נועה וסש"נ,

היום יותר טוב אחרי קצת יותר שעות שינה מהרגיל. נראה מה יהיה בערב ואחליט אם לרוץ...

 

[כבשה בשדה]

אני יכולה לכתוב ../images/Emo63.gif

אבל אני לא אכתוב מגילות רק אספר שבאימוני הטריאתלון נשים בחודש מאי האחרון עפתי מה

ולמרות שהאורטופד מתעקש שזה שום דבר עדיין יש ימים שכואבת לי מאוד הברך ויש תרגילי חיזוק שאני בכלל לא מצליחה... מקווה שיום אחד זה ייגמר כי לא כיף לי ככה

 

[מתרוצצת]

ואני יכולה לספר שמאז ששיניתי ענף ספורט...

ועזבתי את הרוגבי (לפחות עזיבה זמנית) כל הכאבים מהמכות היבשות, הסריטות, שברים ונקעים - לגמרי ירדו מהתפריט! זו תחושה מאוד מעניינת. באיזשהו מקום התרגלתי כבר להסתובב עם שתי אצבעות נקועות, שבוע אחר כך עם רצועה מתוחה, נקע... ככה זה בספורט מגע מאז שהתחלתי לרוץ בנפחים גבוהים הכאבים שונים לגמרי, ובעיקר מנטליים. עם זאת, אני 'שמחה' לגלות שגם תוך כדי ובעיקר לאחר הריצה הגוף שולח לי אותות חיבה - כאב ממוקדים ובלתי נסבלים בעליל בכפות הרגליים, בשוק... תענוג. אגב, היו לי כאבים איומים בברכיים, וכשביקרתי את אלוהי הפיזיותרפיה הוא ביצע עיסוי כ-ו-א-ב (!!!) לשרירי התאומים וזה פתר את הבעיה כמעט לגמרי!