תהיות של לילה

../images/Emo41.gif תהיות של לילה ../images/Emo41.gif../images/Emo26.gif

הנושא - התאבדות... הרבה זמן אני מוצא את עצמי תוהה על הנושא הזה, מה למשל עובר במוחם של אנשים שעומדים על סף התאבדות, מה מניע אותם בסופו של דבר לקבל את ההחלטה. למשל, לא מזמן היתה כתבה על אדם שעמד על גשר שעל כביש איילון וקפץ משם אל מותו למטה לתוך הכביש הסואן. מה עבר לו בראש? מה גרם לו באותה השניה בעצם לקחת אויר ולקפוץ בכל זאת כשהסוף די ידוע מראש? חושב על זה עמוק מאד בכדיי לשער מה יכול להיות שם שגרם לו לבחור במוות כאופציה, מה עבר לו בראש בשניות האלו לפני שקפץ, על מה הוא חשב, את מי הוא ראה במחשבותיו..... איזה צער הוא ידע שהוא יגרום למכריו.. האם ברגע שכזה לא עולות הספקות השאלות התהיות על מה יכול להיות אילו לא קפצתי? אני חושב שבמצב כזה כשרואים רק שחור וברגע הזה של קבלת ההחלטה הסופית הזו - המון עובר בראש, המון מאד אפילו ואיך זה לא משפיע בסופו של דבר על אופן קבלת ההחלטה? תוהה....
 
תהיות ..

בעצם מי יודע מה עובר להם בראש דקה לפני ? רגע של איבוד עשתונות או שפיות או בדיוק ההפך ... הבהרה של כל המציאות. אולי עובר המון ואולי לא כלום כי הרי להחלטה כבר הגיעו אז אם ימשיכו לחשוב אולי יחזרו בהם מההחלטה שלהם. עד עכשיו אני מתלבטת בשאלה האים הם עושים את זה ברגע של חולשה או מאומץ רב? אני יודעת שאין סיכוי שאני ארצה לפגוע בעצמי ... החיים למדו אותי לא לקחת החלטות ברגעי סערה, לא ברור אם הם לקחו את ההחלטה ברגע שכזה או בדיוק הרגע של השפיות. שאלות רבות וכנראה שהתשובות אליהן לא תגענה ...
 
נכון

גיבוש ההחלטה הוא בדרך כלל מצב מתמשך וקיים אבל יש אנשים שהמון זמן חיים עם מחשבות אובדניות ובכל זאת לא הגיעו ולא יגיעו לידי ביצוע... גיבוש ההחלטה הוא אכן ארוך אבל הביצוע הוא בטוח רגע אחד ולא יותר אני בדיוק קוראת את "ורוניקה מחליטה למות" אני חושבת שהספר הזה הכי קרוב ללב מתאבד פוטנציאלי שאפשר להרגיש...
 
רגעי או לא ....

המצב הרגעי הוא הביצוע. לאורך זמן מבינים שיש דברים שניתן לשנות ויש כאילה שלא ואז צריכים להתמודד .. מה מביא אותם לרצון להתמודד או לוותר ? הוויתור ללא ספק (בעייני) הוא החלטה רגעית.
 
חושבת בדיוק כמוך

זה נכון שאף אחד לא חזר מהמוות בשביל לספר לנו מה עבר לו בראש באותו הרגע.... וגם אני מתלבטת קשות אם זה אומץ או פחדנות כי מצד אחד אני אומרת לעצמי שחייב להיות פחדן כדי לוותר, להרים ידיים, לא להלחם מצד שני, אני לא מצליחה להבין איך יש לבן אדם אומץ לשים קץ לחייו.. כנראה שזה שילוב של השניים מה שבטוח זה רגע של איבוד עשתונות ולא של שפיות כי שפיות טוטאלית, תזכיר לבן אדם, שיש דברים קטנים, אפילו כמו השמש בשמיים, שיגרמו לו לרצות להשאר בחיים אבל כנראה שההחלטה נובעת מרגע אחד קטן שבו הייאוש מככב, ומנצח... זה משתנה בטוח מאדם לאדם כי הרבה אנשים ניסו להתאבד ולא הצליחו...וזה הכי קרוב שיש לחזרה מהמתים וגם אצלם לא תמצאי תשובה חד משמעית... אני מכירה אישית 2 אנשים שניסו להתאבד.... ואף אחד מהם לא מבין נכון להיום מה לעזעזל הוא חשב לעצמו, ושניהם מודים לאלוהים שהנסיון לא הצליח... כאשר שני המקרים שאני מכירה אישית הם אחד, שעמד לעשות את זה ותפסו אותו והשני , ירה לעצמו בפה ובכל זאת ניצל בנס...זאת אומרת הוא הלך עם המעשה עד הסוף ובדרך נס יצא מזה... בדבר אחד אני מסכימה איתך לחלוטין אסור לקחת החלטה ברגעי סערה....שום החלטה לא להתפטר כי כועסים על הבוס לא להיפרד כי כועסים על הבן זוג לנשום, להרגע , להכנס לפרופורציות ולהגיע למסקנה לצערי, יש אנשים שגם אחרי המון מחשבות, הם עדיין סבורים שאין טעם לחייהם.. אני לא מבינה את זה, לא רוצה להבין את זה, ומקווה בכל ליבי לא להצטרך להבין את זה אף פעם...
 
אולי יום אחד מישהו יחזור משם ויספר

היו אנשים שאמרו שעשו את זה ברגע שפוי לגמרי ... באמת שאין לי מושג מה עובר להם בראש. מקווה בשביל כולנו שלא נצטרך להבין את התחושות האילה.
 
אף אחד

לא עשה את זה ברגע שפוי.... אמרו שעשו את זה ברגע שפוי? אז אמרו... אבל זו לא שפיות תבקשי מהפסיכיאטריות בבתי החולים שנטפלות בפגועים אחרי נסיונות התאבדות כושלים, אם מישהו לדעתן עשה את זה ברגע שפוי... לא נראה לי
 
זו כן שפיות

ההחלטה הזו נעשית ברגע של שפיות, אדם יודע היטב לאן הוא הולך ומאיפה הוא קופץ אל מותו. גם אדם שפוצע את עצמו הוא שפוי, פשוט השחור יותר שחור .... בדרך כלל כשרע למישהו הוא מסתכל יותר על מה שלא טוב לא בחיים מאשר על מה שכן טוב לו. לדעתי אין פה מצב של אי שפיות, אלא יש פה מצב של קבלת החלטה גורלית בזמן לא טוב.
 
טוב

קטונתי מלתת הגדרות על שפיות או לא שפיות.. אולי אתה צודק בכל אופן מאוד מסכימה עם "קבלת החלטה גורלית בזמן לא טוב"
 
תשובה מאחד שנמצא שם...

הקדמה לכל הנבערים שהגיבו בדעה "מלומדת" עם ביטויים שחוקים כמו "חלשי אופי" ו "בריחה מהתמודדות" בלה בלה בלה... דיכאון זו מחלה! דיכאון זה טעם, מי שלא טעם לעולם לא יידע מה הטעם ... ולעולם גם לא יבין אתה צודק בדבר אחד, המון עובר בראש... מתבשל... התכניות נרקמות... על פי רוב ישנם שני סוגי מתאבדים: אלה שמקווים שימצאו ויצילו אותם, ו"סוכנים רדומים" אשר מתכוונים באמת להצליח ומחכים לשעת הכושר. לא יודע מה יש לך לחפש בתוך ראש חולה כזה... אבל אם אתה כל כך מסוקרן , אולי נארגן לך כרטיס כניסה לראש שלי על כוס קפה בים. אני מתנצל אם פגעתי או עיצבנתי מישהו/י בתגובה הזו. אתם פשוט שופטים מישהו בכלים לא מתאימים, אז אולי עדיף שלא תנסו בכלל. קלטתי ניסיון מצידך (אמיתי וכן) להבין משהו שלדעתי יש לי נסיון בו, אז הזמנתי אותך לשיח. בברכת חג שמח ומאושר לכולם. "סוכן רדום 007"
 

גלי 1970

New member
מיקרה שאני מכירה

הכרתי חבר של חבר טוב שלי,עשה ניתוח שינוי מין. הניתוח לא הצליח ממש.לא יודעת מה הייתה הבעיה בדיוק. הבחור ניסה להתאבד 8 פעמים,בפעם ה 8 זה הצליח. היה מאושפז בבית חולים,קשור...וכל השאר.. כתב מכתבים לפני,מלבד הפעם האחרונה. כל אחד מתאבד מסיבה אחרת,אין לי מושג איזה אומץ יש להם.כמה שקשה לפעמים בחיים,עדיין,איך אפשר? אם יש כאן מי שניסה להתאבד,אפשר לנסות להבין ממה שיספר. זה באמת נושא מעניין וכואב,אולי ישתפו אותנו אלה שניסו ולא הצליחו.הם גם היו "שם"
 

BellA עלמה

New member
אומרים

שהתאבדות היא פתרון סופי לבעייה רגעית. ולמה בעצם להתעסק בשאלה הזו כאן ולא למשל בפורום פילוסופיה או משהו כזה?
 
כי לפעמים

יותר נחמד לקבל תשובות מאנשים מוכרים בפורום לא קשור, מאשר להיות זר בפורום שמתעסק עם זה.. זה לא אמור להפריע... וזה לא נכון שהתאבדות היא פתרון סופי לבעייה רגעית זה נכון שהפתרון הוא סופי, אבל לצערינו לא תמיד הבעיות הן רגעיות... לפעמים זה בעיות ממושכות..מאוד ממושכות לרגע לא מצודדת בזה, כן? אבל לא חושבת שמדובר בבעיות רגעיות...
 
למעלה