תהיות של לילה

[BellA עלמה]

גם בעיניי לא הכי מתאים

 

[a girl named tal]

זכותכן...

 

[BellA עלמה]

אממ

לדעתי לכל בעייה יש פיתרון(גם אם לא נראה ככה תמיד) אפשר גם ללכת לטיפול שיחתי או תרופתי תמיד יש מוצא התאבדות זו אף פעם לא התשובה\ פיתרון לא משנה כמה "עננים " יש בשמיים וכמה קודר המזג האוויר.

 

[ד נ י ת3]

../images/Emo45.gif

 

[BellA עלמה]

הממ

פעם הכרתי איזה בחור (דרך חברה של אימי) דיברנו איזה 3 פעם בטלפון שיחות של כמה שעות בהן הוא סיפר לי על הדיכאון שלו, ההפרעות שלו וכאלה. מה לעשות big turnoff לא שאני לא אמפטית מאוד אבל זה לא הבן זוג שאני הייתי רוצה שרציתי להפגש הוא אמר שהוא לא יכול כי יש לו הפרעות חרדה והוא ביישן.

מה זה קשור? שאני באה לפורום שהמטרה שלו היא הכרות אולי גם מעבר לוירטואלי אני לא אדבר על דברים כמו התאבדות כי אנשים לא אוהבים דברים כאלה זה מרתיעה (לדעתי)

 

[ד נ י ת3]

../images/Emo45.gif

 

[a girl named tal]

שמעת על סובייקטיביות?

חוץ מזה , את קצת מצחיקה את יודעת? את מציגה את זה כאילו שמישהו בא וכתב אהלן, יש לי נטיות התאבדות, מי רוצה אותי?? כולה תהייה בעקבות שילה על העניין שאין לך מושג מה הרקע שלה לא צריך לחפור פנימה ולא לרוץ למסקנות... ולגבי זה שהתאבדות היא לא פתרון לשום דבר אז גם אני חושבת ככה זה שאני מסוגלת להבין רגשות או לגלות אמפטיה לא אומר שאני מצודדת חלילה..

 

[BellA עלמה]

תהייה שמתאימה לפורום

פילוסופיה , להרגיש טוב או סתם פורום אולי פורום 30+ שהוא פורום כללי לבני 30 ומשהו.

 

[a girl named tal]

טוב

עכשיו אני בטוחה שסתם בא לך להציק... אז תרשי לי להתעלם... כל עוד לרוב האנשים פה זה לא מפריע ולא למנהלת, זה ממש לא אסון אם אחד מבני הפורום מידי פעם יחליט לשתף את חבריו לפורום גם בנושאים שרחמנא ליצלן לא שייכים לפורום....אפילו אם זה לא לרוחך

 

[לא נסיך ולא מושלם]

זו תהיה שמתאימה לכל פורום

וזה לא תלוי בפורום בכלל, זה תלוי רק בבן אדם שכותב את זה ואם זה לא נחמד למישהו אפשר תמיד לדלג ולא לנסות לסתום לו את הפה. פורום ציבורי שבו אני מאמין ומאד רוצה להאמין שבו אפשר לדבר על הכל מכל- בכל הנושאים על כל הדברים. כל טוב.

 

[אפרת1000]

יש לי תחושה...

שאתה צריך לישון בשעות כאלו, לא עושה לך טוב...

 

[a girl named tal]

יש לי תחושה, שהדעות שלך לא מעניינות

 

[חבר הדירקטוריון]

ניסיון לקבל אישור על חשיבה דיכאונית

יפה אמרת.

 

[P u s s i c a t]

לדעתי

המתאבדים מתחלקם באופן גס לשתי קבוצות. ישנם אלה הסובלים מדיכאון ברמה זו או אחרת וממניע זה או אחר וישנם אלו שנקלעו למצוקה גם את אלה אפשר בתום לחלק לשתי קבוצות - אלה שפועלים ממניע אמוציונאלי ואלו שממניע רציונאלי לא כל מי שמחליט לקחת את חייו עושה זאת מתוך סערת רגשות והסחפות לא מחושבת. יש מי שדווקא אחרי מחשבה מחליטים שזה הפתרון הכי טוב. אם אני מסכימה אתם או לא - זה כבר סיפור אחר - אבל עצם הדרך שאיתה הגיעו למעשה היא רציונאלית לחלוטין. רק בשנה האחרונה ראינו כמה מקרים כאלה. אנשים שהסתבכו כלכלית. ראו את הילדים שלהם הולכים לישון רעבים לפת לחם. ראו את המשפחה מתמוטטת כלכלית. אין כסף לאוכל. אין כסף לקורת גג. אין כסף לחשמל. מים. הבסיס. והחליט שמה שיפתור את הבעיה זה ליטול את חייהם שלהם עצמם. נכון. זה יכאב למשפחה. אבל חרפת רעב וילד בן 3 שהולך למיטה עם בטן מקרקרת - כואב יותר. יש שיגידו שמעשה התאבדות הוא מעשה של אומץ. יש שיגידו שהוא נובע מפחדנות לשמה. ויש שיגדירו אותו כבחירה. נכון. יש חולי נפש כפי שהגדירו אותם פה. אבל אם ניקח לדוגמא - חולה סופני שלא רוצה יותר להיות לנטל על המשפחה, ולא רוצה שהאהובים שלו יראו אותו הופך לשבר כלי ומאבד צלם אנוש, יעדיף לסיים את זה כשעוד יש אפשרות שיזכרו אותו יפה. הוא לא חושב שזה לא יגרום להם סבל, אבל בידיעה שגם ככה לא נשאר לו הרבה לחיות, הוא מעדיף לצמצם את הסבל של הסובבים. מה עובר להם בראש? קטונתי. מניחה שזה בערך מה שעובר לך בשניות שלפני התנגשות בתאונה. את זה חוויתי פעמים - ומדהים איך כל מיני אנשים שלא חשבת עליהם שנים - פתאום צצים לך במחשבה. אולי זה לא ככה. כי פה זה מתוכנן. ופה זה מעשה שנעשה בלחץ של שניות. מניחה שכל אחד חושב מה יכול להיות ם לא אקפוץ. רק שלא בטוח שכולם מגיעים לאותן מסקנות. מי כי הוא לא רואה את המציאות בצורה צלולה. ומי שחי במציאות שחורה שלא תשתפר. לעולם. יש כאלו. לא הייתי רוצה להיות במקומם בכל מקרה - מקווה שהשאלה תאורטית לגמרי